בקשת מחיקה על הסף או הפקדת ערובה כנגד נתבע שנוסף לתביעה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבעת להורות על סילוק ההליך על הסף ולחלופין חיוב התובע בהוצאות והתניית המשך ההליכים בתשלום ההוצאות או בהפקדת ערובה.

אשר לטענת הנתבעת לשהוי - אמנם חלף פרק זמן ניכר בין מחיקת ההליך הקודם לבין הגשת התביעה הנוכחית ואין להקל ראש בטענת הנתבעת לגבי הוצאות נוספות שנגרמו לה. עם זאת, גם נושא זה מחייב בירור.

בפסיקה שניתנה טרם התיקון במסגרתו הוספה תקנה 116 א לתקנות, ובה נקבעו השיקולים המנחים בסוגיית הפקדת ערובה (ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU, מיום 6/7/03)(להלן - עניין פתחי אבו נאסר) נאמר כך: "כשהתובע הוא תושב ישראל – ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות את הוצאותיו". תקנה 116 א (א) לתקנות בדיוק כמו תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, אינה קובעת אמות מידה להחלתה.

לאור דחיית הבקשה בשני נושאים אלה נותר לברר את בקשת הנתבעת הנוגעת לחיובו של התובע בהוצאות בשלב זה. בסוגיה זו טענה הנתבעת כי התובע גרם לכך שההליך הקודם נמחק ולאחר מכן הגיש תביעה חדשה מבלי לציין את עובדת ההליך הקודם (סעיף 54 לבקשה).

...

אומר כבר עתה כי תגובת התובע אין בה מענה ממשי למרבית טענות הנתבעת אולם חרף האמור מצאתי להיעתר לבקשת הנתבעת רק בחלקה כפי שיפורט להלן.

אשר לשיקול בדבר סיכויי התביעה, נפסק בעניין נעמאת כך : "במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, 'אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק' (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [פורסם בנבו] (16.1.2013) [להלן: פרשת יגרמן]; וראו גם: רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (14.11.2013)). במקרה שכזה יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך והאינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. לצד זאת יש לזכור את 'המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון '". על פי הפרמטרים שהתווה בית המשפט העליון וכן לאורה של פסיקת בית הדין הארצי- שניתנה אמנם טרם תיקון תקנות בתי הדין, אך השיקולים המהותיים בה נכונים בעיקרם גם היום –דין הבקשה להפקדת ערובה להידחות.

לסיכום, הבקשה להפקיד ערובה נדחית.

לסיכום, מצאתי להיעתר לבקשה לפסיקת הוצאות.

בקשת נתבעים 7 – 8 לסילוק על הסף והפקדת ערובה: בנושא סילוק על הסף החלטה תנתן על ידי מותב מוסמך.

אני מורה כי התובעת תפקיד סך 3,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 7 וכן סך 3,500 ₪ כערובה לתשלום הוצאות הנתבע 8 וזאת בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה כנגד הנתבעים הללו ללא התראה נוספת.

...

לסיכום, יש הצדקה לחיוב בהפקדת ערובה.

אני מורה כי התובעת תפקיד סך 3,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 7 וכן סך 3,500 ₪ כערובה לתשלום הוצאות הנתבע 8 וזאת בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה כנגד הנתבעים הללו ללא התראה נוספת.

לפניי בקשתו של התובע (להלן: "המבקש" או "שי") למחיקת תביעתו שכנגד של הנתבע (להלן: "המשיב" או "איזיק") בשל אי זהות הצדדים לתביעה העיקרית והתביעה שכנגד, אי זהות הנסיבות והעילות, וכן בגין קיומה של תניית בוררות אשר לטענת המבקש חלה על הצדדים מכוח הסכם שותפות שנחתם ביניהם.

לחילופין עותר המבקש להורות על עיכוב הליכים בתביעה שכנגד נוכח קיום הליכי הבוררות, על מחיקת התביעה על הסף, או על חיוב המשיב בהפקדת ערובה להוצאות המבקש.

במסגרת הסכמות שהגיעו הצדדים בעקבות אותה פגישה, חתם המבקש על מיסמך בו הוא מאשר כי אין לו כל תביעות כנגד המשיב (להלן: "מיסמך העדר התביעות"), והמשיב אף הלווה למבקש 100,000 ₪ נוספים.

...

סוף דבר בהינתן כי לא קיימת מגבלה בהגשת כתב התביעה שכנגד בשל אי זהות הצדדים, או היעדר זהות הנסיבות והעילות ביחס לתביעה העיקרית; ובהינתן שהליך הבוררות אינו חל בענייננו, ולמצער באותה המידה שאינו חל ביחס לתביעה העיקרית, מצאתי לדחות את עתירת המבקש למחיקת התביעה שכנגד, לעיכוב הליכים בה או למחיקת סעיפים 10-39 וסעיפים 58-74.

הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין ונוכח דחיית בקשת המבקש במלואה אני מורה למבקש לשאת בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪.

בהמשך לישיבת קדם המשפט, הגישו הנתבעים בקשה למחיקת/ דחיית התובענה לצוו קיום צוואה על הסף.

על כן, חרף הקשיים המרובים שפורטו לעיל, הוחלט ליתן לתובע את יומו בבית המשפט בכדי להוכיח תביעתו, אולם על מנת להבטיח את הוצאות הנתבעים בהליך, הוריתי לתובע להפקיד ערובה בקופת בית המשפט בסך של 15,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך.

במהלך ניהול ההליך, היתקיימו שלוש ישיבות הוכחות במהלכם העידו העדים כמפורט להלן: בישיבת הדיון ביום 20.2.20 העידה הגב' ע' מ', נכדה של המנוחה (בתה של הבת מ' ז"ל); התובע; אשת התובע גב' ק' ב' (להלן: "אשת התובע") אשר צילמה את הסירטון נשוא התובענה; מר ש' מ' - חבר של התובע; מר ד' ס' – חבר של התובע – כולם עדים מטעם התובע; בישיבת הדיון ביום 14.12.20 העידו מר מ' א' – בנה של הנתבעת 3 ונכדה של המנוחה; הנתבע 2; גב' א' א', נכדה נוספת של המנוחה (בתה של הנתבעת 3) אשר עפ"י הנטען היתה נוכחת במועד עריכת הסירטון (להלן: "הנכדה הגב' א'"); ובישיבת הדיון ביום 16.12.20 העידה בתה של המנוחה, הנתבעת 8 – כולם עדים מטעם הנתבעים.

...

אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל – מצאתי כי דין תביעתו של התובע לקיום צוואת המנוחה בעל-פה – להידחות.

סוף דבר: אשר על כן, לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: התנגדות הנתבעים 2-8 לצו קיום הצוואה בעל –פה - מתקבלת; התובענה למתן צו קיום צוואה – נדחית.

אשר להוצאות ההליך: לאור כך שהתובענה למתן צו קיום צוואה נדחתה, התובע ישלם לנתבעים 2-8 את הוצאות ההליך בסך של 45,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

לפני בית הדין בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, ולחילופין בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

בתאריך נתנה החלטה לפיה על הנתבעת להגיב לתגובת התובע על הבקשה למחיקה על הסף והפקדת הערובה.

בע"א 693/83 שמעון שמש נגד רשם המקרקעין תל-אביב-יפו ואח' קבע בית המשפט העליון:"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון עינייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף" אמנם על התמונות שצורפו לתביעה אין תאריכים.

יודגש כי לא תנתן אורכה, ובאם לא תופקד הערובה במועד, תימחק התביעה לאלתר, וללא התראה נוספת, בהתאם לתקנה 116 א (ג).

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה לסילוק על הסף, מפני שטענתו הבסיסית של התובע לפיה עבד באתרי הנתבעת בירושלים אינה אפשרית.על פי תצהירה הנתבעת לא עבדה ולא החזיקה בכל אתר או פרויקט בירושלים בתקופה הרלוונטית להליך.

אולם מסמכי המרשתת אינם עולים בקנה אחד עם טענה זו. נוכח הפסיקה והאמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.