בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 23708-08-10 פלוני נ' מדינת ישראל
תיק חצוני:
לפני כב' השופטת חנה קיציס
התובע
פלוני
ע"י ב"כ עו"ד אורי דלאל
הנתבעת
מדינת ישראל – משרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד טל בוקשטיין
פסק דין
המנתח הסביר בחקירתו כי ביקש לבצע כריתה שתגרום מרווח לחוט השידרה ותשחרר את החוט מבלי לפגוע בו, וכי בטיחות התובע עמדה לנגד עיניו ומסיבה זו הצוות הרפואי לא היתעקש להוציא את כל הגידול (עמ' 368 לפרוטוקול, שורות 5-1).
כשהתבקש לאשר כי בדו"ח הניתוח נכתב ההיפך מדבריו, טען כי הדו"ח נכתב רק לאחר שהתובע התעורר מהניתוח והתגלה כי הוא משותק, בציינו כי "זה האמת בבתי חולים" (עמ' 169 לפרוטוקול, שורות 23-15 ועמ' 170, שורות 6-1).
בגיליון סיכום ביקור מהיחידה לשיכוך כאב בבית החולים רמב"ם מיום 18.10.06, צוין כי לפי בדיקת MRI מחודש אוקטובר 2005 נמצאה "הקטנה מינימאלית של תהליך השאתי לאחר הניתוח" (ת/18, בעמ' 252).
ד"ר לנגר התבקש להציג אסמכתא לכך והונחה להמציאה בהמשך (עמ' 302 לפרוטוקול, שורות 6-3; עמ' 304, שורות 8-1).
כאמור, התובע סבל מליפומה אשר גרמה לנכות אף ללא קשר לניתוח, ונזקק לתקופה החלמה עקב כך. מכאן, שיש לפצותו רק בעבור התקופה שמתום מועד השקום במרכז הרפואי בני ציון, דהיינו מיום 12.2.05 ועד היום – תקופה של 163 חודשים.
...
מדרסים, תחבושות אלסטיות וגרבי לחץ
דרישה זו אינה מגובה בחוות דעת רפואית או בחוות הדעת של פרופ' עורי ועל כן אין מנוס מדחייתה.
פגיעה באוטונומיה
יש לדחות את עתירת התובע לפסיקת פיצוי של 350,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה; "ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה נתפס כראש נזק שיורי, מקום בו לא ניתן להעניק לתובע פיצוי בגין התרשלות בטיפול או בגין אי הסכמה מדעת לטיפול (ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט עמית (12.3.2018)).
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,996,000 ₪.