בקשת חייבת לשינוי תכנית פירעון בהתנגדות נושה

רקע: לפניי בקשת החייב לשינוי תוכנית פרעון מוסכמת אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום14.2.19.

הנאמן מיתנגד לבקשה וטוען כי לחייב 11 פיגורים בתשלומים העתיים, תוך שהוא מדגיש שהחייב מבקש לבצע את עיקר תוכנית הפרעון באמצעות פידיון קרן ההשתלמות.

ראו לעניין זה ע"א 6416/01 בנבנשיתי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין בנבנשיתי"): "האחת, כנוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות." סעיף 181 לפקודה מתיר לבית המשפט של חידלות פרעון לשנות או לבטל כל צו שנתן, אולם יש לעשות בכלל שימוש זהיר נוכח כלל סופיות הדיון (ראו ספרם של גרוניס ולוין, פשיטת רגל, מהדורה שלישית בפיסקה 8) עוד ראו ע"א 8488/18 משקל נ' בצלאל (פורסם במאגרים 17.6.19) "בפסיקה הובהר כי הסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט של פשיטת רגל, מחייבת זהירות בהפעלת הסמכות, נוכח הסטייה מכלל סופיות הדיון (ראו, בין היתר, עניין בנאי, בפיסקה 18 והאסמכתאות שם). בבואו לשקול עיון מחדש, על בית המשפט לתת משקל הולם גם להסתמכות של הצדדים הנוגעים בדבר על ההחלטה המקורית (ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד צמיר, נאמן, פ"ד נט(5) 735, 743 (2005), השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בדעת מיעוט לעניין התוצאה).

...

משכך, סבר הנאמן כי יש לדחות את בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ולבטל את ההליך.

בהקשר זה מקובלת עליי האבחנה שנעשתה בפסיקה בין החלטות 'מתמשכות' לבין החלטות 'מכריעות'.

נושה זה, וכן בנק פאג'י, היתנגדו לבקשה.

אמנם מדובר בסכום כסף נכבד, וייתכן אף שאילמלא ההסכמה ביחס לתכנית הפרעון ניתן היה לשקול את בקשת החייבת, אך עדיין – על פי הדין, סכומים שנוספים במעמד של "נכסים" אינם באים על חשבון תכנית הפרעון, אלא נוסף לה. לכן, הנימוק של שינוי תכנית הפרעון בשל תוספת הכספים לקופה, אינו יכול לעמוד.

מאחר שאין עילה לשינוי תכנית הפרעון, ממילא אין מקום בשלב זה לנהל דיון בטענות הנושה ליצירת החוב במירמה, אף שראיתי להביא את הדברים בתמצית, כדי לעמוד על הסיכון הקיים לחייבת ביחס לטענותיו של הנושה.

...

בהחלטה שניתנה ביום 15.12.15 הורה בית המשפט לבדוק טענה זו. בסופו של דבר הטענה לא נבדקה.

לאור כל האמור: הבקשה הנוכחית לשינוי תכנית הפירעון – נדחית.

בבקשה לשינוי תנאי תוכנית הפירעון נטען כי לאור משבר הקורונה והמשבר הכלכלי, החייב מצוי בחל"ת החל מיום 1.3.20 וכי החייבת גם היא מחוסרת תעסוקה וכי במצב החדש לאחר תחילת משבר הקורונה החייבים בפועל לא יכולים לעמוד במתווים שאושרו בעיניינם בפסק הדין מיום 28.7.19 ועל כן ביקשו ליתן להם את האפשרות לבוא בדברים עם הנאמנת לשם גיבוש מתוה שיהיה הולם למצבם הכלכלי העדכני הנטען.

הנאמנת בתגובתה מיום 1.2.21 היתנגדה לשינוי תוכנית הפירעון וההסדר שנקבעו בעיניינם של החייבים והדגישה כי מחדלי החייבים נוצרו טרם משבר הקורונה וחלקם אף אינו קשור למשבר כזה או אחר וכי החייבים אינם פועלים למיצוי כושר השתכרותם גם לאחר הוצאת החייב לחל"ת והפגיעה שחלה בהכנסת החייבת מעבודתה כ"מדריכת פילטיס".

לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 9.2.21, לרבות טענות הנושים קרלם יעקובוביץ' בע"מ ובנק מזרחי טפחות, ולאור הודעתה העדכנית של הנאמנת מיום 30.6.21 לפיה החייבים לא הפקידו דבר לקופת הכנוס מאז חודש ספטמבר 2019 וזאת על אף כל ההתראות והארכות שניתנו לחייבים להסרת מחדליהם, לרבות להסדרת חוב הפיגורים או סילוק חלקי בלבד, החלטתי להורות כבקשת הנאמנת על ביטול ההליך בעיניינם של החייבים ובהתאם להורות על מחיקת הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייבים כפושטי רגל ועל ביטול פסק הדין מיום 28.7.19.

...

כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, ועל היתרה יחולו הוראות סעיף ג' לפסק הדין מיום 28.7.19 בהתאם אני מורה כי יתרת הכספים בקופת הכינוס לאחר ניכוי הוצאות ההליך תחולק בין נושי החייבים שתביעות החוב שלהם אושרו בהתאם לחלקם היחסי במצבת הנשייה המאושרת.

החייבים יהיו רשאים להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייבים, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו הפקדת מחצית מסכום חוב הפיגורים שצבר כל אחד מהחייבים בקופת הכינוס וכן אני מורה כי החייבת תהיה רשאית לפרוע את סכום תוכנית הפרעון שאושרה בעניינה בפסק הדין מיום 28.7.21 וזאת כפי שביקשה בהודעת החייבים מיום 30.6.21 והיא תהיה רשאית לעשות כן תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייבים וככל שהסכום אכן יופקד על ידה, יבוטל פסק דין זה בעניינה של החייבת בלבד והנאמנת תעתור בבקשה למתן צו הפטר חלוט לחייבת.

ככל שהחייבים לא יגישו בקשה לביטול פסק הדין והחייבת לא תפקיד את סכום תוכנית הפירעון כפי שביקשה, והחייבים יבקשו להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אני מורה כי הם לא יהיו רשאים לעשות כן אלא בחלוף 18 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליהם של החייבים והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייבים, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14) והחייבים יצרפו פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידם.

לפניי בקשת החייב לשינוי תוכנית פרעון, אשר קיבלה תוקף של הפטר מותנה בפסק דין מיום 8.7.18.

עוד הובהר באותה עת לחייב, על ידי בעלי התפקיד כי "תוכנית הפרעון תעמוד בעינה, אלא אם יהיה שינוי נסיבות דרמאטי". במאמר מוסגר יצויין כי הנושים הגישו תביעות חוב בסכום כולל של 433,685 ₪.

ככל שלא תהא היתנגדות מטעם הנושים בתום 30 ימים מיום המסירה יאושר השינוי המבוקש.

...

לאחר עיון בבקשת החייב מוחלט להיעתר לה, בכפוף לקבלת עמדת הנושים.

עניינה של החלטה זו בבקשת החייב, לשנות את תכנית פרעון שגובשה בתיק, כך שיוכל לשלם את הסכום שנקבע בתשלומים, וזאת בצל היתנגדות המשיבה-3, עריית אור-יהודה שהנה הנושה המרכזית של החייב (להלן: "הערייה").

...

טענת העירייה שאין לאפשר לחייב לשלם את הסכום בתשלומים ויש לבטל את ההסכמה המקורית שהתקבלה על דעת כל הצדדים בנוגע לסכום פדיון חלקו של החייב, אינה יכולה להתקבל.

אשר לאפשרות תשלום הסכום בתשלומים, במכלול נסיבות העניין לאחר ששקלתי את עמדות כל הצדדים, באתי לידי מסקנה שיש לאפשר לחייב לשלם את סכום פדיון חלקו בדירה בסך 100,000 ₪, ב- 40 תשלומים של 2,500 ₪ כל אחד, דבר שיבטיח הותרת קורת גג סבירה לחייב ולרעייתו, מבלי העברת הבעלות שלהם בדירה לגורם זר, על כל המשתמע מכך.

אמנם הסכומים אמורים להשתלם מקצבאות בני הזוג ובכך להקטין את הכנסותיהם אך נדמה שבנסיבות מדובר ברע במיעוטו, ומשהשניים ביקשו שכך יעשה יש להעתר לבקשתם.