בקשת מחיקת כתב תביעה וכתב הגנה שכנגד לפי תקנה 122

לפיכך, לטענתם, יש להורות על מחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד אשר הוגשו מטעמה בתיק זה, וזאת מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

ראו ת"א (מחוזי נצ') 40502-03-16 ש טאהר טברי (המנוח) נ' מדינת ישראל (30/10/17), עמ' 4: "במסגרת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נקבע, כי במקרה בו נתבע לא מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים הרי שבית המשפט ימחק את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את המועד לקיום הצוו. קרי, אף אם תיתקבל טענת המבקשות ויקבע, כי המשיבה לא קיימה את החלטת בית המשפט אין בכך בכדי ללמד בהכרח, כי דין הבקשה להיתקבל.

...

ראו ת"א (מחוזי נצ') 40502-03-16 ש טאהר טברי (המנוח) נ' מדינת ישראל (30/10/17), עמ' 4: "במסגרת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נקבע, כי במקרה בו נתבע לא מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים הרי שבית המשפט ימחק את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את המועד לקיום הצו. קרי, אף אם תתקבל טענת המבקשות ויקבע, כי המשיבה לא קיימה את החלטת בית המשפט אין בכך בכדי ללמד בהכרח, כי דין הבקשה להתקבל.

במובן זה מקובלת עלי טענת המשיבה בסעיף ב' לתשובתה לבקשה לגילוי (נספח 2 לבקשה), ומשכך אינני רואה להיעתר למבוקש.

שאלות 33- 37 בשים לב לאמור לעיל ולתשובה 21 לתצהיר התשובות לשאלון מטעם המשיבה, השאלות האמורות אינן רלוונטיות למחלוקת ואינני רואה להיעתר למבוקש.

סוף דבר הבקשה למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד נדחית.

עם זאת, כל האמור לעיל יושלם על ידי המשיבה תוך 14 ימים מהיום.

ביום 21.01.20 הגיש הנתבע בקשה נוספת למחיקת התביעה על פי תקנה 122 לתקנות (בקשה 61), באשר לשיטתו, התובעת פעם נוספת לא פעלה על פי החלטת בית המשפט.

הנתבע לא ביקש למחוק את כתב ההגנה בתביעה שכנגד, סוגיה זו לא נבחנה על ידי בית המשפט ואף לא ניתנה החלטה לעשות כן. אשר לעובדה כי הסנקציה של מחיקת התביעה היא סנקציה חמורה שיש לנקוט רק במקרים נדירים וקיצוניים, הרי שאף זו לא עילה לעיון מחדש.

...

על כן סבור בית המשפט כי עם כל הצער שבדבר, מקרה זה הוא אחד מן המקרים הנדירים בהם יש הצדקה לסנקציה החריפה הקבועה בתקנה 122 לתקנות, אין כל הצדקה לעיון מחדש והבקשה נדחית.

אין מקום בשורה האחרונה של תשובה להגיש בקשה חדשה ועל כן בית המשפט אינו בוחן בקשה זו. על כן הבקשה לעיון מחדש נדחית ואני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

התובעת תשלם סכום זה לתובעת בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד שהגישה התובעת, בהתאם לתקנה 122 ביום 28.6.18 הגישו הנתבעים בקשה למחיקת כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד שהגישה התובעת.

הוראת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי - הפרת צו תקנה 122 לתקנות קובעת: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו". ככלל, בהלכה הפסוקה נקבע כי מחיקת כתב טענות של בעל דין לפי תקנה 122 עקב מחדלו לציית במועד לצוו בית המשפט, מהוה סנקציה חמורה, שככלל, בית המשפט יימנע מנקיטתה כל עוד הוא סבור כי יש בידו לכפות ציות לצוו באמצעים מתונים יותר, לרבות על ידי הארכת המועד שנקבע לקיום הצוו (השווה: רע"א 3254/96 רשת שוקן בע"מ נ' הכשרת הישוב בע"מ, פד"י נא(1) 49, 57).

...

עם זאת, סבורני כי חרף מחדלה של התובעת בנדון, יש מקום להידרש לסנקציה מדתית יותר, כפי שיבואר להלן.

מקובלת עליי טענת ב"כ התובעת, לפיה אם הנתבעים חפצו בקבלת מסמך ספציפי, במנותק מזה אשר אליו כיוונה התובעת בס' 39 לכתב התביעה המתוקן, היה עליהם לשלוח דרישה מתאימה.

תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כאמור כי אם התרשם בית המשפט שבעל הדין לא קיים צו, בין היתר, לגילוי או לעיון במסמכים, מוסמך בית המשפט להורות על מחיקת כתב טענותיו, "אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו". העובדה כי התובעת לא התעלמה כליל מהצו שניתן בהחלטתי מיום 17.6.18, עת הגישה תגובתה ביום 24.6.18, אליה צירפה שני תצהירים חתומים על ידי מר רן אבוטבול, כמו גם מסמכים נוספים, מוביל למסקנה כי התובעת לא סירבה בזדון לקיים אחר הצו שניתן.

ככל שבעל דין לא מציית לצוו גילוי מסמכים, ניתן להחיל את הסנקציה הקבועה בתקנה 122לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולפיה רשאי בית המשפט למחוק את כתבי טענותיו.

ביום 10.9.2017 הודיעה המבקשת כי היא עומדת על בקשתה למחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד, מהטעמים הבאים: אי-קיום ההחלטה מיום 10.8.2016 ככתבה וכלשונה; אי-עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטות שיפוטיות; התצהיר שצורף למכתב בא-כוח המשיבה מיום 25.7.2017 עומד בסתירה לתצהיר גילוי מסמכים קודם שהוגש על-ידה; התצהיר הנו סתמי, אינו כולל סכומים, אינו חושף זהויות ספקים או לקוחות ואינו מיפרט תאריכים; המצהיר הסתפק בפירוט של מספרי חשבוניות, תאריכיהם וסכומם, ללא פירוט של חשבוניות ודרישות תשלום מספקים שנכללו בחישוב ריווחי השותפות, כנדרש במכתב מיום 8.5.2016; אין לקבל את ההצהרה לפיה אין בידי המשיבה חישובי רווחיות לשנים 2014-2013.

...

בהחלטה מיום 10.8.2016 בבקשה זו קבעתי: "7. כאמור, אין לדון בבקשה לעיון במסמכים הספציפיים כל עוד לא ניתן צו גילוי. אשר לגילוי המסמכים הספציפיים - בהתחשב בהלכות שפורטו לעיל, ולאור הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, כמפורט בכתבי הטענות (לרבות התביעה שכנגד), הנני מורה למשיבה לגלות בתצהיר תוך 60 יום מהיום אם המסמכים שפורטו בסעיף 2 (ד) - (י"ג) במכתב בא-כוח המבקשת אל בא-כוח המשיבה מיום 8.5.2016 מצויים או היו מצויים ברשותה או בשליטתה, ואם אינם מצויים - מתי יצאו ממנה ומה היה עליהם, וכן לפרט את כל המסמכים הקשורים לכל אחת מקבוצות המסמכים. כך, למשל, אין די בהצהרה כי בידי המשיבה נמצאים העתקי כל החשבוניות שהתקבלו עבור שירותי פרסום ושיווק אשר נכללו לצורך רווחי עסק השותפות בשנים 2015-2013, אלא יש לפרט בתצהיר את החשבוניות הרלבנטיות, על כל חלקיהן". בהחלטה נוספת, מיום 18.12.2016, קבעתי שעל המשיבה לקיים את האמור לעיל עד ליום 31.12.2016, ככל שטרם קיימה אותה.

הבקשה הנוכחית ביום 17.7.2017 שבה המבקשת והגישה בקשה להורות על מחיקת כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד שהוגשו על-ידי המשיבה, מהטעם שהיא לא קיימה את החלטתי מיום 9.3.2017.

מאחר ולא פורטה כרטסת הנהלת החשבונות המתייחסת ל"קבוצה", קרי - למיזם המשותף העומד במוקד התביעה והתביעה שכנגד, הנני קובע כי המשיבה לא עמדה בדרישה הראשונה, קרי - לא קיימה את ההחלטה בנוגע לסעיף 2(ד) שבמכתב האמור.

לפיכך, הבקשה נדחית.

לפיכך התבקש בית המשפט למחוק את כתב התביעה וכתב ההגנה שכנגד לפי תקנה 122.

אציין, כי אי קיום מועדים הידועים היטב לצד שאינו מקיים אותם, מקים הנחה שבהעדר סיבה טובה לכך זהו זילזול מכוון בהחלטות בית המשפט, ומעביר את הנטל לצד שאינו מקיים את המועדים להסביר מדוע אין הצדקה לנקוט בהליכים לפי תקנה 122, הכוללת לא רק מחיקת כתבי בי-דין אלא גם הארכת מועד לקיום הצוים.

...

טענת התובעת והנתבעים שכנגד שהנתבעים התנהלו שלא כדין בעמידה על זכותם, דינה להידחות, מה עוד שגם ב"כ התובעת והנתבעים שכנגד ביקש שההחלפה תבוצע באופן הדדי.

אני דוחה את טענת ב"כ התובעת והנתבעים שכנגד, כאילו הוא העביר את המסמכים ביום 31.7.19, בעוד ב"כ הנתבעים העביר את המסמכים ביום 1.8.19.

אני דוחה את בקשת התובעת והנתבעים שכנגד לדחות את הבקשה בשאט נפש, משום שאין הצדקה לדחות את הבקשה ואין הצדקה לשאט נפש.