מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת מזרחי למימוש קביעת איזון תשלומים בפסק דין חלקי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לשיטתם, סכויי העירעור נמוכים, כמו כן מצבם הכלכלי של סלם לא מטה את מאזן הנוחות לטובתם, שכן קיימת להם אפשרות לקבל מימון לצורך תשלום פסק הדין באמצעות "משכנתה הפוכה". דיון והכרעה אחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת סלם להיתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
תקנה 145 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". על אף זאת, קובעת תקנה משנה (ב), כי בית המשפט רשאי לעכב החלטה שנתן בתנאים שייראו לו. המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין, נידרש להוכיח היצטברותם של שני תנאים: כי סכויי העירעור להיתקבל גבוהים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שדחיית הבקשה תיגרום לו נזק בלתי הפיך, או שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו במידה ופסק הדין ימומש והערעור לאחר מכן יתקבל (ראו עע"מ 368/19 כהן נ' וועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה חיפה (2019); עע"מ 8392/20 טפול נמרץ חיאת בע"מ נ' ועדת מכרזים מרחבית מחוז חיפה (2021)).
זאת ועוד, הכלל הוא כי כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, נוטה בית המשפט שלא להעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, שכן מימוש פסק דין לתשלום כספי מהוה מהלך הפיך, וככל שהמערער יזכה בהליך העירעור ופסק הדין יבוטל, יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו בדרך של השבת הכספים (ראו עע"מ 1649/23 עריית פתח תקווה נ' צבי קופל (2023); רע"א 1487/23 זוהר כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, (2023); ע"א 7453/18 זאב עמאר נ' משה מזרחי (2018)).
...
זאת ועוד, הכלל הוא כי כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, נוטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, שכן מימוש פסק דין לתשלום כספי מהווה מהלך הפיך, וככל שהמערער יזכה בהליך הערעור ופסק הדין יבוטל, יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו בדרך של השבת הכספים (ראו עע"מ 1649/23 עיריית פתח תקווה נ' צבי קופל (2023); רע"א 1487/23 זוהר כץ נ' ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ, (2023); ע"א 7453/18 זאב עמאר נ' משה מזרחי (2018)).
להסר כל ספק מובהר, כי אין מדובר בסכומים מצטברים שכן אין לאפשר כפל פיצוי בגין אותה הפרה.
סוף דבר, אחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל ובעיקר את שיקולי מאזן נוחות, אני קובע כדלקמן: עו"ד לבר תעביר לאדהמי את כספי הנאמנות (125,000 ₪) על פרותיהם, זאת על חשבון הסכום שנפסק לחובת סלם במסגרת פסק הדין; סלם ישלמו לאדהמי את הוצאות המשפט כפי שנפסק בפסק הדין (35,000 ₪); סלם ישלמו לאדהמי את סכום השיפוי המגיע להם מאת עו"ד לבר (53,570 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כפי שנפסק בפסק הדין), ובכפוף לכך עו"ד לבר תשלם לסלם סכום זה. אין מניעה כי הצדדים יסכימו לכך שעו"ד לבר תשלם את סכום השיפוי ישירות לאדהמי, זאת בכפוף לכל דין או עיקול; יתרת הסכום שנפסק לטובת אדהמי ולחובת סלם תעוכב עד להכרעה בערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ובסיכום הביניים, בפיסקה 241 אנו מוצאים את המילים "דילול המניות של קבוצת נקש יוותר על כנו", ובפיסקה 314(4), היא פסקת הסיכום, נכתב "כאמור לעיל, הדילול יוותר על כנו". עם זאת, מפסק הדין החלקי עולה כי בית המשפט מקבל את טענת קבוצת מזרחי לפיה הדילול צריך להעשות לאחר האיזון, ואביא להלן חלק מהדברים: "בהוראות הסכם הפשרה יש תימוכין לטענה כי הצדדים צפו שהאיזון בחברה יתבצע טרם הפעלת מנגנון הדילול השני בשל עסקת שלטי ירושלים [...] אני סבורה כי תכלית מנגנון האיזון שוללת את פרשנותה של קבוצת נקש, לפיה ניתן לבצע את הדילול ללא קשר לשאלה אם התבצע איזון בחברה [...] הרי שיש לפרש את ההסכם באופן שמקנה לאחים מזרחי בחירה שלא להפעיל את מנגנון הדילול כל עוד לא התבצע האיזון. מהתכלית של מנגנוני האיזון והדילול נובע כי כל עוד לא בוצע איזון בחברה היו האחים מזרחי רשאים שלא להפעיל את מנגנון הדילול השני בקשר לשלטי ירושלים [...] כיום אין עוד מניעה לבצע את הדילול לאחר איזון התשלומים בין הצדדים כפי שקובע ההסכם, באופן שיהיה שקול למעשה לפרעון של השיקים [...] המסקנה מן האמור לעיל היא כי יש לבצע את איזון התשלומים בהתאם לשעורי האחזקות של קבוצת נקש בחברה לפני הדילול (דהיינו לפי שיעור אחזקות של 30%)". העולה מן המקובץ, שאין לקבל את טענת נקש כי כבר בשלב זה, יש להפחית מחובו את הסך של 912,928 ₪ מכוח הדילול (ואיני נידרש לטענת מזרחי כי הכרה בדילול משמעה פעולה באיגוד מקרקעין).
בהקשר זה אפנה להחלטתה של השופטת ר' רונן מיום 30.11.2020 בבקשה של נקש למתן פסיקתא, שם נאמר: "בפסק-הדין החלקי נקבע כי כל עוד לא מוצו הליכי הדילול, לא ניתן לממש את הערבות האישית של קבוצת נקש (כאמור בסעיף 1 לנוסח הפסיקתה שלעיל), והדילול שבוצע על-ידי נקש יוותר על כנו.
...
ערעורו של חלא מתקבל אפוא במובן זה שהסכום של 509,797 ₪ יוחזר לכרטיס החו"ז של לירון.
סוף דבר גם פסק דין זה אינו מביא את הסכסוך בין הצדדים לקיצו, באשר יש לערוך את החישוב האריתמטי-חשבונאי של סכומי האיזון.
מאחר שרו"ח הילמן הבהיר כי אינו מעוניין לקחת על עצמו את המשימה, ומנגד, הצדדים הסכימו והצהירו כי רואה חשבון תומר גלברד, שהוא רואה חשבון החברה, מקובל עליהם, אנו מורים אפוא כלהלן: (-) חישוב סכומי האיזון יבוצע על ידי רו"ח גלברד, ומעמדו יהיה כשל מומחה מוסכם.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בהמשך ולאחר שנתן דעתו לעדויות הצדדים ולחוו"ד המומחה מטעמו, קבע כי את החלוקה יש לבצע "בהיתחשב במצב התיכנוני ובפוטנציאל התיכנוני, במחוברים המצויים בחלקה, מבנים, עצים מניבים, תשתיות ועוד, המצביעים על חזקה בפועל בחלקה". לגופו של עניין הוסיף כי "יצירת המגרשים תעשה ככל האפשר תוך שמירה על רצף קרקעי בין בתוך החלקה ובין מחוצה לה על מנת לאפשר מימוש יעיל של הקרקע בכלל והפרדה מלאה ככל שניתן בין הבעלים בחלקה.." לאחר בחינת טענות הצדדים קבע בית המשפט קמא, כי עיקר המחלוקת הנו למעשה ברצונם של חלק מהבעלים לקבל לידם את החלקים הצמודים לישוב מצפה אבי"ב נוכח הפוטנציאל התיכנוני הטמון בכך.
לפיכך, ולאחר שדחה את בקשת חלק מבעלי הדין לסמוך קביעות על הסכם שתוף קודם לו טענו (צורף לתצהירי הנתבעים בהליך קמא) על בסיס חוו"ד של מודד מטעמם (מר בדארנה עבדללה), כמו גם בהיתחשב בהסכמתם העקרונית לחלוקה במתוה שנקבע לראשונה על ידי מומחה בית המשפט וכן במיקומם של עצי זית בחלק המערבי של החלקה (בהסתמך על טיעוניהם), ועל מנת לאזן ככל הניתן בפוטנציאל התיכנוני, קבע את מיקום חלקיהם של יתר בעלי הדין שלא בצמוד לישוב (חלקם בצמוד לזה של המדינה), תוך יצירת מתוה חלקי חדש שונה מזה של מומחה בית המשפט וחלוקת מגרשים שונה משהציע.
לגופו של עניין, גם בחלקה זו, בית המשפט קמא נענה לעתירת המדינה להקצות לה את החלק הצפון מזרחי בחלקה בשל הערך הרב שיש לרצף הקרקעי שנוצר בשל כך. הובא בחשבון כי למדינה החלק הארי בחלקה – 14,453 מ"ר. להימנותא, שהנה חברת בת של הקרן הקיימת לישראל והקף שטחה 5,986 מ"ר, הוקצה מיגרש בצד המערבי של החלקה בצמוד לחלקה אחרת שהנה בבעלות מלאה של קק"ל, על מנת לשמור על רצף קרקעי שם. טענות המערער (נתבע 1 שם) לקיומם של עצי זית בחלק בו טען שהחזיק, נדחו, תוך קביעה כי מרבית החלקה טרשית עם מספר עצי זית.
המערערים מושתקים מלטעון לדמי איזון, שכן לא היתנגדו להצעת החלוקה שהוגשה מטעם המומחה שחילק את המקרקעין בין הצדדים מבלי לקבוע תשלומי איזון, ואף ציין בתגובה שהגיש בהקשר זה כי אין מקום לכך.
שכן, סופו של דבר שאף שבית המשפט קיבל את הצעת החלוקה של המדינה, לא ראיתי כי עשה כן משום שסמך קביעותיו על חווה"ד שהוגשה מטעמה לאחר הגשת חוו"ד מומחה בית המשפט, ולמעשה אף לא נידרש אליה בפסקי הדין שנתן.
...
ואולם, כאמור חזקה היסטורית במיקום כזה או אחר על פי התכנית שצרפו המערערים לא הוכחה בהליך קמא וסופו של דבר שבית המשפט קמא קבע שלא המשך קיום עצי הזית ועיבודם עמד ביסוד רצונם של המערערים למקם חלקיהם בחלק הצפוני של החלקה (וראו בהקשר זה גם חווה"ד המשלימה שערך המומחה בנוגע למיעוט העצים בחלקות וכן לאופן החזקתם והטיפול בהם).
עם זאת ובצד האמור, אני סבורה כי בית המשפט קמא לא מיצה את הדיון בכל הנוגע לתשלומי האיזון ככל שנדרשים.
אסף זגורי, שופט סוף דבר, הוחלט פה אחד כאמור בסעיף 20 לחוות דעתה של כב' השופטת ת' נסים שי. ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 50689-07-22 בלייער ואח' נ' מזרחי ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:39 בפני כבוד השופטת הלית סילש התובעים: (המשיבים) 1. ארי בלייער דרכון 46026039 2. מגל חברה גאורגית מס' 405064567 3. T&K Exports LLC חברה אמריקאית 82-5381702 הנתבעים: (המבקשים 1, 2 ו- 4 והנתבע 3) 1. שרון מזרחי ת.ז. 028070001 2. פנינה מזרחי ת.ז. 028985497 3. רפאל מגלאשבילי ת.ז. 013451778 4. יוסמיטי בע"מ ח.פ. 512926387 פסק דין חלקי והחלטה (בעיניינם של הנתבעים 1, 2 ו- 4)
התובעים עתרו למתן סעד הצהרתי בדבר הפרת המערכת ההסכמית בין הצדדים כמו גם מתן צו לאכיפתם, לרבות על דרך של חתימה על מיסמכי העברת הבעלות בחברה לתובע; חתימה על מיסמכי ההלוואה או השבת הסכום אשר שולם על ידי התובע נוכח אי קבלתה; מתן הצהרה בדבר זכותו של התובע לגביית חובו של הנתבע 3 בתיק ההוצל"פ שניפתח כנגדו ע"י הנתבע 1, לרבות זכותו של התובע לממש את הסכם ההלוואה אשר נחתם בינו לבין הנתבע 3; מתן הצהרה בדבר תוקפו של הסכם השכירות אשר נחתם עם התובעת 2 וקביעה כי התובע זכאי לקבל סחורה בשווי של 350,000 $, אשר שולמה על ידו במסגרת הסכם האספקה שנחתם בין הצדדים או השבת הסכומים ששולמו על ידו.
בהתייחס להליך הפרטני המונח בפני, נתתי דעתי למכלול השיקולים אליהם הפנה כב' בית המשפט העליון בפסקי הדין שניתנו על ידו, כמו גם לשתי נקודות נוספות כדלהלן: מצאתי כי קיים פער בין המסקנה המתבקשת באשר לכך שבתי המשפט בישראל אינם מהוים את הפורום הנאות לידון בהליך וכן כי ייטב באם גם הליך מימוש הסעדים המבוקשים לעניין מניות החברה לא ייעשה בישראל, לבין ההנחה על פיה בכל הנוגע למימוש הסעד הכספי (אם וככל ויינתן), יכול וקיימת עדיפות למערכת המשפט בישראל, וודאי עת אותרו נכסים בהם למבקשים זכויות בישראל.
תוך מתן הדעת לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות מהות הסיכסוך, החלטות הביניים אשר ניתנו בתיק זה, הלכתו של כב' בית המשפט העליון, והצהרתם של המבקשים בגוף הבקשה, אני מוצאת כי נקודת האיזון בתיק זה מצויה על דרך של מתן ההנחיות הבאות: 94.1 הסעד הזמני שניתן לעניין העידר דיספוזיציה במניות החברה, יעמוד על כנו למשך 30 יום מהיום, שאז יבוטל.
...
בהתייחס להליך הפרטני המונח בפני, נתתי דעתי למכלול השיקולים אליהם הפנה כב' בית המשפט העליון בפסקי הדין שניתנו על ידו, כמו גם לשתי נקודות נוספות כדלהלן: מצאתי כי קיים פער בין המסקנה המתבקשת באשר לכך שבתי המשפט בישראל אינם מהווים את הפורום הנאות לדון בהליך וכן כי ייטב באם גם הליך מימוש הסעדים המבוקשים לעניין מניות החברה לא ייעשה בישראל, לבין ההנחה על פיה בכל הנוגע למימוש הסעד הכספי (אם וככל ויינתן), יכול וקיימת עדיפות למערכת המשפט בישראל, וודאי עת אותרו נכסים בהם למבקשים זכויות בישראל.
סוף דבר בהינתן מכלול הטעמים אשר נמנו לעיל אני מורה כי אין להידרש להכרעה בתביעה במערך היחסים שבין המשיבים-התובעים לבין המבקשים- הנתבעים 1, 2 ו-4.
המזכירות תתבקש להמציא החלטתי זו לידי הצדדים ניתן היום, ל' חשוון תשפ"ג, 24 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט קמא על פינוי המערערת, בראון את איסנר בע"מ (להלן: "בראון") מחנות הממוקמת ברח' החבצלת בירושלים (להלן: "המושכר") עד ליום 11.7.23, וכן הורה למשיבה, פאי לשלם לבראון סך כולל של 3,394,046 ₪ עד ליום 11.7.23.
נשמעו ראיות במחלוקת קיומה של עילת פינוי, וביום 17.7.22 ניתנה החלטת פינוי (נושאת כותרת "פסק דין חלקי", להלן: "החלטת הפינוי").
בהתאם להוראת תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ולהלכה הפסוקה, ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים, שכן בעל הדין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו.
עיכוב ביצוע פסק דין יתאפשר, לפיכך, רק בנסיבות חריגות, אשר הנטל להוכחתן מוטל על כתפיו של מבקש עיכוב הבצוע (ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4, נג(1) 187 (1999); ע"א 4880/15 מזרחי נ' בש, בפיסקה 22 (פורסם במאגרים 11.08.2015, להלן: "עניין מזרחי").
על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין לשכנע את בית המשפט באופן מיצטבר כי סכויי העירעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו.
במאמר מוסגר, ומבלי לקבוע מסמרות, אפנה לכך שחלקו הארי של העירעור נסוב על קביעות שבעובדה בהחלטת הפינוי ובפסק הדין הסופי.
...
איני מקבלת טענתה זו. כאמור, לא הוכח כי ייגרם לבראון נזק שלא ניתן לפצות עליו בפיצוי כספי.
על רקע האמור, אין בעובדה כי המושכר הוחזק בדיירות מוגנת למשך תקופה ממושכת כשלעצמה כדי להצדיק אי פינויו.
נוכח האמור, בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו