בקשת מחיקת טענות חדשות וראיות בתגובות לבקשת אישור

במקרה אחר בית המשפט סיכם את הכללים החלים בעיניין זה, כלהלן: "כידוע, התגובה לתשובה לבקשת האישור לא נועדה לשמש להצגת טענות או עובדות חדשות, אלא להוות מסגרת דיונית למתן מענה לטענות שהועלו בתשובה מצד המשיב לבקשת האישור. בהתאם וככלל, אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית חומר שעל פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור [...]; ואין לכלול בתגובה לתשובה טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט [..]

אמת המידה המרכזית שהתוותה לצורך בחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא האם מדובר במענה לטענת הגנה שהועלתה במסגרת התשובה [.

...

אשר לטענותיהן של המשיבות בעניין הרחבת חזית וצירוף הראיות שלא כדין, ציינתי דברים אלו: "אינני מתעלם מטענות המשיבות לגבי הרחבת חזית הטיעון בבקשת הסילוק והוספת ראיות. אינני רואה לדון בטענות אלו, וזאת משתי סיבות. הראשונה, החלטתי לא התבססה על אותם מסמכים נוספים שהמבקשות צירפו; שנית – לפניי לא עומדת בקשה לתיקון בקשת האישור, שזו האכסניה המשפטית הנכונה לדון בטענות המשיבות להוספת טענות וראיות. ככל שתבוא בקשה שכזו, אם תבוא, תידון לגופה". הבקשה הנוכחית בהמשך להשתלשלות שפורטה לעיל, הגישו המשיבות את בקשתן הנוכחית בה הן מבקשות להורות על מחיקת הראיות והוצאתן מתיק בית המשפט.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה הנוכחית ובתשובה לה ושבתי ועיינתי בכתבי הטענות שמצויים בתיק, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה, במובן זה כי יש להבהיר שאין לראות בראיות (התצהירים ותוכן התקליטור שצורפו לתשובה לבקשת הסילוק; אותם כינינו – הראיות), כחלק מן הראיות שניתן להסתמך עליהן בהליך בקשת האישור.

מסקנה זו נגזרת מהמאפיינים של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הדיון בה נעשה במסגרת דיונית ייחודית.

קיצורו של דבר, אני קובע כי המסמכים (התצהירים והתקליטור) אשר צורפו לתשובת המשיבות לבקשת הסילוק אינם חלק מהראיות בבקשת האישור.

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הדס עובדיה) בת"צ 49724-09-20 מיום 3.11.2022, במסגרתה נמחק במלואו כתב התגובה שהגישו המבקשים לתשובת המשיבות לבקשת האישור לתובענה כייצוגית שאלה הגישו נגדן, וכן נקבע שתחתיו יוגש כתב תגובה חדש בתוך 60 ימים.

מבחינת הדין החל, המבקשים סבורים כי הכלל שהשתרש בפסיקתו של בית משפט זה הוא שאל לבית המשפט למחוק טענות וראיות המובאות במסגרת תגובה לתשובה, ככל שאלה עונות "באופן ישיר" לטענות שהועלו בתשובה, וכל עוד אין בהן כדי להוסיף נדבך עובדתי או משפטי חדש.

...

זאת ועוד, גם באותם מצבים בהם בית המשפט מתרשם כי הטענות או הראיות שבכתב התגובה חורגות במידה כזו או אחרת ממבחן המענה הישיר, ומן הראוי לפיכך כי תוגש מראש בקשה להתיר הגשתן, אין בכך כדי לחייב את המסקנה כי הימנעות מעשות כן מחייבת את מחיקת כתב התגובה (ראו עניין מילגם, בפסקה 7).

סבורני כי דרך הפעולה בה נקט בית המשפט קמא חורגת מגדר מבחן התגובה המידתית הנחוצה בנסיבות העניין.

המסקנה ממכלול האמור לעיל היא שיש לקבל את בקשת רשות הערעור ולהורות על קבלת התגובה לתיק בית המשפט.

עם זאת, כאשר מדובר בטענות או בראיות, המהוֹות מענה ישיר לטענות המשיב בתשובתו לבקשת האישור, לא נידרש אישור בית משפט לצירופן, כפי שנפסק ברע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' אלמוג (30.10.19): "הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט; ואולם לא נידרש אישור בית משפט כאשר מדובר בטענות וראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור – וזו גם אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה... בהכללה מסוימת, ניתן לומר כי טענות או ראיות שמוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שבבקשת האישור, או כאלה שסוטות ממנו, לרוב אינן בגדר מענה בלבד...בהנתן האמור, העובדה שחוות הדעת המשלימה כוללת נתונים או טענות חדשות איננה חזות הכל, והדגש הוא על השאלה אם מדובר במידע וטענות שיש בהם משום מענה ישיר לטענות ההגנה." ברע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש (7.7.19); להלן - עניין מיקרוסופט), קבעה כב' השופטת ברון מהן אמות המידה לפיהן תבחן השאלה האמורה – האם הטענות מהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור אם לאו: "אמת המידה המרכזית לבחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא השאלה אם מתקיימת זיקה בין אותן טענות וראיות שנכללו בתגובה לתשובה לבין טענות ההגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור. כל עוד מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור, והכוונה על דרך הכלל לכאלה שלא מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (או סוטות ממנו) – אין מניעה לכלול אותן בתגובה לתשובה בלא לקבל היתר מראש מאת בית המשפט. זאת בשונה מטענות או ראיות שמעצם טיבן ואופיין נידרש היה לכלול בגדרי בקשת האישור על מנת לבססה כדבעי. הלכה זו נועדה למנוע מן המבקש המייצג להפוך את התגובה לתשובה ל"מקצה שיפורים" לבקשת אישור הנשענת (לעיתים במודע) על תשתית עובדתית או משפטית רעועה".

...

לפיכך הבקשות בעניין זה נדחות.

לכן, הבקשות למחיקת נספחים הללו לתצהירים נדחית.

סוף דבר הבקשה למחיקת סעיפים ונספחים מכתב התשובה מתקבלת באופן חלקי.

בדיון קדם-המשפט שהתקיים ביום 5.1.2023 לפני כב' השופט רמי חיימוביץ, טענה המשיבה כי מדובר בראיות חדשות, ובית המשפט קבע, בהחלטה שניתנה בתום הדיון, כי "מאחר ובתגובה הועלו טענות חדשות, ניתנת למשיבה אפשרות להשיב תוך 45 ימים". לאחר ארכה קצרה, הגישה המשיבה ביום 26.2.2023 את תשובתה המשלימה (להלן: התשובה המשלימה), ובעקבות זאת הוגשה ביום 15.3.2023 בקשה מטעם המבקשים למחיקת התשובה המשלימה, ולמצער למחיקת סעיפים ממנה, ולחלופין, להתיר למבקשים להגיב לה. לאחר שהוגשה היתייחסות המשיבה, בקשה זו נקבעה לדיון, אשר היתקיים ביום 5.7.2023 (בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים), ובמסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים.

...

על מנת שבית המשפט יוכל לבחון את מלוא הטענות ולהחליט בבקשת האישור, המידע שצורף הוא מידע נדרש ולכן הבקשה למחיקת [התשובה המשלימה] נדחית.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

סוף דבר – דין בקשת רשות הערעור דנן להידחות.

השנייה, בקשה למחיקת טענות וראיות חדשות מהתגובה לתשובה לבקשה לאישור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה, וכן בטענות המשלימות שהעלו הצדדים בדיון, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, אני מורה כי תגובת המבקש על נספחיה תישאר על כנה, להוציא לעניין סעיפי התגובה העוסקים בטענה כי היה על המשיבה להזהיר את חברי הקבוצה, אשר יימחקו מתגובת המבקש.