בקשת טען-ביניים להנחיות בנוגע לשטרות מניות בנאמנות

לגופו של הליך הועלו על ידי המבקש טענות לעניין משמעותו והשלכותיו של כתב התחייבות בלתי חוזר מיום 1.1.2010 אשר ניתן ונחתם על ידי המבקש ומר כהן ועניינו העברת הזכויות בנכס (להלן: "כתב ההיתחייבות"), ולעניין הפרת הסכם למכירתו של הנכס על ידי הרוכשים, וזאת לאחר שאותו הסכם אושר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בתיק 20-10950-13-5 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

בהנתן מספרן הרב של הבקשות אשר הוגשו לשיטתן לאחר אותו מועד, ביקשו הנאמנות להפנות את שימת הלב לבקשה 207 במסגרתה עתרו למתן צו גודר המונע הגשת בקשות נוספות מצד המבקש במסגרת הליך זה. מאותו מועד הוגשו על ידי המבקש הודעות/תגובות/תשובות רבות תחת הכותרת של בקשה 217, לרבות לעניין סוגיות הנוגעות לחברה בפרוק –נווה איתנים בע"מ (להלן: "החברה בפרוק"), מכר של נכסים אחרים, והסכמים אחרים, בקשות לקביעת מועד דיון, עתירות לקביעות עובדתיות המתייחסות למסמכי המשכנתא אשר נרשמה ביחס לנכס וכיוצא באלו.

במסגרת תגובות ובקשות ביניים נוספות תחת בקשה 87 עתר המבקש למינויו של עורך הדין הלפרט כמנהל מיוחד, תוך חזרה על הטענות לעניין מניות חן פתח תקווה, כמו גם כתב ההיתחייבות.

כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 3.4.2017, הוגשה בקשה לאישור הליך משפטי ביחס לנכס, לביטול שטר המשכנתא תוך הפנייה לכתב ההיתחייבות.

כנגד קבלת עידכון הנאמנות, כמפורט להלן, יועבר למתן הנחיות נוספות.

...

כן אני מורה כי המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪.

מקביל, יש לקדם את הליך פשיטת הרגל לגופו, ולצורך כך אני מורה כי הנאמנות יגישו בתוך 45 יום מהיום דו"ח עדכני ומפורט, בעניינו של החייב.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

החברה נוסדה ביום 21.5.2002 כאשר כל מניותיה רשומות על שמו של התובע ובתוך ימים ספורים, באמצעות שטר העברת מניות בחתימת התובע, הועברו רבע מהמניות לנתבע 3.

לשיטת הנתבעים, לפי שבתקופה הרלוואנטית היה הנתבע 1 בסכסוך קשה עם רעייתו, הוא ביקש להסתייע בתובע, קרוב משפחתו, על מנת שזה יחזיק עבורו בנאמנות את מניות החברה וכי בשל כך נרשמו המניות מלכתחילה על שמו של התובע, אשר כל תפקידו היה לשמש כנאמן עד להעברת המניות לנתבע 1 לפי דרישה.

בענין חשבונות הבנק טוען הנתבע 1 כי אכן היה מיופה כח בחשבונות בנק של התובע אך כי כל פעולה שבוצעה בהם היתה לפי הנחיות התובע ובתאום עמו (לרבות רכישה של דירה בראשון לציון וכן העברת הסכום של כ-189,000 לחברה).

...

משכך וכדי לאזן בין זכויות הצדדים אני מורה כדלקמן: סך של 30,000 ₪ או ערבות בנקאית צמודת מדד בסכום זה יופקד בבית המשפט עד ליום 28.6.2018.

בהמשך עדותו, כשהתבקש הנתבע להבהיר האם כוונתו היא למסמך נספח יא' לתצהירו – הציג הנתבע גרסה חדשה לפיה הוא מתבסס על שטר העברת מניות שהונפק לתובע תמורת הסך של 530,000 ₪, המעיד על שינוי הסכם ההלוואה ביחס לסכום זה (בפרוטוקול עמ' 31 ש' 33-20).

בסעיף 5 נקבע כי לאחר פרעון מלוא ההלוואה, יחזיק הנתבע בנאמנות עבור התובע 5% ממניות החברה ויעבירם לתובע בכפוף לקבלת הודעה בכתב מהתובע עד ליום 1.2.17 (סעיף 5 להסכם).

שכן עלה מעדותו של מר יופה כי פעל בהתאם להנחיות הנתבע מבלי לבדוק הדברים בעצמו.

אשר לטענה כי התובע ביקש לממש 2% ממניות החברה - גם היא דינה להדחות, בהעדר ראיה לתמוך בה. אומנם הנתבעים הציגו הודעה מישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 19.12.16 שעניינה "הודעה בדבר מימוש אופציה של חיים סחרוביץ" ולשונה: "לאחר הסיכומים וההחלטות שהתבצעו מול חיים סחרוביץ והחלטת דירקטוריון מיום 22 לחודש יוני 2016, הוחלט לאשר לחיים לממש 2% ממניות החברה בסך כולל של 5% אופציה שניתנה לו". אולם כאמור אין אסמכתות כלשהן המעידות על בקשה או אישור מפורש של התובע למימוש מניות בחברה.

...

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובע סך של 728,944 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 59,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע אגרת בית משפט בסך 19,848 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 55,000 ₪, כאשר חלקה של הנתבעת בשכר הטרחה יעמוד על סך של 8,500 ש"ח. הפקדונות שהופקדו בתיק בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן, על פירותיהם, יועברו לתובע באמצעות בא כוחו.

בבקשה נטען, כי סכום השיק הבנקאי אינו עומד על 10% מסכום ההצעה; וכי על מניותיה של בשמת השרון רובץ שיעבוד לטובת צד שלישי – כל זאת, בנגוד להוראות פסק הדין.

בנוסף, נטען כי בשמת השרון לא צרפה להצעתה שורה של מסמכים, אשר לטענת גל אור היה עליה לצרפם בהתאם להנחיות הנאמן אשר ניתנו בהתייחס להסדר ההתמחרות הראשון (להלן: הנחיות הנאמן).

במהלך הדיון הודיעה בשמת השרון כי השיעבוד על מניותיה בוטל ונמחק, תוך שהוצג נסח עדכני מרשות התאגידים המעיד על כך. באשר לנוסח שטר המישכון, נטען שמדובר בטעות סופר ואין לאנשים ששמותיהם מפורטים בו כל זכויות בחברה.

...

לאחר עיון בטענותיה של גל אור, ובתיק בית המשפט המחוזי, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות על כל רכיביה, בהעדר עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

לאור כל האמור, לא ראיתי להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי ולפיה אין בגובה השיק הבנקאי כדי לפסול את ההצעה.

לא מצאתי עילה להתערב בשיקול הדעת שהפעיל בית המשפט המחוזי בעניין זה. סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

אלקובי לא הגיש ראיות המתייחסות להסמכה שקבל לכאורה מכספא ואקספלורר לטפל בענייניהן בתקופות רלוואנטיות (עמ' 367, ש' 24: "מה אני קשור לכספא תסביר לי? מה אני קשור לאקספלורר?"), וכאמור - הנתבעים לא הבהירו האם פנו לבנקים לקבלת המידע וככל שלא - מדוע לא עשו כן, וככל שהייתה בעיה בנושא – מדוע לא פנו לבית הדין לבקשת צו מתאים.

בתצהירו ועדותו (09.02.20) חשף אטלן טפח ממערכת היחסים בינו לבין אלקובי, ולטענתו אלקובי הוא זה שיזם את פתיחת כספא ותפקידו היה אך ורק לשמש איש קש. להנחיית אלקובי הוא נרשם כמנהל ובעל מניות בכספא, אך רישום זה היה פורמאלי בלבד בעוד הבעלים והשולט בכספא היה אלקובי.

רביעית, רק בסיום חקירת התובעים ביקש אלקובי לזמן לעדות את טלי שטרית (מי שאלקובי טען שניהלה את אקספלורר תקופה), ועדים נוספים (כעדי הזמה) אי הבאתם לעדות מלכתחילה, בטרם נשמעו עדויות התובעים, מקימה חזקה שעדותם הייתה מחזקת את גרסת התובעים.

נסח כספא שצורף לתביעות מראה ברשום בעל מניות בכספא את חברת עו"ד בגים מתאריך 28.11.17 ולטענת בגים הוא החזיק במניות בנאמנות.

...

על אף שעלו לפנינו ספקות, לנוכח העובדה שאלקובי העיד שקיבל לעיתים הוראות מבגים (מהקשר העדות, לעניין פיטורי עובדים, עמ' 29, ש' 2), ועל אף שלא הומצאו לנו ראיות ביחס לרקע החזקת המניות של כספא על ידי חברת בגים עו"ד, בהיעדר ראיות נוספות לא מצאנו שדי בכך כדי להוכיח ניהול משותף על ידי עו"ד בגים ולנוכח האמור התביעה נגדו נדחית.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: הנתבעים 1-3 ו-5 ישלמו ביחד ו/או לחוד להדר יפה תיק 43756-12-19 סך 54,687 ₪.

לאור הספיקות שהועלו ביחס לנתבע 4, ואף שהתביעה כנגדו נדחתה – לא מצאנו לנכון לפסוק לזכותו הוצאות.