כתב ההגנה מטעם המשיבה הוגש ביום 29.12.2021 ועם הגשתו הוגשה גם בקשה לסילוק התביעה על הסף, שבמסגרתה הועלו שלוש טענות סף: האחת, טענת חוסר סמכות בינלאומית, שעניינה בכך שבית המשפט לא רכש סמכות לידון בתביעה מאחר שעל-פי טענת המשיבה, כתב התביעה לא הומצא אליה כדין.
כך מאחר שכתובתה ברשות הפלסטינאית, אך המערער לא המציא אליה את כתב התביעה בהתאם להוראות סעיף 3(א)(1) בצו שעת חרום (יהודה ושומרות וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינאית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999); השנייה, כי בפוליסת הביטוח ישנה תניית שיפוט ייחודית, הקובעת כי כל מחלוקת או תביעה מכוח הפוליסה תדון רק בבתי המשפט של הרשות הפלסטינאית; השלישית, טענת פורום לא נאות, אשר במסגרתה נטען כי בכל מקרה בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לבירור התביעה.
בעניינינו, כאמור לעיל, לנוכח מסקנת בית המשפט כי יש למחוק את התביעה לנוכח תניית השיפוט הייחודית, לא הוכרעה השאלה אם הייתה המצאה כדין של כתב התביעה לידי המשיבה ואם בית המשפט קנה סמכות לידון בתביעה ואף לא הוכרעה השאלה אם בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לידון בתביעה.
...
לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, בתיק בית המשפט קמא ובפסק-דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי הערעור נעדר סיכוי להתקבל וכי ניתן להכריע בו על יסוד החומר בכתב שלפניי ללא צורך בתשובת המשיבה (בהתאם לתקנה 138(א)(1) ו-(5) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
ביום 27.9.2021 התלקחה אש ברכב, ובסופו של דבר הרכב ניזוק לחלוטין והוכרז כי מצבו הוא "אובדן גמור". בעקבות זאת הוגשה ביום 21.12.2021 תביעת המערער נגד המשיבה אל בית המשפט קמא, כדי שתשפה אותו על נזקיו בסך 183,502 ₪, בהתאם לחוות דעת שמאי הרכב.
בהתאם לכל האמור, הערעור נדחה.