בקשת חייבת לרישום בעלות בנכס או רשות לתביעה נגד עיריית נתניה

בית משפט השלום בנתניה תא"ק 43837-07-18 עירית נתניה נ' פ. אמיר חברה לנכסים והשקעות בע"מ תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובעת עירית נתניה נתבעת מבקשת הרשות להיתגונן פ. אמיר חברה לנכסים והשקעות בע"מ החלטה

אמור מעתה; סעיפים 325-326 מפקודת העיריות מטילים חובה על הבעלים או מחזיק של נכס להודיע לעירייה על חדילת החזקה בנכס, כאשר על מנת לדרבן את הבעלים או המחזיק למסור הודעה כאמור על שינוי החזקה בנכס, קובעת פקודת העיריות כי כל עוד לא ניתנה הודעה לעירייה, זכותה להמשיך ולראות בבעלים או במחזיק הרשום בספריה כנישום הנכון לחיוב הארנונה, כאמור – "הראציונאל שבבסיס הוראה זו הוא להקל את הנטל המוטל על הערייה לגבות את המס, ברם היא לא שוללת חיובו של מחזיק במידה שהרשות מזהה את החזקתו בנכס (ראה לעניין זה בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ  (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 17.4.08), בר"ם 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעירית חיפה  (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 16/10/06), פס"ד מיכקשוילי בעמוד 775). הסעיפים הנ"ל קובעים אמצעי אדמניסטרטיבי לגבייה בלבד, והעירייה רשאית לגבות את הארנונה מהמחזיק בפועל (הוא כונס הנכסים בעניינינו), ואף ראוי שתיעשה כן, על-אף שלא ניתנה הודעה כאמור, כפי שמציין רוסטוביץ בספרו "ארנונה עירונית", בעמוד 284: '.

על כן, משנקבע כי סעיפים 325-326 לפקודה פותחים בפני הערייה אפשרות חיוב נוספת, ואין הם שוללים את חבותו בארנונה של בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס או לחלופין להסמיכה לפעול אף באופן רטרואקטיבי במצב שנוצר– לא ברורה הטענה מצד נציג המשיבה שאין בסמכותו לעשות כן. אכן, בעדר הסמיכה מפורשת בחוק כי אז קמה החזקה נגד תחולה למפרע, אולם יש לבחון האם קיימים "טעמים טובים" המביאים לסתירתה (ראו עניין עריית ירושלים נ' ששון לוי דלעיל).

...

על כן, מקום בו עסקינן במצב בו הגנת המבקשת היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת הדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)).

משאני סבורה כי בכל מקרה תחוב המבקשת – גם אם תצרף צד ג' או תתבע באופן עתידי את צד ג' – עליה לשלם.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בית משפט השלום בנתניה ת"ת 20262-12-18 עירית נתניה נ' יצחקי תיק חצוני: 5158830617 בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובעת עירית נתניה נתבע מבקש רשות להגן משה יצחקי החלטה

טענתו העיקרית של המבקש היא שלתובעת אין כל עילת תביעה או יריבות עמו, שכן בזמנים הרלוואנטיים לא החזיק בנכס ולמעשה הנכס היה מוחזק על ידי אביו, מר יגאל יצחקי וזאת עד ליום 31.12.2015, שאז הנכס הוחזר לבעליו והושכר לצד שלישי שמחזיק בו עד ליום זה. מכל מקום, טוען המבקש בבקשתו וכן באמצעות בא כוחו בדיון שנערך לפניי, כי יש לקבל את ההיתנגדות וליתן לו רשות להיתגונן, שכן בשלב בו נמצא ההליך אין נכנסים לפרטים ולעובדות ודי בטענה קלושה, על מנת ליתן רשות להיתגונן.

מעבר לטענת המבקש "אינני מחזיק" בנכס, טען בדיון מיום 17.06.2019 כי המשיבה מנהלת כנגד אביו של הנתבע, מר יגאל יצחקי, תביעה לסכום קצוב בסך 17,622 ₪ ודי בטענה זו כדי ליתן רשות להיתגונן, על מנת שלא יהיה כפל גבייה.

מעבר להסכם הפורמאלי המעיד בפני עצמו, נישאל המבקש לעניין זה בחקירתו : "ש: מציג מייל שהוא שלח לעריית נתניה שירשמו אותך כמחזיק בנכס. ראית את החוזה שצורף לתגובה.

המשיבה לא טענה כי יש מספר שוכרים לנכס או ערב לנכס או אז היא אינה מחויבת למצות את ההליך נגד החייב העקרי ולחילופין להפרע רק מחייב אחד אלא יכולה לתבוע את ההפרש מהמחזיק האחר.

...

עם זאת, הואיל וטענת הגבייה הכפולה מהווה טענת הגנה עת המשיבה טוענת בתיק אחד שהאב הוא המחזיק ובתיק זה טוענת כי הבן הוא המחזיק, ודומה כי לא מן הנמנע ששניים החזיקו – אחד מבחינה פונקציונאלית ואילו האחר מבחינה משפטית, אולם המשיבה לא טענה זאת לפניי אלא טענה זו עולה מהעובדות השזורות בכתובים, ועל כן יש בכך משום החלשת טענת המבקש, כמו גם נראה שהמבקש ואביו תרמו גם תרמו לכך (המבקש העיד שהחנות הייתה רשומה על שם אביו "לגבי הכל" – עמ' 2, ש' 12, וכי הוא עבד אצל אביו ואילו אביו בתיק ההוצאה לפועל האחר טוען כי הוא עבד אצל בנו) – אני סבורה כי יש בזאת להפוך את המקרה למקרה גבולי בו על בית המשפט לדרוש הפקדה, ולו להוכחת רצינות הטענה למען לא יתקיימו הליכי סרק והוצאות משפט נוספות, של 7500 ₪ בקופת בית המשפט (ראו והשוו: ע"א 9654/02‏ האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ''ד נט (3) 41 (2004)).

עקב אי הגשה במועד, הנתבע ישלם לתובעת סך של 950 ₪ הוצאות ריאליות וזאת ייעשה תוך 30 יום מהיום.

נוכח סכום התובענה, לאחר הפקדת הסכום אני מורה על העברתה להליך של סדר דין מהיר.

קבעתי כי אמירה זו חוטאת לאשר נפסק משיש לקרוא דברים בהקשרם ואין מדובר במימצא עובדתי שנקבע על ידי בית המשפט משעדיין לא הגיע שלב דיון ההוכחות, וכאמור בהחלטתי בבקשת הרשות להיתגונן: "אודה כי תהיתי תחילה אם ניתן היה לפתוח תיק ההוצאה לפועל במסגרת תביעה על סכום קצוב כנגד האב משאין לו חוזה עם המשיבה [חוזה שכירות המזנון בבית הספר אשר בבעלות העיריה] והחיוב בארנונה הוא של הבן ולא של האב – בין אם מכוח בעלות או בין מכוח שכירות. ואולם מקום בו החיקוק מתייחס לחיוב ארנונה גם מי שהוא מחזיק "באופן אחר" בנכס, כי אז ההליך כשיר להתברר במסגרת זו ועל האב היה לפנות בהליכי השגה בהתאם לדין ולטעון "אינני מחזיק", אם כי בסופו של יום, נוכח הנסיבות המתוארות, ספק אם היה צולח בכך נוכח המצג לרשויות ונוכח הטענה שעלתה בנוגע לאותו עסק כי הבן איננו מחזיק ואז משתמע כי זהו האב, משרק שניהם קשורים לעסק וקושרים עצמם לעסק – בדרך זו או אחרת" (עמ' 9, שורות 9-16).

על כן, המשמעות היא שכך או כך מועד החיוב ביחס לאב הנתבע מתחיל רק מחודש יולי 2018 הגם שהודעת החיוב הראשונה על שמו של הנתבע לנכס כהמצאה לנכס (משארנונה היא צמוד נכס ונשלח לעסק ובכך יוצאת מחובתה והוא מוחזק כיודע משלא תחפש כתובות אחרות למחזיק הנכס ויש שליטה קונסטרוקטיבית על הנכס אם כי זו חזקה הנתנת לסתירה) הייתה בסוף חודש אפריל 2018 על סך כולל של 4890 ₪ עבור 15 מ"ר עת, וכאמור, מדובר בהודעת תשלום ולא בהודעה על שינוי מחזיק אולם בעת"מ 55444-06-13 חברת חלקה 109 בגוש 7107 בע"מ נ' עריית תל אביב יפו (24.11.2014) ובר"מ 8462/11 מנהל הארנונה בעריית הרצליה נ' מירב בלקון (12.8.2014) נפסק כי אין כל מניעה שהעירייה תפעל מיוזמתה לשנות את שם המחזיק בנכס אפילו מקום בו לא נימסרה הודעה פורמאלית על חדילת חזקה בנכס אולם זאת בהתקיים מספר נסיבות מיצטברות ולאחר בדיקה יסודית באשר לזהות המחזיק בנכס או מקום בו יש ידיעה פוזיטיבית בדבר הימצאות מחזיק אחר או מחזיק נוסף המסוגל לשאת בתשלום הארנונה או מקום בו הגיע לידיה מידע מהימן אודות כך היא יכולה להוסיף לרישומיה מחזיק נוסף (ראו אבי ששון רשות מקומית והאזרח – דין, הלכה ומעשה (מהדורת 2018) והפנייתו לעת"מ (מרכז)16155-02-14 אייל גרינברג נ' מנהל הארנונה בעריית נתניה, תק-מח 2015 (1), 20517 (11.2.2015)).

...

על כן, אני קובעת כי בהתאם לרישומי העירייה שהוצגו, יש לקבל את התביעה בנוגע לנכס של 102 מ"ר ו-15 מ"ר החל מחודש יולי 2018.

יוער, כי לו בעניין חישובי הריבית במהלך השגה וערר תוך מיצוי מנהלי מעוכבים הריבית וההצמדה על להכרעה הסופית ומשם נמדדים עד התשלום הסופי (להבדיל ממקום בו נדחית ההשגה, נקודת חישוב הריבית וההצמדה היא מיום דרישת התשלום רטרואקטיבית), כי אז הייתה תחולה בהתאמה משנמנעה מהנתבע זכות ההשגה והערר המנהלית אלא רק דרך בית המשפט (ואף לא הוצעה לו הארכת מועד או עיכוב הליכים).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪ (סכום שנקבע על בסיס מספר הישיבות בתיק, רמת ההכנה הנדרשת, היות ההליך בסדר דין מהיר עת מדובר בארבע תובענות שאוחדו אולם תחת הסכום הכולל של אלו שהתקבלו בסופו של יום והופחת בשל התנהלות הרשות כפי שהביע בית המשפט את מורת רוחו ובכל מקרה לא פחות משכה"ט המינימלי בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בקשת החייבת להורות לעריית נתניה להמציא אישורים ללישכת רישום המקרקעין לצורך רישום הבעלות בנכס בו לחייבת ולבתה יש זכויות, ולחילופין, לתת לחייבת רשות לפתוח בהליך נגד עריית נתניה.

יש להניח שקיימת פגיעה הנובעת מהוצאות המימוש או מהמכירה ככפוי, אך מדובר בפגיעה שהיא חלק אנהרנטי מהליך של פירוק שתוף במקרה של כנוס נכסים או הליך חידלות פרעון שבו הנכס הוא בבעלות משותפת לחייב ולצדדים שלישיים.

אשר למשכנתאות, בלי להתייחס להוכחת הטענה (שכמוה כטענות אחרות שהחייבת ובתה לא הוכיחו, לרבות האמור לעיל), הרי לטענת החייבת היא שולמה "שנים רבות קודם לכניסת החייבת להליך הפש"ר", במשמע: לפי טענת החייבת עצמה, לכל היותר מדובר בחוב בר תביעה בהליך (לו הוגשה תביעה במועד ולו הוכחה), ולא בעילה להעלות, במסגרת תשובה, טענות המבקשות לשנות מהכרעת בית משפט זה בנושא רישום הבעלות.

...

לגבי הנסיבות האובייקטיביות שמנעו, לשיטת החייבת, את רישום הבית כבית משותף, קבעתי כבר בהחלטה מיום 21.10.20 כי הטענה נדחית גם מטעמים עובדתיים וגם מטעמים משפטיים, ואף הפניתי לעניין רע"א 11152/05 בנק לאומי נ' פלוני (31.7.06) - פסקה ה (3) לפסק הדין), שם נקבע כי אין לסטות מהלכת פרמינגר גם אם היעדר רישום הבעלות (או החכירה) נבע מנסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בחייב.

לא למותר לציין, כי בתשובתה החייבת למעשה שמטה את הקרקע מתחת לבקשתה הראשונית, שכן שעה שהחייבת עומדת כעת, בתשובתה, על רישום הבעלויות שלא לפי החלקים שקבע בית המשפט, ממילא דין בקשתה להידחות מטעם זה בלבד.

אין ברישום הבעלות כאמור כדי לגרוע מאופן מימוש הנכס כפנוי, בהתאם לנימוקי החלטתי מיום 21.10.20.

בית משפט השלום בנתניה ת"ט 46837-07-20 עריית פתח תקווה נ' מסארווה תיק חצוני: 5084650320 בפני כבוד הרשמת בכירה אפרת רחלי מאירי תובעת עריית פתח תקווה נתבע סיראג מסארווה החלטה

כידוע, מטרתו של הליך דיון בבקשת רשות להגן היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (1.11.04); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675).

אומנם יש מחיקות בתאריכים בהסכם השכירות – דבר המעלה תהייה, כמו גם תהיות נוספות – אם המתקן עודנו מצוי בשטח התובעת, מי כיום משלם ארנונה (לאחר 1.1.2019) ומי שילם ארנונה עד ליום 3.7.2017) אלא אם כן מדובר במיתקן שהוקם רק לשנה וחצי – דבר המעלה ספק רב, או שמא נמכר העסק והמתקן לאחר או הבעלים נקשר עם מחזיק אחר (עולה השאלה מי הוא הבעלים שיכול לשפוך אור על המקרה וניתן לברר בנקל אם גרסת המבקש נכונה היא, אם לאו – האם אין לו כל הכרות עם בעלי המקום או "שכני המקום"?) של מי השלוט בגינו מחויב העסק? אילו שלטים (הרי ניתן להציג בנקל מה רשום על השלט)? ומדוע בחודש נובמבר 2017 יגיע המבקש ויבקש לרשום אותו כמחזיק עבור תקופה שהחלה 3 חודשים קודם? מיהו בעל העסק (האם מדובר בעוסק מורשה שהעסק רשום על שמו ברשויות המס?) – כל אלו שאלות ללא מענה וניתן כאמור לברר בנקל ולו בדיון אחד של הצגת ראיות ובזאת להפריך את גרסת המבקש מחד, או לחזק את עמדת המבקש כי מישהו אחר שילב את שמו, מאידך.

אם המבקש החזיק בנכסים, הרי שטענת "אינני מחזיק" כי לא ביצע החלפת מחזיקים בעצמו – לא תעמוד לו. סעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") מגדיר מיהו "מחזיק" - "מחזיק – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון" (הדגשות שלא במקור-א"מ).

...

המשיבה, הנתבעת, טוענת בתגובה שדין הבקשה להידחות משהיא לא מעלה טענות הגנה כלל.

בעניין בנק הפועלים לעיל נפסק:" קיימת בין החתימות שונות ניכרת, אשר אינה מעידה בהכרח על כך שהחתימה על גבי ת/ 4הינה זיוף... ניתן, כטענת המשיבים, לאתר שני דפוסים שונים של חתימות, בהתאם להתפלגות המתוארת, ובכך יש כדי לעורר חשד, שמא המשיבה השלישית לא חתמה גם על מסמכים נוספים בסניף תלפיות הנ"ל, הנחזים להיות חתומים על-ידיה. מובן כי מדובר בהתרשמות חזותית בלבד מן המסמכים אשר הוגשו כראיה בתיק; ייתכן, כי בחוות דעת מומחה ניתן היה להסביר הבדלים אלה ולהראות, כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמיתות החתימה"! ובמקום אחר נפסק :" כך, שהשוני בצורת החתימות אינו מלמד, מניה וביה, על זיוף חתימת הנתבע על מסמכים ההתקשרות עם התובעת" (תאמ (חי') 25613-09-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (29/03/2015)).

ואולם, מטעמי מדיניות שיפוטית ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש לקבל את יומו בבית המשפט להוכיח כי אינו מחזיק משעולה כי לא הגיש כל השגה למשיבה או מיצה הליכי ערר (אלא אם המשיבה תאפשר הארכת מועד אם כי לא ברור מדוע לא השיג קודם לכן) והואיל וניתן לטעמי כבר בדיון הראשון להפיג את המסתוריות בהצגת ראיות מפריכות או מאמתות - אני נעתרת למתן רשות להתגונן תחת הפקדה.