בקשת מחיקת הודעת צד ג' בשל עקרון ייחוד העילה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 12502-04-19 בפני כבוד סגנית הנשיא, השופטת שולמית ברסלב התובעים 1. פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ורד פרץ- פרידמן 2. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד אבשלומוב ברטוב הנתבעות 1. פלקסטרוניקס ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד וסים אבו חאטום 2. פרידנזון שרותים לוגיסטים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ג. אגבארייה החלטה

ביום 17.1.21 וביום 26.1.21 הגישו הנתבעות תחשיבי נזק מטעמן, תוך היתייחסות לסיווג התאונה וחזרה על טענתן כי נוכח עיקרון 'ייחוד העילה', דין התביעה להדחות.

מנגד, ביום 31.8.21 הודיעה הנתבעת מס' 2, בשם הנתבעות, כי הן לא מסכימות לפשרה המוצעת, בין היתר, נוכח סיווג התאונה, לשיטתן, כ-'תאונת דרכים'.

בשלב זה (ביום 9.9.21) הוגשה בקשה זו. דיון והכרעה דרך כלל, בית המשפט ייעתר באורח ליבראלי לבקשה לתיקון כתב תביעה מכוח תקנה 92 תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"), במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט לשם ירידה לחקר האמת.

על כן, אם התובע עומד על תיקון התביעה - תמחק התביעה, ותוגש לאחר שהתובע יבחן כדבעי את מכלול הנתונים.

...

ביום 17.1.21 וביום 26.1.21 הגישו הנתבעות תחשיבי נזק מטעמן, תוך התייחסות לסיווג התאונה וחזרה על טענתן כי נוכח עקרון 'ייחוד העילה', דין התביעה להידחות.

מעבר לכך, דין הבקשה להידחות גם לגופה.

סוף דבר דין הבקשה, בשלב זה - להידחות.

התובע ביקש להורות על מחיקת ההודעה לצדדי ד', הנתבע ומבטחת הרכב הפוגע, נוכח המלצת בית המשפט לפיה ככל ויתבע פיצוי כנגד צדדי ד' בתיק הפלת"ד, יש להגישה בתביעה לפי פקודת הנזיקין.

כן היתרתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן על-פי פקודת הנזיקין, ככל שהדבר נוגע לנזקיו בגין ההודעה לצד ג' שהגישה נגדו קרנית במסגרת תביעת הפלת"ד. בהחלטה נקבע כי התביעה תוגש כנגד הנתבע אשר יהיה רשאי בגדר הגנתו להגיש הודעה לצד ג' ככל שהוא סבור כי קיימת לו עילה.

לעניין זה טוען הנתבע כי לא עומדת לתובע הזכות לחזור לפוגע עילת תביעה חלופית נוכח עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 8(א) לחוק הפלת"ד, אשר מהוה מחסום מהותי.

...

המסקנה היא כי משהמעסיק הוא מי שחייב בפיצויים לפי החוק והוא מבקש לחזור לנהגת המעורבת אשר חבה אף היא באופן עקרוני בפיצויים לנפגע, אין המעסיק (מתיר השימוש ברכב חסר ביטוח), יכול לחזור אל הנהגת המעורבת בתביעה לפי פקודת הנזיקין.

יישום האמור על המקרה דנן בו הוגשה כאמור התביעה על ידי המעסיק, שלא ביטח את השימוש ברכב העובד (כפי שהדבר עולה מעצם קיומו של ההליך אל מול קרנית), כנגד נהג הרכב הפוגע, מובילה למסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע להידחות.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת ואני מורה על מחיקת התובענה על הסף בהיעדר עילה.

" לא נעלם מעיניי כי בעניינינו מבוקשת מחיקת הודעה כנגד צד ג' על הסף, כשלשון התקנה נוקטת במונח "כתב תביעה", אך לא ראיתי כי לשון זו יש בה כדי למנוע הגשת בקשה כאמור כשמדובר בכתב טענות מסוג "הודעה כנגד צד ג'". לעניין זה ראו: רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז, (1.4.2015) פס' 16, לפיו נקבע: "...במובנים שונים הגשה של הודעה לצד שלישי נחשבת להגשה של תובענה (ראו, המ' 531/73 הורוביץ נ' ויכר, פ"ד כז(2) 751, 753 (1973); ע"א 1628/92 גינזבורג נ' ירון פלסט (1981) בע"מ, פ"ד מח(2) 372, 378 (1994)). בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי ההודעה לצד השלישי "תפרש את מהות התובענה של בעל הדין נגד הצד השלישי ונימוקיה" (תקנה 220(א); וראו, ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין, פ"ד כו(1) 701 (1972)).

עקרון הייחודיות עוגן בסעיף 14 לאמנה, שקובע כדלקמן: "14. אדם שהוסגר לא יובא לדין, לא יישפט ולא ייעצר לשם ביצועם של פסק דין או צו מעצר, ולא יהא נתון לכל הגבלה אחרת של החופש האישי שלו, על כל מעשה עבירה שקדם למסירתו, שאיננו מעשה העבירה המהוה את עילת ההסגרה, חוץ ממקרים אלה:...". הסיפא של הסעיף אינה רלוואנטית לצורכי ההכרעה, לכן הסעיף לא צוטט במלואו.

...

האם פרשנותו הלשונית של המונח "אדם שהוסגר לא יובא לדין" שבסעיף 14 לאמנה יכולה לשאת פרשנות לפיה אדם כאמור לא יוזמן להליך אזרחי או לא יימסרו לידיו הליכים אזרחיים או לא ייפתחו כנגדו הליכים אזרחיים בארץ? סבורני כי התשובה לכך היא בשלילה.

ביטול הצורך בקבלת היתר להמצאה לחו"ל מחזק את המסקנה כי שאלת מיקומו הגיאורגרפי של המבקש, אינה רלבנטית לצורך זימונו לדיון בהליך אזרחי בארץ.

לסיכום דין הבקשה לסילוק ההודעה כנגד המבקש על הסף, מחמת חסינות שיפוטית, להידחות.

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים 2-1, בין היתר, כי המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדם בשל עקרון ייחוד העילה (סעיף 9 לכתב ההגנה).

הנתבעת מס' 4 הגישה תגובה מטעמה ובגדרה הותירה את ההכרעה בבקשה למחיקת התביעה לשיקול דעתי אך ביקשה לפסוק לטובתה הוצאות משפט ללא כל קשר להליך עתידי שיוגש כאשר לטענתה הוצאותיה עד כה "מוערכות על הצד המתון ביותר בכ-15,000 ₪", אך לא תמכה טענה זו בראיות כלשהן.

התובע הגיש תשובות לתגובות הנתבעים הנ"ל. התובע הסכים שיש לפסוק לנתבעת מס' 4 סכום בגין האגרה שהיא שילמה בגין ההודעה לצד שלישי שהגישה, אך היתנגד לפסוק לה הוצאות בכל מקרה באשר אם התביעה כנגדה תחודש היא "תחזור לנקודה בה מצוי התיק היום מאחר שבסה"כ תצטרך להגיש את אותם כתבי הטענות שהגישה". עם זאת, הוא הציע לפסוק לה סך של- 3,000 ₪ אשר ישולם לה רק במידה ולא תוגש התביעה כנגדה מחדש בתוך 90 יום.

...

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים 2-1, בין היתר, כי המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדם בשל עיקרון ייחוד העילה (סעיף 9 לכתב ההגנה).

כמתחייב על פי תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 2-1 הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,000 ₪ וסכום זהה לנתבעת מס' 4.

מאחר ובינתיים הוברר כי עותקים מכתב התביעה הומצאו כדין לנתבעות 3 ו- 5, ובינתיים אף הוגשה הודעה על ייצוג הנתבעת מס' 3, ועל מנת לפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות האמתיות השנויות במחלוקת, אני מורה על ביטול מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בד בבד, עותרים הצדדים לאשר למבקש גמול בגין טירחתו, לאשר שכר טירחה לבא כוחו ולפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, וכן מתשלום האגרה ששולמה בגין הגשת הודעה לצד ג' – הכל כפי שהוסכם בין הצדדים בבקשת ההסתלקות.

משכך, טוען המבקש, בבקשת האישור, כי קמה לו זכות תביעה נוכח העילות להלן: הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, הפרת תקנות סימון מזון, עוולת תרמית, הפרת חובה חקוקה, עוולת רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ופגיעה באוטונומיה.

מתוה ההסתלקות: הובהר כי המתוה הושג לצרכי פשרה בלבד ומבלי שצד מודה בטענות מישנהו.

לטענת הצדדים, יש לאשר את בקשתם המשותפת שכן עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה, בייחוד עת אין מדובר בתביעת סרק, הואיל וצמחה תועלת לציבור.

נוכח העקרונות האמורים לעיל, ברי כי אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך בנסיבות אלו.

כמו כן, נמחקת גם הודעת צד ג' שהגישה המשיבה 2 כנגד הכט.

...

נוכח כל האמור, מוחלט לאשר כדלקמן: · גמול למבקש בסך של 10,000 ₪.

בנסיבות, בהן אישור בקשת ההסתלקות אינו מהווה מעשה בית דין כלפי שאר חברי הקבוצה, נעתרת הבקשה שלא להורות על פרסום הודעה זו. זאת בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק.

התוצאה היא: בקשת האישור והתביעה הייצוגית נדחים ביחס למבקש.