בקשת כונסת נכסים להוראות בענייני שכר טרחה, שחרור מתפקיד והחזר הוצאות

במסגרת האספה הועלו לדיון גם בקשתו של המבקש להחזר הוצאות ותשלום שכר טירחתו בגין התקופה בה שימש כונס נכסים זמני, וכן בקשתו לעיון במסמכי הדו"ח הכספי ולהשיג עליהם ככל ויהיו לו השגות.

לטענת המבקש, במהלך האספה סוכם בעל פה כי עליו להגיש בקשות בנוגע לקבלת מיסמכי הדו"ח הכספי ולהחזר הוצאות ושכר טירחה לבית המשפט, ומכאן הבקשה שלפניי.

משכך, עתוי הגשתה של הבקשה דנן תמוה, מאחר ולא ברור מדוע המבקש לא טרח להגיש בקשה לפסיקת שכר טירחתו בעבור פועלו ככונס נכסים זמני בסמוך לאחר שיחרורו מתפקידו, אלא בחר "להמתין" משך 7 שנים עד לשלביהם האחרונים של הליכי הכנוס והפירוק של החברה.

בהקשר זה ראו והשוו להחלטתי לאחרונה בענין פר"ק (מחוזי ת"א) 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 23 (נבו 20.2.2023) בה עמדתי בין היתר על כך שלא ניתן להעתר לבקשת עיון ביחס למסמכים שכלל לא הוגשו בהליך: "נבהיר מיד כי רשימה מעין זו אינה בנמצא בתיק בית המשפט, כך שהבקשה לקבלתה איננה באה בשעריהן של תקנות העיון. לא זו אף זו, המבקשים לא הצביעו על הוראת דין המאפשרת להם לבקש מהנאמנים להמציא לידיהם מיסמך חדש שאיננו נמצא תחת אמתחתם או בתיק דנן, ולא בכדי." אמנם באותה פרשה המסמך המבוקש אף לא היה בידי בעל התפקיד, ואולם הדברים יפים בשינויים המחייבים גם ביחס למסמכים המצויים בידי המפרק אך לא הוגשו לתיק בית המשפט.

...

מבלי לקבוע מסמרות, הדברים שהובאו בענין אשפלסט עשויים לחול בשינויים המחייבים גם על בקשתם של הנושים לעיין בחומרי גלם אחרים בהם עשה שימוש בעל התפקיד, והכל תוך הפעלת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לבחון האם מוצדק להיעתר לבקשות כגון דא בכל מקרה לגופו.

בנסיבות אלה, ובהעדר טעמים מבוררים לכך (טעמים שלא הוצגו כאן), אין להיעתר לבקשת נושה או בעל תפקיד קודם לקבלת כלל חומרי הגלם העומדים בבסיס הדו"ח הכספי בבחינת "מסלול עוקף" לאמצעי הפיקוח של הכונס הרשמי על דוחותיו הכספיים של המפרק הקבועים בדין (ראו והשוו לפר"ק (מחוזי י-ם) 6045-05-17 סיטי א.ק. אחזקות בע"מ נ' עו"ד קרן רייכבך סגל, בפסקה 6 (נבו 17.12.2018)).

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בקשת כונסת הנכסים, שמונתה בהליך זה לצורך רישום בית משותף, ליתן הוראות בעניינים הבאים: פסיקת שכר טירחת הכונסת; שיחרור הכונסת מתפקידה, או להורות לה לחתום בשם הבעלים הרשום של הקרקע, על שטרי מכר; ביצוע החזר הוצאות מחשבון הכנוס.

...

כפי שעולה מעיון מדוקדק בהחלטות בתיק, בעת המינוי, היה השופט שינמן מודע לעצם הקשר בין השניים, אולם הוא נתן בכונסת אמון מלא, כי אין בכך כדי לפגוע בתפקידה וכלשון החלטתו מיום 13.9.2011 (סעיף 2): "על אף קיומו של קשר מקצועי בין בעלי הדין לכונסת, אני סבור שלא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו.". ממילא, המשיבים, כמו גם יתר הצדדים בתיק, לא ערערו על החלטות בית המשפט ובכלל זה ההחלטה בדבר זהות ומינוי הכונסת.

כך למשל, בהחלטתו מיום 7.11.2017 (בהודעת הכונסת כי ניתן פטור ממס שבח ורכישה בפעולת ייחוד דירות בין בעלים) בה מצא לנכון לציין כי: "אני סבור כי מדובר בהישג משמעותי של עו"ד צביה מימון, שכן קבלת הפטור, תקדם מאוד, את הרישום המתגבש של הבית המשותף.". סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: שכר טרחת כונסת הנכסים יועמד על סך של 75,000 ₪.

אני מורה על השבת סך של 87 ₪ לכונסת מחשבון הכינוס, בגין הוצאותיה שפורטו בבקשה.

ביום 30.3.2020, כלומר לאחר שניתן לחייב הפטר חלוט והנאמן שוחרר מתפקידו, עתר הנאמן בבקשה למתן הוראות.

" בעניינינו, בקשת הנאמן הוגשה לאחר שתמו ההליכים, החייב הופטר מחובותיו, הנאמן חילק דיבידנד, שכר טירחתו שולם והוא שוחרר מתפקידו.

עצם העובדה, שהחייב פעל לקבלת החזר ממס הכנסה לאחר קבלת ההפטר החלוט, היא המלמדת על כוונת המכוון לפעולה בחוסר תום לב הטומנת בחובה העלמת נכסים מקופת הכנוס ובסופו של יום מהנושים.

אותה עת שרר מצב החרום שנבע ממגיפת הקורונה והותקנו תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד), תשנ"א -1991.

...

החייב מוסיף וטוען, כי יש להבין מהתצהיר התומך בבקשתו שהנאמן מוכן היה להיעתר לבקשתו, אולם לפתע שינה טעמו ופנה בבקשה מושא החלטה זו לבית המשפט.

הנאמן, בתשובה לטענה כי המתמחה מטעמו התחייב להיעתר לבקשת החייב, טוען כי דברי המתמחה, ככל שנאמרו, נאמרו בחוסר סמכות, שכן זו מסורה לבית המשפט.

המסקנה הנובעת מהתנהלות החייב היא, כי בעודו בהליך בחר, ביוזמתו, שלא לפעול למול מס הכנסה להגשת דוחות וקבלת החזרים, אלא המתין עד לקבלת ההפטר החלוט ואזי פעל לקבלת ההחזר בניסיון להעלימו מהנושים.

לפני בקשת הכונסת לפסיקת שכ"ט ולהחזר הוצאות, לאחר שמינויה בוטל בשל עיכוב בהעברת הזכויות בהתאם להסכם מכר שאושר.

דיון והכרעה: פסיקת שכ"ט כונס נכסים: סעיף 26 (א)( 3) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה – 1995 קבע את סמכות שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לעינייני מישפחה, ובכלל זה הוראות בדבר מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו.

בכל העניינים הנוגעים למינוי כונס נכסים ולקביעת שכר טירחתו מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתתם, בנסיבות בענין (סעיף 26 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה).

אילו אכן סברה כי מדובר בתפקיד מורכב שלא התכוונה לקחת על עצמה לכתחילה, כפי שטענה בהתייחס לפתיחת חשבון הנאמנות כאשר אחד הצדדים תושב חו"ל, היה עליה לפנות לבית המשפט ולבקש הוראות או לשחררה מתפקידה, דבר שלא נעשה.

...

בנסיבות אלה ולאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים לרבות העובדה כי הצדדים נאלצו 14 ₪ לשלם שכ"ט לשם השלמת הליך המכירה, אני פוסקת לכונסת הנכסים סך כולל של 16,000 בתוספת מע"מ כחוק.

לאחר אישור הסדר הנושים, ביום 18.6.2021 הגיש עו"ד אמסטר בקשה לבית המשפט המחוזי לפסיקת שכר טירחה, בה עתר לשכר הטירחה המאקסימאלי שניתן לשלם בגין חלוקה בהתאם לתקנה 8א(א)(1) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: התקנות או תקנות השכר) בסך של כ-2 מיליון ש"ח; לתוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50% משכר הטירחה; לשכר בגין פעולות מיוחדות בסך של 300,000 ש"ח; ולהחזר הוצאות.

אוסיף כי אין בטענה כי שגה בית המשפט בקביעתו כי המערער שוחרר מתפקידו בשל כך שלא יכל לשמש עוד כבעל תפקיד משום שאינו רואה חשבון או עורך דין, כדי לסייע לו. אכן, על פי הוראת תקנה 2(ב) לתקנות השכר (אשר חלה גם בהליכי פשיטת רגל, מכוח הוראות כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985), בנסיבות מיוחדות, ניתן למנות גם מי שאינו עורך דין או רואה חשבון כבעל תפקיד בהליכי כנוס או פירוק (וראו הוראת סעיף 126(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 שאינה חלה בעניינינו; וכן ראו בעיניין זה: בג"ץ 7194/21 עו"ד אריאל סיבוני נ' הועדה הציבורית לגיבוש רשימת נאמנים-יחידים (23.1.2022)).

...

על רקע האמור, ביום 13.4.2016 הגיש המערער בקשה לפסיקת שכר טרחה בשיעור של 35% מסך שכר הטרחה שייפסק לטובת עו"ד אמסטר (פר"ק 57996-12-15).

לא מצאנו כי מקרה זה מצדיק התערבות בשכר הטרחה שנפסק.

בענייננו, לא מצאנו כי נפל כל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי כי המסלול המתאים לפסיקת שכרו של המערער הוא "שכר ניהול" לפי תקנה 7 לתקנות השכר, קביעה המבוססת בעיקרה על התרשמותו הישירה של בית המשפט מפעולותיו ומאמציו של המערער ומהדוחות שהוגשו על ידי שני הנאמנים בזמן אמת.

אולם לא מצאתי כיצד יש בטענות המערער, כי הוא שוחרר מתפקידו לטענתו ללא נימוק מספק, כדי להועיל בהליך דנן, כאשר אף את טענתו הכללית לפני בית המשפט המחוזי ל"פגיעה במוניטין", זנח בערעורו זה. הערעור נדחה אפוא.