בקשת חישוב תקופת הפסילה ממועד גזר הדין

בסופו של יום, בית המשפט דחה את בקשתו לחישוב תקופת הפסילה מיום גזר הדין, וקבע כי הפסילה תחושב מיום הפקדת רישיון הנהיגה בפועל, ותכלול גם את הפסילה שהוטלה על המבקש ע"י משרד הרשוי, הכל בהעדר היתנגדות מצד המשיבה.

יצוין, כי בין מועד מתן גזר הדין ובין מועד הפקדת רישיון הנהיגה בפועל חלפו יותר משנתיים, ובתקופה זו, כהצהרת המבקש בדיון, הוא לא נהג.

...

לטענת המשיבה מדובר בבקשה לחישוב פסילה, ואין לבית המשפט סמכות להיעתר לה. דיון והכרעה: סבורני כי דין הבקשה להידחות.

בשולי הדברים יצויין, כי גם מהותית דינה של הבקשה להידחות, רוצה לומר- גם אם הבקשה הייתה מועלית בשלב הטיעונים לעונש, כשעוד היה זה השלב הדיוני הנכון לעשות כן, הייתה נדחית, שכן משמעות קבלת הבקשה הינה איון של סנקציות ואמצעי תיקון המוטלים לנוכח צבירת ניקוד בשל ביצוע עבירות תעבורה חמורות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לאור זאת, חוזר המבקש על בקשתו כי מועד הפסילה יחושב מיום 28/4/13, מועד גזר הדין.

הפרשנות שנותן ב"כ המבקש, כי הילכת ג'אבר אינה חלה, אינה באה לידי ביטוי בהודעת משרד הרשוי, ההודעה היא בהתאם לדין- את תקופת הפסילה אפשר לחשב מהמועד בו הופקד הרישיון או תצהיר חלף, וזה אינו קיים בתיק.

...

העובדה כי המבקש היה נוכח בעת מתן גזר הדין וידע על מתן גזר הדין ומאז ועד שנה זו, כ-9 שנים, לא נעשה דבר, מהווה שיהוי מצדו של המבקש, שבסופו של דבר פגע במבקש עצמו, שכיום אינו יכול לברר האם נערך לו שימוע במסגרתו הופקד הרישיון.

אם כך, דין בקשה נוספת זו להידחות עקב חוסר סמכות.

יצוין כי עובר להגשת בקשה זו, הוגשה מטעם המבקש בקשה להנפקת אישור הפקדה ממועד גזר הדין ובהחלטתי מיום 27.12.22 הוריתי למבקש לחדש את בקשתו ולהגישה למשרד הרשוי, הגורם המוסמך לחשב תקופות פסילה.

...

לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

בפני ערעור על החלטות בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופטת ר' וקסמן) בפל 2607-05-20 מיום 2.3.23 ומיום 30.3.23, שבהן נדחתה בקשת המערער לחישוב תקופת פסילת רישיון נהיגה בפועל בת 7 חודשים מיום מתן גזר הדין - 3.6.20 (להלן - התיק העקרי).

." והוציאה בטעות מנהלית אישור הפקדה בעצמה. בבקרה עצמית של גורם נוסף במזכירות, הסתברה הטעות וביום 4.6.20 למחרת מתן גזר הדין רשמה המזכירות הודעה בנט בתיק הבפ"ת 2608-05-20 "כב' השופטת וקסמן, בהמשך לגזר הדין שניתן ביום 3.6.20 ומבדיקת המזכירות עולה כי לא בוצעה הפקדה בתיק זה, נא מתן החלטתך". עוד צוין כי ההחלטה ביום 8.6.20 ניתנה "לאחר חלוף הסופ"ש...". עוד יש להוסיף כי בתיק העקרי מצוי "אישור על הפקדת רישיון נהיגה" מיום 3.6.20 – האישור שהוצא בטעות עליו נרשם "בוטל" בהבלטה - חתום על ידי מזכירת בית המשפט הגב' שלומי, המתייחס להפקדה מיום 13.5.20 על פי "החלטה שיפוטית/פרוטוקול"; עוד מצוי בתיק רישום של המזכירות ("שרית") בו צוין כי הודע לעו"ד גולני (בא כוח המערער) ביום 9.6.20 כי "ההפקדה בוצעה בטעות למרות שלא הופקד רישיון בבפ"ת ולכן בוטלה...". הבקשה לעניין חישוב הפסילה ביום 23.2.23 הוגשה על ידי ב"כ המערער בקשה לבית משפט קמא "לקבוע כי יש לחשב את מועד ההפקדה מיום מתן גזר הדין; בבקשה נטען כי ביום מתן גזר הדין "ניגש (המערער) עם אישור הפקדה אשר הופקד (בתיק הקודם) וקיבל במקום אישור הפקדה בהתאם להחלטה. מצ"ב אישור ההפקדה אשר היה קיים במזכירות בית המשפט" (לבקשה צורף אישור הפקדה מיום 27.2.20 שנימסר בתיק הקודם).

...

.לאחר שעיינתי בכל מסמך ומסמך, בתיק העיקרי ובתיק הבפ"ת גיליתי לתדהמתי, כי לא הומצא אישור הפקדה מתיק אחר על ידי הנאשם/המבקש או מי מטעמו, כנדרש על פי התקנות והנוהלים.

נוכח האמור לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא והערעור נדחה לפיכך.

בעניינינו, בתיק המקור לפסילה, גזר השופט יעקב בכר על המערער פסילה לתקופה של 24 חודשים, בנכוי ימי פסילתו עד תום ההליכים וציין במסגרת גזר הדין כי פסילתו עד תום ההליכים החלה ביום 9.3.17 וכן התבקש המערער להגיש בקשה לחישוב פסילה.

נוכח הפקדת רישיונו של המערער ביום 7.3.17 לא היה צורך בתחליף הפקדה ונוכח הסכמת הצדדים בתיק הפסילה עד תום ההליכים, פסילת המערער עד תום ההליכים, לתקופה של 6 חודשים,, מיום 9.3.17, הסתיימה עוד בטרם מתן גזר הדין בתיק המקור ולכן יתרה תקופת הפסילה (18 חודשים) החלה להימנות ממועד גזר הדין, קרי מיום 31.1.18, כפי שהורה בית המשפט וכעולה מאישור ההפקדה של המזכירות בתיק המקור, מועד שעודכן גם במשרד הרשוי, כמועד הפקדת רעישיון הנהיגה לצורך חישב הפסילה שהוטלה בתיק המקור, כעולה מסטטוס רישיון הנהיגה של המערער.

...

דיון בערעור על העונש: לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט קמא, בחנתי את נסיבות העבירות שיוחסו למערער, את תסקירי שירות המבחן, ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור על חומרת העונש.

במספר הזדמנויות ביהמ"ש העליון אישר מתחם עונש הכולל בתוכו מאסר בפועל, וגם הטלת מאסר בפועל לתקופה משמעותית - (רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (18.12.13); רע"פ 7982/13 עדיאל שגן נ' מדינת ישראל (6.1.14); רע"פ 5464/16 דימטרי לייזרוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (12.7.16); רע"פ 7612/13 שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (18.3.14)).ענישה מחמירה הכוללת בחובה מאסר בפועל לתקופות משמעותיות יוחדה בעיקר למורשעים בעלי עבר תעבורתי מכביד, וכאלה שעומד ותלוי נגדם מאסר מותנה בגין אותה העבירה - (רע"פ 5638/13 נכפולגר נ' מדינת ישראל (15.1.2014); רע"פ 321/14 סלאמה נ' מדינת ישראל (26.01.2014); רע"פ 10424/06 לודוויה נ' מדינת ישראל (22.2.07)).

סוף דבר: אני דוחה את הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.