מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת יורשי נתבע להחרגת צו מניעה במקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לצד תביעתו זו, הגיש פארס בקשה לסעד זמני, וביום 17.5.18 ניתן צו מניעה אירעי כנגד הנתבעים האוסר עליהם להכנס למקרקעין ולבצע כל עבודה של הכשרה, יישור, בנייה וכן להעביר את המקרקעין לצדדים שלישיים, אשר תוקפו הוארך בהסכמת הצדדים עד למתן החלטה אחרת.
משכך, ניתן לקבוע כי אין לפארס זכויות ברצועת קרקע זו אשר נצבעה בצבע תכלת, ואין נפקא מינה אם יש בהליך האמור שהתנהל בין מישפחת בטחיש לבין הנתבע 3 משום קביעה, כי זה האחרון הוא בעל החזקה בקרקע זו, שכן ממילא יש להחריג שטח זה מהתביעה שלפניי ולגורע אותו מהשטח שלגביו טוען התובע כי לו זכויות חזקה בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתובים, שקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שהתרשמתי באופן ישיר ובלתי אמצעי מעדויות הצדדים והעדים מטעמם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להיתקבל, מששוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח זכות להחזיק בקרקע.
עוד יצוין כי בשים לב לעיקרון ולפיו נטל ההוכחה הולך אחר המשפט המהותי, ובהנתן שפארס הוא זה אשר תבע את סילוק ידם של הנתבעים מהקרקע שבמחלוקת, הרי בהתאם לכלל הידוע של "המוציא מחברו עליו הראיה", נטל ההוכחה מוטל על כתפיו של פארס, שנגזר מן העילה המהותית אשר בבסיס תביעתו, ולפיה הוא זכאי להחזיק בקרקע, שעברה אליו כאמור בירושה מאביו המנוח, לאחר ששוחררה מצו תפיסה צבאי שחל עליה משך שנים רבות ומנע ממנו הגישה אליה ומימוש זכותו בה (שם, פיסקה מ"ה).
...
משכך, ניתן לקבוע כי אין לפארס זכויות ברצועת קרקע זו אשר נצבעה בצבע תכלת, ואין נפקא מינה אם יש בהליך האמור שהתנהל בין משפחת בטחיש לבין הנתבע 3 משום קביעה, כי זה האחרון הוא בעל החזקה בקרקע זו, שכן ממילא יש להחריג שטח זה מהתביעה שלפניי ולגורע אותו מהשטח שלגביו טוען התובע כי לו זכויות חזקה בו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתובים, שקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שהתרשמתי באופן ישיר ובלתי אמצעי מעדויות הצדדים והעדים מטעמם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, מששוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח זכות להחזיק בקרקע.
אין בידי לקבל גרסה זו מן הטעם, שהנתבעים לא הגישו שרטוט או מדידות המלמדים על מיקומו של "עץ הזערורה" הנטען, אשר היווה לשיטתם סימן היכר, ושימש את הצדדים במפגש האמור לזיהוי הקרקע שבמחלוקת וגבולותיה, וכן לצרכי האבחנה בין חלקת האדמה של פארס לבין החלקה שהנתבעים טענו לזכות בעלות בה מכוח מכר.
משום האמור, דין טענת הנתבעים, כי פארס לא ידע להצביע על גבולות החלקה שלו, להידחות.
סוף דבר מהמקובץ עולה, כי התביעה מתקבלת ובהתאם אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו המורה לנתבעים או מי מטעמם לסלק ידם ואת כל המיטלטלין השייכים להם, לרבות כאלה הטעונים הריסה ופינוי, ולהשיב החזקה לידי התובע במקרקעין הלא מוסדרים נשוא התביעה המצויים באזור הידוע בשם "אל-חפאיר" שברמת הגולן, כפי המסומן כמגרש 1 בצבע צהוב בחוות דעת מומחה בית המשפט והמפה המצורפת לה, וזאת יעשו עד ולא יאוחר מיום 1.5.23.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב התביעה התובעת הגישה ביום 22.4.18 כתב תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא בו ביקשה אכיפת חוזה, סילוק יד, צו עשה, וצו מניעה.
צו עשה המורה לנתבעים לקיים אחר הוראת סעיף 8.7 להסכם ולשלם את תשלומי ההשבחה ככל שיחולו במסגרת הבקשה להיתר ולחילופין להורות על השבה- ככל שהתובעת או מי מטעמה יישאו בתשלומי ההשבחה.
צו סילוק ידם של הנתבעים מקומת הקרקע אשר הנתבעים הישתלטו עליה לאחר מות המנוח.
התובעת טענה בסעיף 4 לסיכומיה כי לאחר מות המנוח בשנת 2017 היחסים הטובים עלו על שרטון עקב סרוב התובעת להסכים להעלאת שכר הדירה שהוביל לסרוב הנתבעים להסדיר את נושא החרגת השמוש לגן ילדים "וסירובם של הנתבעים לשלם את חוב שכר הלימוד בגין נכדיהם וילדיהם שלמדו בגן הילדים". התובעת ייחדה חלק ניכר מטענותיה בסיכומיה לסוגיות שונות ורק מסעיף 25 לסיכומיה נפנתה לטעון לעניין חוב שכר הלימוד.
מכאן שכאשר נפטר המנוח, התברר ליורשיו שהתנהלות התובעת בעייתית וכאשר ביקשו להסדיר ההיתקשרות עם התובעת, גילו את קיום ההסכם שהתובע לא חתם עליו, ובסופו של יום העמידו ראיות שמוכיחות טענה זו. כשהתובעת גילתה שהנתבעים עומדים, לאחר פטירת המנוח על זכויותיהם, העמידה כמשקל נגד, את הטענה לחוב שכר לימוד, חוב שכלל לא היה קיים שכן התובעת והמנוח הסכימו כי בני משפחתו לא ישלמו שכר לימוד וכך התנהלו במשך עשרות שנים.
...
חיזוק למסקנה לפיה לא היו כרטסות או חשבוניות, הן דווקא אותן חשבוניות שהפיקה התובעת לראשונה בשנת 2018, אך לא מצאה לצרף לראיותיה.
המסקנה היא שהצדדים התקשרו מאז תחילת פעילות הגן לפני כעשרים שנה בעסקאות ברטר שלא הובאו לידיעת רשויות המס.
סוף דבר בימ"ש דוחה התביעה ומחייב התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט ב"כ הנתבעים בסך של 40,000 ₪ צמודים בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל וכן החזר ההוצאות בגין חוו"ד של המומחית קדוש ושכר עדים צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת נתבע 42 ז"ל באמצעות יורשיו (להלן המנוח והמבקשים) להורות על החרגת צו המניעה שניתן ביום 12.1.2009 כך שהוא לא יחול על חלקו של המנוח במקרקעין נושא הליך זה. התובעת וכונס הנכסים מתנגדים לבקשה.
...
במציאות זו, דין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשים בהוצאותיה.
הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו לתובעת את הוצאות הבקשה בסך 5,500 ₪ (כולל מע"מ) וכן ישלמו סך של 5,500 ₪ (כולל מע"מ) לכונס הנכסים, תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה להם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני בקשת התובעות, למתן הוראות בתובענה לפירוק השתוף במקרקעין הידועים כגוש 11184 חלקה 62.
תיקון התביעה- א.הואיל ונתבע 16 נפטר, ועל פי צו הירושה (נספח ז' לבקשה), היורשת היחידה היא אלמנתו, נתבעת 17 , אני מתירה תיקון כמבוקש בסעיף 32 לבקשה.
ראו ת.א. (מחוזי חיפה) 57379-06-14 מיכל גוראלי נ' תנאל חברה לנכסים והשקעות בע"מ שם נדונה המצאה לנתבע אשר היה בעל מניות בחברה מחוקה ובית המשפט קבע כדלקמן: "כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו כדין לנתבע 2 שהנו בעל מניותיה ומנהלה של הנתבעת 1 שהיא חברה מחוקה. כבר נקבע בפסיקה כי מחיקת חברה היא עניין שבין החברה לבין רשם החברות, ואין בכך כדי למנוע מהחברה לתבוע או להיתבע על ידי צד שלישי. כל עוד לא פורקה החברה (ואז תיחשב כמחוסלת), היא ניתנת כאמור לתבוע או להיתבע [וראו: בר"ע (מחוזי ת"א) 1836/03עו"ד לאואר נ' מ.ש. אריאל שירותי אספקה בע"מ (פורסם בנבו, 7.9.2006); ת"א (שלום ת"א) 15259/06 פאר שמואל, עו"ד נ' ניצחון ציפורה בראשון בע"מ (פורסם בנבו, 31.12.2007); וכן: ת"א (מחוזי חי') 56471-03-14זיגלמן נ' תנאל חברה להשקעות בנכסים בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.2014)]. בעניינינו, משהוכיחו התובעים מסירה כדין לנתבעת 1, עצם היותה של הנתבעת 1 מחוקה, אין בה כדי לשלול את זכותם לקבל את הסעד הנידרש ממנה...." עוד ראו תא (חי') 56471-03-14 זינידה זיגלמן נ' תנאל חברה להשקעות בנכסים בע"מ שם קבע בית המשפט המחוזי כי הואיל ומדובר בחברה מחוקה, מן הראוי לעשות מאמץ לאתר את בעלי המניות ו/או מינהלי החברה ולמסור את כתב התביעה למי מהם, בצרוף תצהיר מוסר.
לאור כל האמור, ובחלוף 30 ימים ממועד ההמצאה כדין של כתב התביעה המתוקן לכל הגורמים הרלוואנטיים, וכפוף להיעדר היתנגדות כלשהייהיו רשאיות התובעות להמציא פסיקתה לחתימתי ביחס לסעדים הנדרשים בכתב התביעה המתוקן (תוך החרגת נתבעת 38 מכל עלויות רישום החלוקה לרבות עלויות ניהול הליך זה, ותוך ציון הסתייגות הבנקים כפי שאף הורתי בדיון שהתקיים).
...
ג.על בסיס הערת אזהרה על הבעלות של נתבעים 27-26, אני מתירה תיקון גם על דרך הוספת לוי יצחק וכהן לוי לימור, כמבוקש בסעיף 37 לבקשה כנתבעים נוספים.יחד עם זאת,אני מורה כי כתב התביעה יומצא לנתבעים אלה והתובעות תצרפנה אישור מסירה לתיק.
יחד עם זאת,למרות שביחס למר נועם טלר הוצג אישור מסירה עליו הינו חתום לכאורה,הרי ביחס לבעל המניות הנוסף- מר שגב דוד-הוצג אישור מסירה על דרך הדבקה שאינו מהווה אישור כדין שכן מתייחס לכתובת סוכנות ביטוח (כנראה מקום עבודתו) ולא למקום מגוריו כמופיע בתמצית הרישום-בכתובת התיכון 9 ואני מורה כי יש לבצע המצאה חוזרת למר שגב.
לאור כל האמור, ובחלוף 30 ימים ממועד ההמצאה כדין של כתב התביעה המתוקן לכל הגורמים הרלוונטיים, וכפוף להיעדר התנגדות כלשהייהיו רשאיות התובעות להמציא פסיקתה לחתימתי ביחס לסעדים הנדרשים בכתב התביעה המתוקן (תוך החרגת נתבעת 38 מכל עלויות רישום החלוקה לרבות עלויות ניהול הליך זה, ותוך ציון הסתייגות הבנקים כפי שאף הורתי בדיון שהתקיים).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, ביקש התובע להדגיש בהקשר זה, כי הוא עומד על טענתו לקיומה של זכות חכירה מכוח צו ירושת המנוח מקס ליבוביץ' ז"ל, וכי יש להעמיד טענה זו כחלק מהליך פירסום המקרקעין למכירה פומבית – היינו: יש להורות על מכירת המקרקעין תחת קיומה של טענה מצידו לזכות חכירה בבית כאמור.
עוד הבהיר התובע, כי במקרקעין מצויים פולשים זרים, וכי לא עלה בדעת מי מהנתבעים לבקש את עיכוב הפרוק עד שהפולשים יפנו וזאת, הן משום שכאמור אין הוראת דין המורה לעכב את הפרוק ומכירת המקרקעין עד אשר יפונו הפולשים, והן משום שאין על מי להטיל את פינוי הפולשים, ולכן המקרקעין דה פקטו נמכרים על היתרונות ועל החסרונות שלהם.
כמפורט לעיל, בתחילה ביקש כי פירוק השתוף יעשה תוך החרגת החלק המוחכר ובדרך של היתמחרות פנימית, ורק לאחר מכן, בעקבות הערות בית המשפט, ביקש לחזור בו ולמכור את כל המקרקעין למרבה במחיר, אך כל זאת תוך שהוא מבקש להותיר את העננה המרחפת מעל זכויות המקרקעין וזכויות החכירה.
לטעמי, שותף המגיש תביעה לפירוק שתוף מתוך ידיעה, הבנה ואף כוונה, לנצל את הליך הפרוק כדי ליצור אופציה לרכישת הקרקע במחיר מופחת, ובכך למנוע מקסום של התמורה ממכירת המקרקעין, עולה הדבר לכדי שימוש לרעה בהליך השפוטי.
...
יוער, כי ביום 23.4.2023 התקיים דיון אשר במסגרתו הסכימו הצדדים להסדר דיוני לפיו, הם מבקשים להכריע בתביעה לפירוק שיתוף, ובכלל זה בטענה המקדמית לפיה יש להכריע ולברר את טענות התובע לזכויות חכירה בפני הגורמים ו/או הערכאה המוסמכת קודם להכרעה בטענות לפירוק השיתוף, על יסוד טענות הצדדים לאחר סיכומים.
אפשר שבית המשפט היה מגיע למסקנה שונה מקום בו היה מדובר בחכירה בשטח ספציפי ומוגדר.
לסיכום, אני סבור כי נוכח עיקרון תום הלב החובה להימנע מניצול לרעה של הליכי בית המשפט , מוטלת על שותף למקרקעין החובה לנהוג כלפי שותפיו בתום לב ובדרך מקובלת, לרבות בנסיבות בהן הוא מבקש לפרק את השיתוף ביניהם.
סוף דבר אשר על כן, מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי להורות על מחיקת התביעה לפירוק שיתוף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו