בקשת מאשימה לעונש חמור בנהיגה ללא רישיון חוזרת

דיון במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המתוארת בכתב האישום, וכן לבחון שאלת מסוכנות נהיגתו של המשיב.

מסוכנות כאמור לעיל, עסקינן בעבירה חוזרת של נהיגה בזמן פסילה, ובעבירה חוזרת של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב, דהיינו, עסקינן במי שסיגל לעצמו תרבות עבריינית, הן במישור הפלילי והן במישור התעבורתי ומפגין פעם אחר פעם זילזול מוחלט בהוראות החוק ובתי המשפט.

בע"פ 5056/08 מדינת ישראל נ' אסיאס מורנו, נאמר:   "לנוכח הקטל הכבד בכבישי הארץ קיימת חשיבות עליונה כי יושתו עונשים חמורים ומרתיעים כנגד עבריינים אשר אינם בוחלים מלעשות שימוש בכלי רכב בכבישי הארץ בזמן שפסולים הם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה. נהיגה בזמן פסילה טומנת בחובה סכנה לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. מעבר לכך, נהיגה בזמן פסילה משקפת היתייחסות של ביזוי החוק וצוי בית המשפט...

סוף דבר - לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור ועל כן נוכח האמור דלעיל, אני מורה על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

...

לעניין עבירה זו, נאמר על ידי כבוד הש' רובינשטיין, ברע"פ 222/11, הראל נ' מדינת ישראל:  "נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש".     ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל , אמר כבוד הש' רובינשטיין:   "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור".    ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן, אמר כבוד הש' לוי:    "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .

כפי שנאמר לא אחת נאשם הנוהג בזמן פסילה מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך והתנהגותו מהווה זלזול בחוק: "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט... בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור". (דברי כבוד השופטת א. פרוקצ'יה רע"פ 3878/05 בנגוזי נ. מדינת ישראל).

סוף דבר - לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור ועל כן נוכח האמור דלעיל, אני מורה על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים תת"ע 12168-04-22 מדינת ישראל נ' לחיאני תיק חצוני: 60250872904 לפני כבוד השופט יהונתן שניאור מאשימה מדינת ישראל נאשם יעקב חיים לחיאני ת.ז. 033841669 ע"י ב"כ עו"ד חנה דוד גזר דין

· פ.ל. 4048-02-21 (תעבורה ירושלים) מדינת ישראל נ' שרעבי (1.5.23) (להלן: "שרעבי") במסגרתו הוריתי על הארכת מאסר מותנה בעבירות חוזרות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף שנים ארוכות.

ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13) נקבע ע"י כב' השופט סולברג כי רחמנות יתירה על מי שנוהג פעם אחר פעם ללא רישיון נהיגה היא אכזרית כלפי יתר עוברי הדרך: "במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתירה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות ,וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואינו מבוטח". ברע"פ 2312/20 אביחי מלקו נ' מדינת ישראל (7.4.20) נקבע כי נהיגה ללא רשיון נהיגה היא "חמורה ועל כן יש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה ללא רשיון נהיגה טומנת בחובה סיכונים רבים. בנוסף היא משקפת יחס של ביזוי החוק". בעפ"ת (נצרת) 67373-03-19 מדינת ישראל  נ' אבו עואד שאדי ( 21.2.21) נקבע על ידי כבוד השופטת אילונה לינדנשטראוס בהתייחס למי שרשיונו פקע 11 שנים: " אדם הנוהג ברכב בנסיבות שכאלה, מביע זילזול בחוק ויתרה מכך - מסכן את שלום ציבור המשתמשים בדרך" במקרה שבפני מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי האירועים הסתיימו ללא נפגעים.

...

גם אני סבור כי המדובר בעבירות בעלות פוטנציאל סיכון משמעותי לאור החזרתיות ותקופת הפקיעה הארוכה.

מתחם העונש ההולם לאור האמור, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בעבירות המיוחסות לנאשם נע ממאסר על תנאי ועד מאסר למשך מספר חודשים ומפסילה הנעה מ- 3 חודשים ועד 24 חודשים.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים סבורני כי יש למקם הנאשם מעל החלק האמצעי של מתחם הענישה , ועל כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪.

בא כוח הנאשם ביקש מבית המשפט להסתפק בפסילה המותנית ולהאריך את המאסר המותנה בר ההפעלה של הנאשם ואולם, לא מצאתי להעתר לבקשות אלה, משום שעל הנאשם להפנים שאסור לו לנהוג! בנקודת זמן זאת, לאור התבוננות בגיליונו התעבורתי של הנאשם, המשקף נהיגה חוזרת ונשנית, בית המשפט מבהיר לנאשם שעליו לחדול מלנהוג.

עוד ברע"פ מסעוד היתייחס כב' השופט סולברג לעונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, שהוטל על הנאשם שנהג ללא רישיון, כאשר בעברו הרשעות קודמות דומות וכתב: "אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה....מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בשלו, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים...נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסויימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים, שזכה לאחרונה במיכרז לשירותי גננות בעריית אשדוד בהקף של 6 מיליון ₪. ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח" (רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מ"י [18.12.13]).

משנאמר כל זאת, ובהיתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שניפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך היתחשבות בהודאתו של הנאשם ובנסיבות חייו, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 5 חודשים.

...

עם זאת, באשר למקרה הנדון לפני, מוכן אני לתת משקל מסוים להודאת הנאשם ולמשך הזמן שחלף ללא ביצע עבירות וכן לעובדה שבתחילת ההליך גובש הסדר, גם אם בסופו של דבר הנאשם נסוג ממנו.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בר ההפעלה של 8 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 9281-03-17 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 28.5.18 באופן שארבעה חודשים יינשאו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל וארבעה חודשים יינשאו בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף 1 לעיל, כך שבסופו של יום יישא הנאשם מאסר בפועל למשך 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות.

אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בתיק מספר 9281-03-17 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 28.5.18 במצטבר לעונש הפסילה האמור בסעיף 4, כך שבסופו של יום ייפסל הנאשם לתקופה של 30 חודשים החל מתאריך 22.10.20.

בתאריך 18.04.21, הודה הנאשם בכתב האישום ובקש לצרף 4 תיקים נוספים: תת"ע 9777-01-20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מתאריך 14.12.19, תת"ע 5698-08-20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ועבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון רכב תקף מתאריך 06.05.20, תת"ע 13364-01-20 ותת"ע 13363-01-20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ועבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון רכב תקף מתאריך 06.01.20.

מיתחם העונש ההולם קביעת מיתחמי ענישה בתעבורה איננה מלאכה קלה כפי שכבר נכתב לא מעט ועיון בפסיקה מגלה כי לרוב, לעבירות נהיגה ללא רישיון נילוות עבירות חמורות נוספות דוגמאת נהיגה בזמן פסילה, גרימת תאונה והפקרה.

כפי שכתבתי, מצאתי לנכון שלא להתייחס לאירועים השונים כאל ארוע אחד ראשית מפני שאין המדובר במסכת עובדתית אחת ושנית מפני שעל הנאשם להפנים שאסור לו לנהוג! בנקודת זמן זאת, לאור התבוננות בגיליונו התעבורתי של הנאשם, המשקף נהיגה חוזרת ונשנית, בית המשפט מבהיר לנאשם שעליו לחדול מלנהוג.

משנאמר כל זאת, ובהיתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שניפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך היתחשבות בהודאתו של הנאשם ובנסיבות חייו, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מורה על חידוש עונש המאסר המותנה בר ההפעלה של 3 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק מספר 2410-08-14 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 18.07.16 וזאת למשך שנתיים נוספות החל מהיום.

...

ככל שהנאשם לא הפנים זאת בעצמו ולא הורתע מתקופות פסילה קצרות שהוטלו עליו בעבר, אין מנוס מהשתת תקופת פסילה משמעותית בגין כל אירוע בנפרד.

משנאמר כל זאת, ובהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם ובנסיבות חייו, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני מורה על חידוש עונש המאסר המותנה בר ההפעלה של 3 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק מספר 2410-08-14 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 18.07.16 וזאת למשך שנתיים נוספות החל מהיום.

אני מורה על הפעלת עונש פסילה על תנאי בר ההפעלה של 3 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק מספר 2410-08-14 בבית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 18.07.16 במצטבר לעונש הפסילה האמור בסעיף 2, כך שבסופו של יום ייפסל הנאשם לתקופה של 17 חודשים.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים תתע"א 14502-08-22 מדינת ישראל נ' מולאזם(עציר) פ"ל 3122-11-22 תיק חצוני: 47250085504 בפני כבוד השופט יהונתן שניאור מאשימה מדינת ישראל נאשם עבדללה מולאזם (עציר) ת.ז. 040073108 ע"י ב"כ עו"ד עבד דראושה גזר דין

לאור העובדה שהמדובר בעבירות חוזרות, ולאור עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, עתרה המאשימה למקם את הנאשם בכל מיתחם מעל הקו האמצעי ולגזור על הנאשם 18 חודשי מאסר, 72 חודשי פסילה וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13) נקבע ע"י כב' השופט סולברג כי רחמנות יתירה על מי שנוהג פעם אחר פעם ללא רשיון נהיגה היא אכזרית כלפי יתר עוברי הדרך: "במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתירה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשפם לסכנת נפשות ,וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואינו מבוטח". ברע"פ 2312/20 אביחי מלקו נ' מדינת ישראל (7.4.20) נקבע כי נהיגה ללא רשיון נהיגה היא "חמורה ועל כן יש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה ללא רשיון נהיגה טומנת בחובה סיכונים רבים. בנוסף היא משקפת יחס של ביזוי החוק". במקרה שבפני מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי הארועים הסתיימו ללא נפגעים.

...

אינני מקבל טענת המאשימה כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל ארוע.

מתחם העונש ההולם לאור האמור, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בעבירות המיוחסות לנאשם נע ממאסר בפועל בן 3 חודשים ועד 12 חודשים ומפסילה בת 8 חודשים ועד 30 חודשים.

על פי עיקרון ההדרגתיות, ומאחר והנאשם ריצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, סבורני כי אין מקום למאסר לתקופה קצרה יותר.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים סבורני כי יש להרתיע הנאשם מפני חזרה על העבירות המיוחסות לו, ועל כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪.