החייב ניהל תוך כדי היותו בהליך פש"ר, תובענה נזיקית מול מעסיקו לשעבר במסגרת ת"א 11676-12-21.
ביום 1/12/2023 נעתר בית המשפט לבקשה באופן חלקי, תוך שהוריתי על עיכוב העברת הכספים לידי החייב עד למתן החלטה בבקשה, וכן במסגרת אותה החלטה, התבקשה תגובת צד ג', עו"ד מאיר עטיה.
תגובת הכנ"ר
ביום 11/01/2024 הוגשה תגובת הכנ"ר. במסגרת התגובה נטען, כי ראשית להסכם שהושג בין החייב לנתבע בתביעה הנזיקית אין לתן משקל מכריע באשר לכל האמור בו, וזאת בשים לב לעובדה כי במסגרת כתב התביעה ניתן יחס ומשקל רב לרכיב הפגיעה בכושר ההישתכרות של החייב – ולכך המשקל הגבוה.
...
כן טענת עו"ד עטיה כי ההסכמות הגיעו בעקבות קשיים ממשיים שנתגלו שיכולים להעיב על גורל התיק, גם היא מעלה תמיהה שכן פסיקת 60,000 ₪ לא מגלה כשלעצמה קושי והרי שממילא הנתבע לא היה אמור לשאת בהוצאות החייב בהליך הנזיקי אם דין התביעה היה להידחות בניהול מלא.
ייאמר עתה כי עמדת הכנ"ר מקובלת עליי באשר להעברת סך של 11,000 ₪ לקופה, שכן במסגרת זו יקבל חזרה החייב את כל הכספים שהוציא בגין הוצאות רפואיות כפי שטען צד ג', לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט נוספות, אך במקביל ישיא את קופת הכינוס בסך 11,000 ₪, דבר אשר יטיב עם נושיו ולמעשה מתווה זה יהווה כ"עמק השווה" בסוגיה הנדונה.
אשר על כן, לאחר שעיינתי בכלל הטענות, לרבות באסמכתאות שהוגשו לעיוני, אני מורה לחייב להפקיד סך של 11,000 ₪ מכספי הפיצויים בהליך הנזיקי, לקופת הכינוס.