בקשת כונס נכסים להנפקת חשבונית זכוי בגין חילוט ערבויות

הבקשה הופנתה נגד גטי וכן נגד כונס הנכסים הרישמי (המשיב 3) ואגף מס ערך מוסף ברשות המסים בישראל (המשיבה 2) (להלן: רשות המסים).

רשות המסים טענה עוד כי אין לאפשר לחברת פרץ להנפיק הודעת זכוי בגין הערבות שחולטה (אף שטענה זו לא הועלתה כלל על ידי המפרק בבקשה למתן הוראות), בציינה כי חילוט הערבות אינו מהוה ביטול או שינוי העסקה המקורית באופן המקטין את המס.

גטי מצידה הצטרפה לעמדת רשות המסים וטענה אף היא כי אין לחייבה להוציא לחברת פרץ חשבונית מס בעקבות חילוט הערבות ואילו המפרק העלה, לראשונה בתשובתו לתגובת רשות המסים, טענה חלופית לפיה "באם לא תוצא ל[פרץ] חשבונית מס נגדית... זכאית [פרץ] להוציא הודעת זכוי שכן מחיר העסקה קטן ומס ערך מוסף שולם ביתר" (סעיף 23 לתשובת המפרק).

...

רשות המסים מציינת עוד כי במקרה דנן קבע בית משפט קמא כממצא עובדתי שפעולת החילוט נעשתה על מנת לפצות את גטי על נזקיה במנותק מעסקת היסוד, ולכן אין מקום להיעתר לבקשת המפרק ולאפשר הנפקת הודעת זיכוי בגין הערבות שחולטה.

נוכח היקף הנזקים עליהם עמדה גטי בתגובתה לבקשה הראשונה כמפורט לעיל, ובהיעדר כל ראיות ממשיות שהוצגו מטעם המפרק לביסוס עמדתו כאילו משקף סכום הערבות שחולט תשלומים ביתר ששילמה גטי לחברת פרץ, אין לאפשר למפרק לבור לו מתוך מכלול הסעיפים הכלולים בתגובת גטי לבקשה הראשונה רק אמירה אחת המשרתת את טיעוניו, תוך התעלמות מוחלטת מן האמור ביתר הסעיפים לאותה תגובה.

בשל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחברי לדחות את הערעור ולאמץ את מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה חילוט הערבות במקרה דנן לא הקטין את היקף העסקה, ועל כן אין לאפשר לחברת פרץ להוציא הודעת זיכוי בגין סכום זה על פי הוראת סעיף 23א להוראות מס הכנסה.

על פי הנטען בכתב התביעה המבקשת רכשה את הנכסים והפעילות של חברת "סריגמיש סן (1957) בע"מ" (להלן: "סריגמיש" ו/או "החברה"), שנכנסה להליכי פירוק, כשהם נקיים וחופשיים מזכויות וחובות צדדים שלישיים כלשהם, לרבות הזכויות במותג ובסימן המסחר "מיש מיש", במסגרת הסכם שקבל תוקף של החלטה בבית המשפט של הפרוק.

לטענתו, הוא חתם עם חברת סריגמיש על הסכם זיכיון למכירת מוצרי "מיש מיש" לתקופה בלתי מוגבלת, המקנה לו את הזכות להשתמש בשלוט הנושא את השם "מיש מיש" ובסימני המסחר והוא שילם תמורה מלאה עבור הזיכיון ואף הפקיד בידי חברת "סריגמיש", כחלק מההסכם, ערבות בנקאית אוטונומית בגובה של 60,000 ₪, אשר חולטה בעת הליך פשיטת הרגל שעברה.

לטענת הנתבע, במסגרת הדיון שנערך בבקשתו למתן צו מניעה כנגד פתיחת חנות מתחרה של התובעת בסמוך אליו, נתנה לו התובעת רשות להשתמש בשם "מיש מיש" במשך 4 חודשים, קרי עד ליום 18/04/14, לכן הוא היה רשאי להשתמש בשם זה גם על גבי השקיות, החשבוניות ושוברי הזיכוי של החנות, עליהם צוין במפורש כי מדובר בחנות פרטית וכי ניתן לממש את שוברי הזיכוי בחנותו בלבד.

הנתבע רכש מהתובעת סחורה בסדר גודל של 10,000-15,000 ₪ בחודש בלבד בעוד שאת יתר הסחורה רכש מספקים אחרים, סרב להיתחבר למחשב המרכזי של הרשת על מנת שניתן יהא לקבל נתונים על המכירות בזמן אמת, וכן סרב להפסיק למכור כרטיסי "מועדון לקוחות", אשר, אמנם, נרשם על גבם "מגדל העמק", אולם, לקוחות רבים הגיעו עם הכרטיס ובקשו, על סמך כרטיס המועדון, הנחות גם בשאר חנויות הרשת, שאינן מחויבות על פי הכרטיס הפרטי שהנפיק לעצמו הנתבע.

ראשית, אין חולק כי התובעת רכשה מכונס הנכסים של חברת "סריגמיש" את המוניטין של החברה, הכולל את המותג וסימן המסחר "מיש מיש" בהסכם שנחתם ביניהם ביום 14/10/12, בתמורה לתשלום סך של 1,000,000 ₪ בתוספת 1%+מע"מ מתוך מחזור המכירות שלה החל מחודש נובמבר 2012.

...

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת חלקית, כמפורט להלן: ניתן בזה צו מניעה קבוע המורה לנתבע להימנע מכל שימוש בשם MISH-MISH ו/או "מיש מיש" בכל דרך שהיא לרבות שלטים, פרסומים, מוצרי אריזה, שקיות, סרט קופה, כרטיס מועדון ושוברים למיניהם בכלל ובחנות בגדי הילדים אותה הוא מפעיל ב"פרץ סנטר" במגדל העמק ובכל חנות שיפעיל בעתיד במישרין ו/או בעקיפין לרבות כל פרסום באינטרנט או בכל דרך אלקטרונית אחרת.

הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין עוולת גניבת עין בסך של 15,000 ₪.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

הליכי פשיטת הרגל ביום 9.2.2011 ניתן צו לכנוס נכסי החייב, לפי בקשתו.

בנוסף, הורשע החייב בעבירות כלכליות נוספות, כגון בהנפקת חשבוניות מס שלא כדין, 18 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) בחוק מע"מ. לנוכח מספרן הגבוה של העבירות, נקבע שהן בוצעו בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 117(ב2)(2) בחוק מע"מ. לאחר שנקבע כי גם עוסקים פלסטינים רשאים לנכות מע"מ במסגרת עיסקאות שבוצעו עם ישראל, הורשע הנאשם גם ב-18 עבירות לפי סעיף 117(ב1) בחוק המע"מ – "מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו". במסגרת אישום שנים-עשר הורשע החייב בעבירות שונות על פי פקודת פשיטת הרגל והלבנת הון, לאחר שנקבע כי בתקופה שבה היה תחת צו כנוס נכסים - ניהל את עסקיו תחת שם עסקו של אביו, תוך מצג שוא שהוא עובד בעסק כשכיר בלבד, וכשאביו אינו מעורב למעשה בניהול העסקים.

אף אם האנטרס הצבורי המצדיק ביטול ההליך הוא זה שזוכה במקרה זה למעמד בכורה, עדיין יש לשקול גם את שאלת התועלת לנושים מהמשך ההליך.

כך למשל, בהליך הפלילי נתפסו שורה ארוכה של רכבים שונים, חלקם בעלי ערך רב. בתום ההליך הפלילי, הודיעה התביעה כי היא מוכנה לוותר על בקשת החילוט לאור הליכי פשיטת הרגל בהם נמצא החייב ועל כן בית המשפט לא הורה בהליך הפלילי על חילוט.

כך גם ידוע כי במסגרת ההליך הפלילי, הפקיד החייב ערבויות וביטחונות בסכומים גבוהים להבטחת קיום תנאים מגבילים והתייצבות למאסר, אולם גם לאחר שאלו שוחררו, מכל אלו לא הגיע דבר אל קופת פשיטת הרגל.

...

מסקנה זו, לפיה אין מקום לאפשר הסכם פדיון הזכויות וכי ראוי לבטל ההליך כעת על מנת לאפשר לנושים לנקוט בהליכים פרטניים, מתחזקת נוכח עמדת רמ"י שהוגשה לתיק, ובהתחשב בפרטים שנמסרו בתגובה ביחס לנכס ולשימושים בו, כמו גם ביחס לתביעה המתנהלת.

גם ההתנהלות בהליך עד כה מחזקת את המסקנה לפיה התועלת לנושים בהמשך הליכים מחוץ להליכי הפש"ר תהיה גדולה יותר מאשר בהמשך ניהול הליך זה. יש לזכור, כי להבדיל מהחייב אשר נוכח חומרת הדברים לא יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש בתוך פרק הזמן הנראה לעין, שמורה לנושים האפשרות לנקוט בהליך חדלות פירעון לפי בקשת נושה, בכל עת וללא מגבלת זמן.

לפיכך, הנני מורה על ביטול ההליך ובכלל זאת על ביטול צו הכינוס, צו עיכוב ההליכים וצו עיכוב היציאה מהארץ.

לפני בקשה למתן הוראות מטעם כונס הנכסים הקבוע, לפיה מתבקש בית המשפט לאשר לכונס להנפיק חשבונית זיכוי למשיבות על סך 4,648,255 ₪ (הכולל מס תשומות בסך 689,927.4 ₪), ולפצות את החברות בגין האיחור בהוצאת החשבוניות.

מכתבו של עו"ד שוב, אשר צורף כנספח ג5 לבקשה למתן הוראות, בו מתייחס לשיחת הטלפון בינו לבין עו"ד בר הלל, בה אמר כי מרשתו הגישה בקשה לחילוט ערבויות "מאחר והגיעה להסכמות עם קבלנים מבצעים". כמו כן, עולה מיתר התכתובות שצורפו לתגובת כונס הנכסים לתגובת המשיבות (מיום 14.2.08) כי מטרת חילוט הערבויות היתה אך לצורך השלמת העבודות ותיקון הליקויים ולא כפצוי בגין הפרת החוזה.

הסוגיה אשר עמדה להכרעה הנה האם מעשה חילוט הערבויות הנו בגדר הקטנת העסקה אשר נכרתה בין החברות לבין המשיבות, ולפיכך זכאיות הן להוציא תעודת זכוי בגין סכום החילוט, או שמא חילוט הערבויות הנו פיצוי נזקי ולפיכך אינו בגדר 'עסקה' על פי חוק מס ערך מוסף.

...

המבקש לא הציג ראיות לשימוש אשר נעשה במלוא הסכום אשר חולט על ידי המשיבות, אולם היות שאין המשיבות חולקות על השימוש אשר נעשה בסכום החילוט, הרי שאני מקבל את טענת המבקש כי מלוא הסכום שימש לביצוע העבודות הכלולות בעיסקה אשר לא בוצעו על ידי החברות, עבודות אשר בגינן קיבלו החברות תשלום.

לאחר בחינת העסקה, לשון החוזה ועמדות הצדדים, אני קובע כי התמורה ששולמה בגין העסקה נועדה אף לתיקון הליקויים וביצוע עבודות הבדק, עבודות אשר לא בוצעו על ידי החברות, והמשיבות שכרו בעלי מיקצוע אחרים לביצועם.

כפועל יוצא מהכרעות אלו, אני קובע כי חילוט הערבויות הינו בגדר הקטנת העסקה שבין הצדדים, לפיכך אני מתיר לכונס הקבוע להוציא תעודת זיכוי בהתאם לסכום אשר חולט.