בקשת מחיקת כתב הגנה נוסף בעניין עזבון נתבע שנפטר

לכתב התביעה צורפו אישורים נוטריוניים של תרגומים לעברית של תעודות פטירה, צו ירושה, צוואה נטענת, ייפוי כוח נוטריוני שניתן לתובע 1 מאת יתר התובעים בקבוצה הראשונה, וכן ייפוי כוח נוטריוני שניתן לגב' ברמן מאת התובע 1.

אשר לבקשת ב"כ התובעים בתגובתו האחרונה לתיקון כתב התביעה כך שהסעד המבוקש לגבי קבוצת התובעים הראשונה יהיה רישום הזכויות בפנקס המקרקעין על-שם עיזבון המנוח (במקום על-שם היורשים) – כאמור, סעד זה אינו אפשרי לפי דין ועמדתי על הטעמים לכך בפס' 5 לדבריי לעיל.

בכל הנוגע להוצאות – הנתבעת הגישה כתב הגנה, בקשה למחיקה על הסף (שהתקבלה) וכן מספר כתבי-בי-דין נוספים בתיק.

...

לאחר הגשת תגובה ותשובה ביחס לבקשת המחיקה על הסף, ניתנה ביום 5.8.2020 החלטתי במסגרתה קיבלתי חלק מטענותיה של הנתבעת, והוריתי על מחיקת הסעד הכספי שנכלל בכתב התביעה מלכתחילה, ועל מחיקת נתבעים 2-4 בהעדר יריבות בעניינם לאחר מחיקת הסעד הכספי.

שקלתי את טענות ב"כ התובעים ואין בידי לקבלן.

בהעדר צו ירושה או צו קיום צוואה תקף בישראל הקובע את זהות יורשי המנוח, המסקנה אליה באתי לגבי קבוצת התובעים השנייה, תקפה גם בעניינה של קבוצת התובעים הראשונה.

בפרוטוקול הדיון מיום 27.12.2016 בתובענה הקודמת, נכתב מפיו של ב"כ התובעים כאן (שייצג את התובע 1 גם אז) בזו הלשון: "אני שומע את הערות בית המשפט...באשר לצורך לקיים את הצוואות בישראל...אני מקבל את המלצת בית המשפט כי התובענה תימחק על מנת שנוכל לתקן את הליקויים הקיימים כפי שצוינו וכל שיימצא לדרוש". בהתאם לכך, בסיום אותו דיון ניתן פסק-דין לפיו בהסכמת התובע 1 תובענתו הקודמת נמחקה, וזאת מחמת קשיים שנקבע כי יש צורך להסדירם בטרם תידון המחלוקת.

אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, אני מורה על מחיקת התביעה שבכותרת.

עקרי טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי דין התביעה נגד העיזבון להדחות על הסף שכן עיזבון אינו אישיות משפטית ומחמת היתיישנות, שכן המנוח נפטר בחודש 2/2008, העסק הועבר לידי זוגתו המנוחה צילה קרויטהמר ז"ל אשר גם היא הלכה לעולמה בחודש 5/2020.

טעם נוסף לסילוק התביעה נעוץ בזהות הנתבעים.

לפיכך, הלכה פסוקה היא, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה"[footnoteRef:1].

] באשר לטעות במספר הזיהוי של הנתבע 1, הרי שבכתב התביעה המתוקן ידאג התובע לתיקון השגגה שנפלה בעיניין זה. סוף דבר - על יסוד כל האמור, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד העיזבון.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים לאחר מכן.

...

עיקרי טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי דין התביעה נגד העזבון להידחות על הסף שכן עזבון אינו אישיות משפטית ומחמת התיישנות, שכן המנוח נפטר בחודש 2/2008, העסק הועבר לידי זוגתו המנוחה צילה קרויטהמר ז"ל אשר גם היא הלכה לעולמה בחודש 5/2020.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל המסמכים אשר הונחו לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה וטעמינו לכך יפורטו מטה.

] באשר לטעות במספר הזיהוי של הנתבע 1, הרי שבכתב התביעה המתוקן ידאג התובע לתיקון השגגה שנפלה בעניין זה. סוף דבר - על יסוד כל האמור, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד העזבון.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 27797-07-18 אשכנזי ואח' נ' דדבקש ואח' לפני: כבוד השופט גיא הימן התובעים (הנתבעים שכנגד): 1. אברהם אשכנזי 2. ג'ני אשכנזי 3. רבקה אשכנזי 4. יהושע אשכנזי 5. עיזבון המנוחה פלורה אשכנזי ז"ל הנתבעים: 1. נדר דדבקש 2. יוסף צביאלי התובע שכנגד: נדר דדבקש המבקש להצטרף כתובע: מר ז'וז'ו אסרף בשם התובעים (הנתבעים שכנגד): עו"ד דוד קירשנבוים בשם נתבע 1 (התובע שכנגד): עו"ד אמיר דדבקש בשם נתבע 2: עו"ד אורי ברימר בשם המבקש להצטרף כתובע: בעצמו החלטה

בהתאמה נמחקת גם התובענה הנגדית בעיניינו של העזבון, הוא נתבע שכנגד 5.

לא בכדי, נטען, המתין המבקש תקופה בת 16 חודשים מן המועד בו נחתם ייפוי הכוח ועד לאחר פטירתה של המנוחה קודם שרשם הערת אזהרה על שמו.

הוא הסביר שכבר בכתב הגנתו נטען לכך, שהתובעים מסתירים את בעליהם הנוספים של המחסן והחנות.

...

אולם, אפילו לא יונח הדבר לפתחו של המבקש, שאיננו מיוצג, לא מצאתי כל טעם מכוחו יש להיעתר לבקשה.

מכל האמור – הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את החלטתי זו גם לידיו של המומחה והצדדים מתבקשים לסייע ולעמוד עמו בקשר ישיר.

התובעים 1 ו- 2 והנתבע 1 הנם אחים ובניהם של המנוחים מוחמד ו-פאטמה חאג' מוחמד ז"ל. התובעים ונתבע 1 הנם גם בעלי זכויות בחלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 6 בגוש 17564 מאדמות כפר מנדא (שטח של 1,000 מ"ר המצוי בצד הצפוני של החלקה), וזאת מכוח צו ירושה שניתן ביום 24/10/2013 (לאחר פטירת האם שהייתה היורשת הבלעדית של עזבון האב המנוח) (להלן- המקרקעין), כאשר חלקו של התובע 1 הוא מחצית העיזבון ואילו התובע 2 והנתבע 1 זכאים כל אחד לרבע מהעזבון.

זאת ועוד, במסגרת התביעה עתרו התובעים למתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבע 1 "להשכיר את המקרקעין או חלק מהם לשוכר או לצד ג' אחר ללא רשותם ו/או הסכמתם המפורשת בכתב". בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי הנתבעים אינם חייבים בתשלום כל סכום לתובעים, כי אין לתובעים זכויות במקרקעין נשוא התביעה וכי לא נעשה פירוק שתוף ו/או כל חלוקה אחרת במקרקעין בין התובעים לנתבע 1, כך שאין בסיס לדרישותיהם הכספיות בגין השכרת הנכס.

במהלך ניהול התיק נפטר התובע 2, ועל כן הגיש התובע 1 בקשה למחיקת התובע 2 כבעל דין בתביעה דנן.

עוד ציין ב"כ התובע כי הוגשה בבית משפט המחוזי בחיפה תביעה על ידי התובע ואחרים (בני דודו) נגד הנתבע 1 ונגד נתבעים נוספים, בנוגע לזכויות בנכס אחר.

בהמשך הוגשה תגובה לבקשה, ומכאן החלטתי זו. עיקר טענות הצדדים הנתבע 1 עתר בבקשתו להורות על עיכוב ההליכים בהליך זה עד לאחר מתן פסק דין סופי בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי, בין היתר בעיניין זכויותיהם של הצדדים במקרקעין נשוא התביעה וזאת בשים לב לנפקות הקביעה על הליך זה. לטענת הנתבע מן הראוי לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בתביעה שכנגד ובטענותיו של הנתבע לגבי ביטול הסכם חלוקת העזבון וזאת משקולי יעילות וכדי למנוע הכרעות סותרות.

...

בהמשך הוגשה תגובה לבקשה, ומכאן החלטתי זו. עיקר טענות הצדדים הנתבע 1 עתר בבקשתו להורות על עיכוב ההליכים בהליך זה עד לאחר מתן פסק דין סופי בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי, בין היתר בעניין זכויותיהם של הצדדים במקרקעין נשוא התביעה וזאת בשים לב לנפקות הקביעה על הליך זה. לטענת הנתבע מן הראוי לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בתביעה שכנגד ובטענותיו של הנתבע לגבי ביטול הסכם חלוקת העיזבון וזאת משיקולי יעילות וכדי למנוע הכרעות סותרות.

החלטתי זו ניתן יהיה לשקול בכל שלב משלבי ניהול התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

לפיכך אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק.

בפני בקשה לעיכוב הליכים בתיק בשל הליך תלוי ועומד בבית משפט לעינייני מישפחה שנוגע לאותם צדדים (תמ"ש 15603-07-19) ולחילופין למחיקת התביעה על הסף.

לטענת הנתבעת ("המבקשת") - המבקשת הינה חברה שהוקמה על ידי המנוח עבד אלקאדר נאשף ז"ל (להלן: "המנוח") והיא כלולה כנכס בצוואה שהמנוח ערך לפני פטירתו.

בכתב הגנתו בבית המשפט לעינייני מישפחה טען התובע כי החברה חייבת לו כספים בגין שכר עבודה ולפיכך נטל הלוואה ע"ס 100,000 ₪ (ס' 62-66 לכתב ההגנה אשר צורף כנספח 2 לבקשה).

יחד עם זאת, מטענות הצדדים, הנלמדות גם מהליכים נוספים המתנהלים ביניהם, בין השאר גם בבית המשפט לעינייני מישפחה, עולה כי מדובר במחלוקת עובדתית מורכבת הדורשת הכרעה, בין היתר, בשאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לעיזבון אביהם המנוח של התובע ושל הבעלים של המבקשת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בקשת הנתבעת – המבקשת לעיכוב הליכים מתקבלת, ואילו הבקשה לסילוק על הסף נדחית, ואסביר; ראשית אציין כי סילוק תביעה על הסף מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

מאחר ויש בהכרעה בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה כדי להשליך באופן ישיר על התביעה הקשורה במערכת יחסי עובד-מעסיק - בעוד לא ברור מי המעסיק ומי העובד בהליך דנן, אם בכלל, כן לא ברור כאמור מעמדו של התובע – אני סבור כי אכן יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק דנן עד למתן הכרעה בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף נדחית.