את הבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר טרקוטה החלטתי לדחות, לאחר שמצאתי כי הסעיפים בתצהיר נשוא הבקשה נועדו לתמוך בטענות שנטענו בכתבי הטענות, כאשר ציינתי כי מטבע הדברים, התצהיר מיפרט מעבר לכתבי הטענות ואין בכך כל פסול.
לאחר ששמעתי עמדות הצדדים בעיניין זה, החלטתי לקבל את הבקשה, וקבעתי כי תמליל השיחה הנו מיסמך החסוי במסגרת מו"מ, כאשר הדבר הוגדר כך גם על ידי טרקוטה, וכי לא נמצאה סיבה להסרת החיסיון.
מפנה אותך לתצהיר של מר אבי דהן, מפנה אותך למכתב שלך מיום 4.4.2016, נספח 10 סעיף ה' לתצהיר (עמ'80), מפנה אותך לסעיף 3 שם כתבת ומצטט, כתוב שהחל מה-16.2.2016 הנכס שמיש, אז אין מחלוקת לפי מה שכתוב במכתבך שלא עמדת במועד החוזי, נכון?
.
הכשרת דרכי הגישה למושכר
בסעיף 10.3 להסכם נקבע: "המשכירה תקצה ותכין בתוך המיתחם דרכי גישה מחלקו האחורי של המבנה המקורה, כולל רמפות העמסה וכל אשר נידרש לצורך כך. העלות הכספית של ההכנה של דרכי הגישה תהא על חשבון המשכירה, באחריותה ולשביעות רצונו המלא של השוכר".
בסעיף 10.4 להסכם נקבע: "למרות האמור לעיל, הצדדים מסכימים כי היה והכניסה מחלקו האחורי של המושכר אינה ראויה אזי הכניסה למיתחם תתאפשר מרחוב בצלאל".
מר והבה העיד בתצהיר עדות ראשית מטעמו, כי הכשיר את דרך הגישה האחורית למפעל, ואולם בקשותיו החוזרות והנישנות משניב לשלוח משאית מטעמה לבדיקת הדרך, לצורך המשך העבודות, לא נענתה על ידה.
...
מאחר ואין חולק כי חלה חובה על טרקוטה להכין את דרך הגישה האחורית אני קובעת כי טרקוטה לא הוכיחה כי העדר שיתוף פעולה של שניב הוא שמנע את המשך הכנת דרך הגישה.
שניב מכנה מכתב זה בסיכומיה כ"מכתב מתריס" (ראה סעיף 35 לסיכומים), ואני מקבלת תיאור זה.
לא פלא שמכתב תגובה מטעם שניב למכתב זה של טרקוטה, כבר נוסח ונשלח על ידי באי כוח שניב ולא על ידי שניב בעצמה.
לסיכום
אני מקבלת את תביעת שניב, באופן שאני קובעת שעל טרקוטה להחזיר לשניב את המקדמה ששולמה על ידה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד שהמקדמה שולמה ועד למועד ההחזר בפועל.
אני דוחה את התביעה הנגדית שהגישה טרקוטה.
