בקשת מדינת ישראל להמצאת דוחות ניתוחים ממרכז רפואי רמב"ם

לפניי בקשת הנתבעת/מדינת ישראל להורות למרכז הרפואי רמב"ם להמציא לבית-המשפט את כלל דוחות הניתוחים, לרבות הרישומים הרפואיים בדבר טרום ניתוחים לניתוחי החלפת מפרק ירך למנותחים שסיבלו מ-DDH, בהם הישתתף פרופ' צינמן – הוא המומחה מטעם המשיבה/תובעת (להלן: "פרופ' צינמן"), במהלך השנים 2000-2008 - עת היה רופא בכיר ומנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים הנ"ל. ההליכים עד כה וטענות הצדדים: ענייננו בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו למשיבה, לגירסתה, עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח החלפת מפרק, שתוצאתו הייתה שיתוק ברגלה השמאלית.

...

משהוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, כמו גם חוות דעתה הנגדית של המבקשת (וההשלמות שניתנו לשתיהן), ולאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות לחקור את המומחים, אני סבורה שתרומתו של המסמכים המבוקשים הינה פחותה, ובהתאמה גם מידת הרלוונטיות שלהם.

אף מבלי שתבחן "שאלת ההכבדה" על בית החולים להמציא את החומר האמור (ראה למשל: רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם בנבו, 13.10.2009), סבורני כי שניים מהשיקולים שהבאתי לעיל, יש בהם כדי להביא לדחיית הבקשה; הרלוונטיות המוטלת בספק של החומר האמור אשר אינו נוגע במישרין לתובענה שלפניי, וכן החשש שמא תפגע פרטיותם של צדדים שלישיים, אף אם ייעשה מאמץ שלא לחשוף את זהותם.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 36465-11-14 בסול נ' מדינת ישראל ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת סיגלית מצא התובע: ג'ואד בסול, ת.ז. 034844530 הנתבעים: .1 מדינת ישראל – משרד הבריאות .2 בית חולים נצרת אי.מ.מ.ס. החלטה

לעניין מצבו הכלכלי צרף התובע לבקשתו את צו הכנוס אשר ניתן בעיניינו ביום 3.3.2015 בהליך פש"ר (נצ') 28934-12-14 (כב' השופט יוסף בן חמו); דו"ח ניתוח מיום 24.6.2018 (בנוגע לניתוח הלב אשר עבר התובע) ואישור המוסד לביטוח לאומי ביחס לנכויות שנקבעו לתובע (נכות צמיתה בשיעור 40% מיום 1.11.2018).

כך, בחוות הדעת הביע פרופ' חיים שטיין ז"ל דעתו כדלקמן: "על מנת הסר כל ספק, צריך להבהיר שאת הנכות הנגרמת בגלל חיתוך הגידים של השרירים המישרים את הבהונות 1;2;3 ניתן היה למזער אילו בוצע ניתוח לתיקון החיתוך (הנתוק) במירקם גידים אלה. התוצאות הטובות ביותר בניתוחים אלה, ניתן להשיג אם ניתוח תיקון ההמשכיות של הגיד מתבצע קרוב ככל האפשר למועד התאונה. כאן זה לא קרה, הניתוח לא בוצע ביום קבלתו למרכז רפואי רמב"ם למרות שלצורך הערכת הטיפול הזה נשלח ביום התאונה מבית החולים 'המשפחה הקדושה'..." .

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על ידי בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בתחום האורתופדי.

...

עוד סבורני כי במצב דברים זה, פטירתו של המומחה אשר הכין את חוות הדעת התומכת בתביעה יחד עם הוכחת מצבו הכלכלי הקשה של התובע, כעולה מהראיות שהגיש, אי קבלת בקשת התובע תפגע בזכות הגישה שלו לערכאות, שזכתה למעמד חוקתי.

סופו של דבר, כלל נסיבות העניין עולות כדי טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית נוספת מטעם התובע.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מינויו של פרופ' מאיר ניסקה, מנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי מאיר, כפר-סבא, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 4929-04-14 עזרן נ' ביקורופא בע"מ ואח' בפני כבוד השופט אמיר דהאן התובע אהרן עזרן הנתבעות 1. ביקורופא בע"מ 2. מדינת ישראל – משרד הבריאות החלטה

המדובר בדו"ח טכני מפורט של ביצוע אלקטרו־קרדיוגרפיה מתאריך 14/05/18, אשר בוצעה בתובע.

כזכור, עסקה תביעתו של התובע בארוע לבבי שארע לו בשנת 2011, כאשר ביום 19/04/11 הגיע אל מרפאת הנתבעת 1, וביום 20/04/11 הגיע לחדר המיון של המרכז רפואי רמב"ם בחיפה, שהוא בבעלות הנתבעת 2.

מסיבות אלה מיתנגד התובע להמצאת המסמך לבית־המשפט, תוך שהוא מציין כי הוכחתו תצריך העדת עדים מרובים הן בשל הסתירה שהוא מעלה לעובדות אחרות והן בשל השלב שבו נעשה ניסיון להגישו.

בהקשר זה על בית־המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב שבו נמצא המשפט, במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה (רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 13.12.2015)).

העלייה של ה־LVEF, ככל שהייתה, היא נתון ביו־פיזיקלי מוערך (estimated) שעשוי להופיע לאחר ניתוח מוצלח, ואשר משקלו הכולל בהערכת החולה אינו גבוה, כמו גם משקלה הכולל בהערכת הנכות התפקודית, אשר מצויה בידי בית־המשפט.

...

דיון והכרעה נראה כי דין הבקשה להידחות.

מטעמים אלו כולם, הבקשה נדחית.

אין מקום לפרוץ את מסגרת סדרי הדין במקרה שכזה, ובאיזון הנדרש, הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 23708-08-10 פלוני נ' מדינת ישראל תיק חצוני: לפני כב' השופטת חנה קיציס התובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד אורי דלאל הנתבעת מדינת ישראל – משרד הבריאות ע"י ב"כ עו"ד טל בוקשטיין פסק דין

המנתח הסביר בחקירתו כי ביקש לבצע כריתה שתגרום מרווח לחוט השידרה ותשחרר את החוט מבלי לפגוע בו, וכי בטיחות התובע עמדה לנגד עיניו ומסיבה זו הצוות הרפואי לא היתעקש להוציא את כל הגידול (עמ' 368 לפרוטוקול, שורות 5-1).

כשהתבקש לאשר כי בדו"ח הניתוח נכתב ההיפך מדבריו, טען כי הדו"ח נכתב רק לאחר שהתובע התעורר מהניתוח והתגלה כי הוא משותק, בציינו כי "זה האמת בבתי חולים" (עמ' 169 לפרוטוקול, שורות 23-15 ועמ' 170, שורות 6-1).

בגיליון סיכום ביקור מהיחידה לשיכוך כאב בבית החולים רמב"ם מיום 18.10.06, צוין כי לפי בדיקת MRI מחודש אוקטובר 2005 נמצאה "הקטנה מינימאלית של תהליך השאתי לאחר הניתוח" (ת/18, בעמ' 252).

ד"ר לנגר התבקש להציג אסמכתא לכך והונחה להמציאה בהמשך (עמ' 302 לפרוטוקול, שורות 6-3; עמ' 304, שורות 8-1).

כאמור, התובע סבל מליפומה אשר גרמה לנכות אף ללא קשר לניתוח, ונזקק לתקופה החלמה עקב כך. מכאן, שיש לפצותו רק בעבור התקופה שמתום מועד השקום במרכז הרפואי בני ציון, דהיינו מיום 12.2.05 ועד היום – תקופה של 163 חודשים.

...

מדרסים, תחבושות אלסטיות וגרבי לחץ דרישה זו אינה מגובה בחוות דעת רפואית או בחוות הדעת של פרופ' עורי ועל כן אין מנוס מדחייתה.

פגיעה באוטונומיה יש לדחות את עתירת התובע לפסיקת פיצוי של 350,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה; "ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה נתפס כראש נזק שיורי, מקום בו לא ניתן להעניק לתובע פיצוי בגין התרשלות בטיפול או בגין אי הסכמה מדעת לטיפול (ע"א 2278/16‏ פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט עמית (12.3.2018)).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,996,000 ₪.

בעקבות מעשיו של הנאשם, הובהל המתלונן למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה לשם קבלת טפול רפואי, ובכלל זה ניתוח לשיחזור ארובת העין וניתוח לפרוסקופיה בבטן לתיקון הכבד, כמו גם נקוז בין צלעי בגין חזה אוויר, ולאחר מכן אושפז עד ליום 16.4.22.

ראיות ההגנה לעונש תדפיס מידע פלילי נ/1, תמונות של הנאשם נ/2 , דו"ח חקירת מז"פ נ/3, פסק דין בעיניין אחיו של הנאשם נ/4, מיסמך יעוץ פה ולסת של המתלונן נ/,5, תקציר - ניתוח לפרוסקופיה נ/6, מאמר על עקרונות בכירורגיה נ/7, מסמכים רפואיים של המתלונן נ/8.

ובמקום אחר נאמר : ״האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות.

כניסה בלתי חוקית מקשה על איתור מי שבאמת מבקש לפגוע באזרחי המדינה, ויש בה נטל כלכלי לא מבוטל הבא לידי ביטוי בהקצאת כוחות ומשאבים לאיתור שוהים בלתי חוקיים ולמניעת כניסתם.

בע"פ 8381/17 מדינת ישראל נ' איכילוב הנאשם הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שדקר את המתלונן בעיניו ובראשו באמצעות חפץ חד. כתוצאה מהדקירות ומהתקיפה, נגרמו למתלונן חבלות חמורות, ביניהן: חתכים מסביב לשתי עיניו, פצע חדירה עמוק בעין שמאל, חתך בגבה הימנית, שברים בפנים, ופצעים וחתכים בגב כפות ידיו.

...

מה גם שהמאשימה עצמה לא עתרה להטלת רכיב זה. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 38 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 04.04.23 ועד היום.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה על חוק הכניסה בישראל או עבירת אלימות מסוג עוון ויורשע בגינה.