מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מחיקת טענות חדשות והוצאת ראיות לא כדין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא בפני בקשה למחיקת "מיסמך הטענות" שהגישה נאש רמות בע"מ (להלן: נאש) למומחית מטעם בית המשפט שמאית המקרקעין והמשפטנית הגב' נחמה בוגין.
לטענת המבקשות – מדינת ישראל ורמ"י- נאש רמות בע"מ הגישה למומחית "מיסמך טענות" העומד בסתירה גמורה להוראותיו של בית המשפט ובסתירה לקביעת החלטות שניתנו בעבר בתובענה זו. · "בנגוד להחלטת בית המשפט הנכבד שהורה על המצאת מסמכים למומחית, הגישה נאש כתב טענות בו היא מנסה לפתוח מחדש טענות שכלל אינו חלק מחזית המריבה בתיק זה". · "נאש" העלתה טענות בדבר "קבילות" "ומשקל" ראייתי למסמכים שהגיש משמב"ש למומחית.
· "נאש טענה כי יש לבחון רק הוצאות שהוצאו בפועל עד 2008". · "נאש העלתה טענת קזוז בסך 3.4 מיליון ש"ח וזאת בהתבסס על תשלום שכביכול שולם ע"י ארזים לעריית ב"ש". · "נאש טוענת כי היא זכאית ליהנות מ"סובסידיה". טענה זו לא נטענה ע"י נאש במסגרת שני הערעורים שהגישה על פסקי הדין של בית המשפט הנכבד, וממילא אין ליתן לה אפשרות לפתוח עניין זה מחדש".
כלל הראיות שהוגשו ע"י המדינה בשלב הבאת הראיות, כמו גם חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, הן ראיות קבילות עליהן ניתן לבסס הכרעה שיפוטית – וזו הייתה כוונת בית המשפט העליון בקביעתו בעיניין זה, שכן כאמור, שלב הבאת הראיות לא ניפתח מחדש" · "המומחית אמורה לעסוק בשאלה המקצועית הטהורה בדבר גובה הוצאות הפיתוח". אלו הן בקצרה עקרי הטענות המהותיות של הצדדים.
"הוצאות הפיתוח" בשיעור של 8,640,000 ש"ח נקבעו על ידי בית המשפט, לא רק משום שסכום זה מהוה את הפער בין מחיר קניית המגרשים ע"י נאש משו"פ (5,760,000 ₪) ובין מחיר מכירת המגרשים ע"י נאש לארזים (14,400,000 ₪) (המבטא את סכום ההתעשרות שלא כדין של נאש), אלא גם כפי שנאמר ב"פסק הדין": "סכום זה, אף מתיישב עם הסכומים המפורטים כ"הוצאות פיתוח" בפרסומי רשות מקרקעי ישראל (נספח 14 לנספחי ארזים) והוא נמוך, בשיעור ניכר, מ"אומדן" ההוצאות על בסיסו הוגש כתב התביעה.
...
בהחלטה שניתנה ביום 3/3/2022 נאמר בין השאר: "אני ממנה למומחית בית המשפט את שמאית המקרקעין והמשפטנית הגב' נחמה בוגין מרח' פנחס רוזן 72 תל אביב.
אני מורה כדלקמן: · המומחית שמונתה ע"י בית המשפט - הגב' נחמה בוגין - תגיש את חוות הדעת על בסיס המוצגים והראיות שהובאו בפני בית המשפט שעל בסיסן ניתנו פסקי הדין ביום 21/8/2016 וביום 19/3/2019.
אני דוחה את התנגדות המבקשים - מדינת ישראל ורמ"י – שהמומחית תתייחס לנושא ה"סובסידיה" הנטענת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל הנוגע לשאלה הראשונה, נקבע כי הנתבעים לא הוכיחו את זכותם להחזיק בנכס – אומנם הוצגו עשרה הסכמי שכירות מהשנים 1962 – 2003, אך נקבע כי ההסכמים שעליהם ביקשו הנתבעים להסתמך אינם תקפים (לא נחתמו כדין – כפי שיפורט בהמשך), ואין בהם כדי להקנות לנתבעים כל זכות בנכס.
לאור מסקנות פסק הדין בעירעור, הוחלט להחזיר את התיק לפניי על מנת לבחון ולשקול את מכלול הראיות ולהוציא פסק דין חדש.
לצד הבקורת שמתח בית המשפט המחוזי על מותב זה, ואשר בהחלט נילקחה לתשומת לבו של הח"מ, נמתחה ביקורת גם על אופן ניהול ההליך בידי המבקשים – ועל כך שלא ערכו את ראיותיהם כראוי, ומשכך נידרש בית המשפט המחוזי עולה, כי הפגם המרכזי שמצא בפסק הדין היה המנעות מניתוח שיטתי של הראיות שהוגשו – ולא המנעות מקבלת ראיות נוספות.
ביום 10.2.2021 ההקדש הגיש בקשה בה ביקש למחוק את ארבעת העמודים ראשונים בתצהיר שהוגש על ידי הנתבעים ביום 7.2.2021, שכן פירוט עובדתי זה סותר את ההחלטה הקודמת שלא אפשרה פרישת פירוט עובדתי נוסף מלבד זה שנקבע בהחלטה מיום 23.12.2020 (להלן: "בקשה מספר 44").
...
בנוסף, אין בידי לקבל את טענת השיהוי שכן התנאים לסילוק תובענה מחמת שיהוי נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז (5) 433 (2003), שם נקבעו התנאים שבהתקיימם ניתן לסלק תביעה מחמת שיהוי: "השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי [...]
אעיר, כי דווקא הנתבעים הם אלו שהסבו להקדש נזק ראייתי כבד בכך שסירבו תחילה להציג את כל המסמכים המצויים ברשותם (ראו סע' 5 ו- 11 לסיכומי הנתבעים) ומכאן שדין טענה זו אף היא להידחות.
סוף דבר לאחר קריאת כל הטענות הצדדים מהגשת כתבי הטענות ועד הסיכומים, עיון בכל הראיות שהוגשו בתיק (הן הישנות והן החדשות) ופרוטוקולים הכוללים דיון הוכחות נוסף שהתקיים בנוכחות כל הצדדים - הגעתי למסקנה לפיה מסקנות פסק הדין הראשון להיוותר על כנן, וזאת על יסוד הנימוקים שלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה למתן צו מניעה קבוע וצו עשה כמפורט לעיל, ופצוי כספי, בגין שימוש לא מורשה בקניינם הרוחני של המבקשים – מחקרה של המבקשת וספר שהוציאה באמצעות הוצאה לאור של המבקש.
ברם, ספרה של המבקשת המכיל את המונח SOS, שבסיכומי המבקשים נכתב שהוא משנת 2017, הוצג בפניי ובפניי הצד שכנגד בדיון כאותו הספר משנת 2014 שחלקים ממנו צורפו לבקשה לסעד זמני, ואשר בהצעת המחקר של המשיבה 1 נכתב כי הוא "יורד בהמשך וייעשה שימוש רק במאמרם". טענת המבקשים שלפיה הספר שהוצג בדיון הוא מהדורה חדשה שיצאה לאור בשנת 2017, היא טענה חדשה ומאוחרת.
המשיבים אף הגישו בקשה למחיקה על הסף של הבקשה לסעדים זמניים, מטעם זה בלבד.
ברם, די בכך שהספר הנטען משנת 2017 לא הוגש כראיה כדין, ולא צורף לתצהירי המבקשת בבקשה לסעד זמני ובתשובה, ודי בכך שבדיון הוצג הספר כאותו הספר משנת 2014 שצורף לבקשת המבקשת, על מנת שלא לייחס לו משקל כלשהוא, ולכן אין צורך להכריע בטענות הנוספות של המשיבים בהקשר זה. הינה כי כן, הגם שלשיטת המבקשים ניתן "בנקל" ללמוד על ההפרות הרבות שביצעו כביכול המשיבים, הרי שההפרות הקונקרטיות עצמן לא פורטו, ואף לא הובאה בעיניין כל חוות דעת מומחה הגם שמדובר בטענות שהן באופן מובהק עניינן שבמומחיות.
ודוקו: על מנת ללמד על קיומה של העתקה מהסוג הנטען בתביעה זו, נידרש בראש ובראשונה, להפנות את בית המשפט באופן פרטני לפסקאות המפרות מתוך המאמר, ולכתוב "ברחל בתך הקטנה" מהם הממצאים, האמירות או הנתונים הכלולים בהם, שהועתקו שלא כדין מהמבקשים; וכן נידרש להפנות את בית המשפט באופן מפורט ומבואר למסמכים או לתוצרי הגלם המקוריים של המבקשים שמהם נילקחו אותם ממצאים, נתונים או אמירות מפרות.
...
לאחר שמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים לפניי ולאחר שעיינתי בכלל החומר שהוגש ובסיכומי הצדדים (שבהתאם לבקשתם התרתי להם להגישם בתוך פרקי זמן ממושכים יחסית לסעד זמני) מצאתי לדחות את הבקשה.
אין חולק כי תנאי בסיסי לשקול להיעתר לבקשה כגון דא, הינו ראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה, קרי ראיות לכאורה לקיום דמיון מהותי בין המאמר לבין יצירות המבקשת.
בהיעדר הוכחה לכאורה של עילת התביעה, דין הבקשה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעתו דרש התובע זכויות כספיות שונות הנגזרות מיחסי עובד-מעסיק, הפרישי שכר, לרבות תוספות ניהוליות והפרשים עבור שעות נוספות, הפרישי הפקדות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פצויי פיטורים, שי לחג ודמי חגים, תשלום עבור החזקת רכב, הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
ביום 18.1.23 הגישו הנתבעות תצהירי עדות ראשית מטעמן, וכן "בקשה למחיקת סעיפים והוצאת ראיות". טענות הצדדים בנוגע לבקשה: לטענת הנתבעות, סעיפים 1 עד 84 בתצהיר התובע הם עותק מדויק וזהה של כתב התביעה, אשר הוגש כתצהיר; בסעיף 85 לתצהיר ציין התובע "הנתבעות הגישו כתב הגנה וטענו טענות שאינן נכונות בעליל הדורשות מענה שלא ניתן היה להגישו אלא ברשות כבוד בית המשפט אשר לא נתנה לי ועל כן תגובתי לטענות הנתבעות מובאת להלן"; מסעיף 85 לתצהיר ועד סופו בסעיף 239 העלה התובע טענות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה.
...
אי לכך, לא שוכנעתי שיש בסעיפים אלה בתצהיר שינוי מהותי של החזית המשורטטת בכתבי הטענות.
על כן, הבקשה להוציאם מן התיק נדחית.
סוף דבר: הבקשה למחיקת סעיפים מתצהירו של התובע ולהוצאת ראיות - נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשם המבקש: עו"ד יחיאל אלון בשם המשיב: עו"ד יוסף פרחי החלטה הרקע והעובדות המבקש, מר משה ליכטנברג, עתר לביטולו של פסק-דיני, שניתן ביום 13.2.2024 ובו מחקתי, בשל חוסר מעש, את תביעתו לבצוע של שטר חוב מאת המשיב, מר פואד סייד, על סך של 16,096 ש"ח. 2.
העילה הראשונה, בעיקרה, היא טכנית ומאפשרת "ביטול מחובת הצדק בגין פגם דיוני היורד לשורש ההליך. על פי רוב מדובר במקרים שבהם התביעה לא הומצאה כדין למבקש הביטול" (רע"א 7127/22 עבד אלחי נ' מנסור, בפסקות 14 ו-15 לפסק-דינה של כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ (פורסם באתר הרשות השופטת, 29.01.2023)).
כבוד השופט יואל זוסמן היטיב לאמור בעיניין זה כך: "על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. 'המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו'" (ע"א 333/63 שמולביץ נ' "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה, פ"ד יח(1) 550, 553 (1964)).
חזקת התמורה אשר קבועה בסעיף 29(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] קובעת כך: "29.
...
ישאל השואל: האם בכך שנקבע כי נטל ההוכחה הוא על עושה השטר, הוסר מהתובע כל צורך להביא לפניו של בית-המשפט ראיות בדבר זכאותו לפירעון? סבורני שלא.
התוצאה הבקשה לביטולו של פסק הדין – נדחית הואיל ולא עמדה בתנאים, הקבועים לכך בהלכה הפסוקה.
בתוך 15 ימים מיום, שקיבל לידיו את החלטתי זו, ישלם המבקש-התובע, משה ליכטנברג, לידי המשיב-הנתבע, פואד סייד, סך, כולל מע"מ, של 5,850 ש"ח לשכר טרחה של עורך-דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו