בית הדין הארצי לעבודה הוציא מלפניו שני פסקי דין מנחים בעיניין העברת בירור בתביעה לועדה פריטטית – ע"ע 73/08 יהלומי מסיקה נ' עראקי יעל ופרשת גוטליב, בהם נקבע כי לא ניתן להעביר דיון בזכויות קוגנטיות לבוררות.
יישום הלכה זו בענייננו מביא למסקנה כי נוכח העובדה, שכאמור אינה שנויה מחלוקת, כי בעת החתימה על הסכם קבוצי 2015, המשיב כבר לא היה עובד של המבקשת, הרי שעל המשיב לא חלות הוראות הסכם קבוצי 2015, לרבות סעיף 76 מכוחו עותרת המבקשת לעיכוב הליכים בתובענה לצורך פנייה לועדה הפריטטית.
בפרשת גוטליב נדון לפני בית הדין הארצי ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לדחות בקשה למחיקת תובענה מחמת אי מיצוי הליכים, כמצוות סעיף 76 להסכם הקבוצי 2010.
...
באותו עניין בית הדין הארצי מחק את הערעור, בהסכמת הצדדים, וקבע בזו הלשון –
"לאחר ששמענו את הצדדים לדיון לפנינו, התרשמנו לכאורה, כי לא ניתן לפרש את סעיף 76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה, מושא הדיון שבפנינו (להלן: "ההסכם הענפי") ככופה על העובד כפרט פניה למנגנון ישוב חילוקי דעות בטרם הגשת תביעה לבית הדין.
בנסיבות אלה, חרף מדיניות בית הדין לעודד יישוב חילוקי דעות בין הצדדים להסכמים קיבוציים טרם בירור המחלוקות בבית הדין, נוכח המסקנה לפיה ההסכם הקיבוצי החל על המשיב הוא הסכם 2010 ובהתאם לקביעת בית הדין הארצי בעניין גוטליב - אין מקום להורות על עיכוב הליכים בתביעה לצורך הפניית הצדדים לוועדה פריטטית מקום בו המשיב אינו חפץ בכך.
לפיכך, דין הבקשה להידחות.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
