בקשת מחיקת סעיפים מכתב הגנה ומתן פסק דין חלקי

הבקשה למחיקת התביעה נגד מגדל על הסף נתקבלה, בפסק דין חלקי שנתתי ביום 19/5/19.

אין ספק שראוי וצריך היה לתת הנמקה ופירוט רב יותר במכתב הדחייה (כפי שאכן עשתה מגדל, בכתב ההגנה הראשון שהגישה סמוך לאחר מכן, ביום 16/1/19), אך נראה כי רוב הסעיפים שמחיקתם מבוקשת נכללים (גם אם בפרשנות ליבראלית) בגדרה של הטענה שבמכתב הדחייה, ולא הייתה פגיעה ביכולתה של התובעת, חברת ביטוח, להבין את טענת הדחייה ולכלכל את צעדיה.

...

זאת בניגוד להנחיית המפקח על הביטוח מיום 9/12/98, הקובעת, בסעיף 4 להנחיה, כי "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". הטענות, שהבקשה למחיקתן מכתב ההגנה מתייחסת אליהן, הן טענות באשר לפרשנות המלה "העברה" בפוליסה; טענת שינוע; טענת שימוש ברכב מוביל; טענת העברה בשטח הטריטוריאלי; טענת זהות המוביל בשנת 2009; טענות ל"מתיחת האירוע"; טענת התיישנות.

בשים לב לרציונאל העיקרי, כמצוטט לעיל, של הנחיית המפקח בעניין החובה לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה, אני מקבל את טענתה של מגדל כי הנחיות אלה אינן רלוונטיות, מקום שמדובר בתביעה בין שתי חברות ביטוח בעילה של כפל ביטוח.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנתה של מגדל מיום 8/3/22.

עוד ציינתי כי "מובהר לנתבע כי לא תנתנה ארכות נוספות ועליו לעמוד במועדים שנקבעו". ביום 13.1.2022 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין חלקי.

בתגובתו מיום 23.1.2022 ציין הנתבע כי כעולה מכתב ההגנה, הכחיש את כל החוב הנתבע.

ביום 24.2.2022 הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה, נוכח אי המצאת המסמכים בהתאם להחלטתי.

רכיבי השטר הם הפרטים המפורטים בסעיף 3(א) לפקודת השיטריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת השיטריות"), ואלה הם: "שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נידרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה". ס"ק (ב) מוסיף וקובע כי "מיסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר חליפין". לעניין זה ראו פסק הדין בע"א 641/66 צבי אריה ומאיר שפיר נ' אוה (חוה) קליבנסקי ומשה שפיר, פ"ד כא (2) 358 (1967), סעיף 7: "בקבעם מי מבעלי הדין נושא בנטל השיכנוע, הולכים דיני הראיות אחר המשפט המהותי. כל אימת שבעל דין סומך על הלכה מהלכות המשפט המהותי, עליו הראיה שנתקיימו אותן העובדות בהן מתנה 'הלכתו' את מתן מבוקשו: ע"א 642/61, פד"י, כרך טז, ע' 1000, 1005. מכאן שמי שבא לבית-המשפט בתביעת שטר, עליו הראיה שנתקיימו במסמך כל היסודות המנויים בסעיף 3 לפקודת השיטריות, שבלעדיהם אין הנתבע חייב. ואילו נתבע המתגונן בטענת פרעון, מבקש לפטור עצמו מן החבות ועליו להוכיח שפרע, שאם לא עשה כן, אינו פטור: ע"א 642/61, הנ"ל." 36.

ועוד, למרות שלדברי ב"כ הנתבע הומצאו לו כ-58 תעודות שקילה, אף אלה לא הוגשו, ולא ניתן ללמוד על חפיפה ביניהן לבין התעודות אליהן היתייחס הנתבע בסעיף 35 לכתב הגנתו.

...

הנתבע טען כי דו"ח השקילות אינו תקין, וכי בהיעדר תעודות שקילה, דין התביעה כולה להידחות.

ד - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מורה כדלקמן: המזכירות תעביר לתובעת, על-ידי ב"כ, את הסכום של 10,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט; הנתבע ישלם לנתבעת סך של 16,411.5 ₪ (26,411.5 – 10,000 ₪) עד יום 1.9.2022, שאם לא כן ישופעלו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (בניכוי הסכום של 33,924.5 ₪); הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

כן נטען כי כפי שפורט בתשובת המשיבות לבקשה למחיקת סעיפים המסמך האמור, קרי נספח 13 לכתב התביעה, כבר היה ידוע לכל הצדדים ואף הוגש על ידי המבקש עצמו לכתב ההגנה שהגיש להודעת צד ג' ששלחו לו המשיבות.

הוסיף המבקש וטען כי אם אכן המבקש היה מודה בעובדות מושא כתב התביעה או ההודעה לצד ג' שהוגשה כנגדו הרי שחזקה על המשיבות שהיו מבקשות פסק דין חלקי נגדו.

המשך ההליכים לשם השלמת התמונה יצוין כי במקביל להגשת בקשה זו הגיש המבקש שכאן בקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתב התביעה וכן מהודעת צד ג' של המשיבות 3-4 (להלן: "בקשה מס' 65").

לעניין היחס בין תקנה 100 לתקנות סדר הדין ובין תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי וזאת לעניין אופן יישום הכלל בדבר סילוק תביעה על הסף ר' דבריו של כב'.השופט ג' קרא (כתוארו אז) בע"א 7829/18 בטר פלייס ישראל נ' שי אגסי (פורסם בנבו, 8.2.2022) (להלן: "פסק דין בטר פלייס") [שם בפיסקה 31]: בית משפט קמא, שפסק דינו ניתן בחודש ספטמבר 2018, השתית את פסק דינו על תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שמכוחה הוסמך בית המשפט להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת מקום שבו "אין הכתב מראה עילת תביעה". לאחר הגשת העירעור ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ואת מקומה של תקנה 100(1) הנ"ל תפסה תקנה 41(א)(1) דהיום (תקנה זו חלה גם על הליכים שניפתחו לפני מועד התחילה של התקנות החדשות, ואת מכוח הוראת המעבר שבתקנה 180(ג)(1)).

...

יישום האמור לעיל בענייננו מוביל לכדי מסקנה כי דין בקשת המבקש להידחות.

ביום 4.5.2023 נתנה החלטתי במסגרתה הוריתי על דחיית בקשה מס' 65 של המבקש.

סוף דבר בשים לב לעובדה כי מחיקה על הסף היא אמצעי קיצוני, וברגיל אין מקום להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, הרי שלאור תפיסה זו "...המגמה היא שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הדוחות בקשות לסילוק תביעות על הסף (רע"א 5630/17 נוואמה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (27.3.2018); רע"א 5337/17 כץ נ' כץ, [פורסם בנבו] פסקה 13 (31.7.2017); רע"א 5371/11 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' רד רוק הולדינגס לימיטד, [פורסם בנבו] פסקה 3 (3.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין 'הערעור האזרחי' (מהדורה שלישית) 208 (2012))" (ר' גם ע"א 6953/16 אבו חסן נ' מדינת ישראל – פקיד ההסדר (פורסם בנבו, 10.5.18)).

יום קודם לקדם המשפט הגישה התובעת בקשה להוסיף לרשימת הבקשות שלה בקשה למחוק סעיפים מכתב ההגנה של הנתבעת (בקשה מיום 7.1.2024).

אוסיף שתקנה 63(ב)(16) לתקנות אלו מאפשרת לבית המשפט בקדם המשפט, "לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל", ונראה שמכאן למדים על סמכות להורות גם על מחיקה חלקית של טענות בכתב ההגנה ככל שאלו אינן מגלות "הגנה כלל", היינו, כאשר ממילא לא ניתן להעלותן לאור קיומה של מניעות.

לא אחת כשמוגשת בקשה למחיקת חלקים מכתב ההגנה בשל חריגה ממכתב הדחייה, ניתן למחול על אי-צירוף התצהיר, שכן הבקשה מבוססת על השוואה בין נימוקי כתב ההגנה לבין אלו שבמכתב הדחייה, ועצם קיומו של פער זה אינו במחלוקת עובדתית.

...

מודגש היטב, אינני קובע בכך כל מסמרות – אולם די בכך שהדבר דורש בירור עובדתי, על מנת שלא להיעתר לבקשה.

מטעמים אלו, דין הבקשה להידחות.

בהתחשב בטירחה שהייתה כרוכה בבירור הבקשה, התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, י' אדר ב' תשפ"ד, 20 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.