בקשת חייב לשעבר למתן הוראות בעניין נאמנות

במסגרת ההליכים שננקטו ולאחר שבוטל צו הפטר שניתן לחייב הפטר, ניתנה הוראה כי מימוש זכויות החייב בנכס המקרקעין הנמצא ברחוב השחף 153/2 בפרדס חנה (להלן: "הנכס") ייעשה במסגרת הליך זה, כאשר בעלי התפקיד לצורך המימוש יהיו הנאמן עו"ד וולך (להלן: "עו"ד וולך") וכונס הנכסים, ב"כ הבנק שהוא הנושה המובטח, עו"ד ברינט (להלן: "עו"ד ברינט"), והכל תחת פקוח בית המשפט בהליך זה. החלטה אחרונה לעניין מימוש הזכויות בנכס ניתנה ביום 28.11.18 בבקשה מס' 124.

נטען עוד כי בשל העובדה כי החייב נפרד מבת זוגו לשעבר, הגב' אילנה שרעבי, אין לו מקום אחר להתגורר פרט למגורים באחת הדירות שבנכס, ויש להיתחשב בכך.

משכך לא ניתן לטעון כי לחייב לא היה יומו בבית המשפט בנוגע לבקשות אלו.

...

לאור כל האמור לעיל אין עוד צורך לדון בשלל טענותיו האחרות של החייב בתגובתו אשר חלקן כבר נידונו והוכרעו, חלקן מהווה ציטוט לא נכון של מסמכי בי-דין ובכולם אין די כדי לשלול טענות בעלי התפקיד כי התנהלות החייב ופלישתו לנכס אינם כדין ואין להסכין עימם, וכי הותרתו בנכס והימנעות ממתן צו פינוי כמבוקש תפגע בהמשכו המוצלח של הליך מימוש הזכויות בנכס לרווחת נושי החייב, כאשר עניין זה יועיל בסופו של יום גם לחייב, למרות שזה איננו מבין זאת כעת, כמו גם אינו מבין את חובתו לשתף פעולה עם הליך חדלות הפירעון שנפתח ומתנהל לבקשתו.

סיכום: לאור כל האמור לעיל אני נעתרת לבקשה בעל פה לפינוי הנכס ולבקשה 154 ובהתאמה רצ"ב פסיקתא חתומה שצורפה לבקשה 154.

אני מורה לכל הגורמים המוסמכים לרבות גורמים מוסמכים במשטרת ישראל וברשות האכיפה והגבייה, לסייע במאמצי בעלי התפקיד לפנות את הנכס.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 1948-05-19 וייסמן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' פש"ר 1968-05-19 וייסמן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט מיכאל קרשן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: המבקש: יוסף ויינראוך (הנאמן) המשיבים: יוליה וייסמן (החייבת) איגור וייסמן (החייב) ליזה – מרכז היופי והקוסמטיקה בע"מ. כונס נכסים רישמי תל אביב החלטה

עמדת כונס הנכסים היא שהסוגיה ראויה להתברר במסגרת בקשת הנאמן למתן הוראות.

בדיון ההוכחות נחקרו החייבת, שתי עובדות לשעבר של החברה אותן זימן הנאמן, מנהלת צד ג' וכן המומחה.

אין חולק כי נחתם הסכם למכירת מלאי החברה בסמוך מאוד להגשת בקשת החייבת למתן צו כנוס.

...

אמירה זו מובילה למסקנה כי המלאי נוהל באמצעות התוכנה החשבונאית אפילו מבלי להתחשב בדברי העובדות בדבר המחסנים המלאים בסחורה עת נחתם ההסכם (ראו עמ' 6 שורות 1-3 לפרוטוקול).

נוכח האמור, הרי שדין בקשת הנאמן להתקבל וכך אני מורה.

ביום 16.09.2020 פנה לבית המשפט הנאמן לנכסי החייב, עו"ד אהוד ערב, בבקשה לביטול הענקה שעניינה זכויות החייב בדירת מגורים השוכנת ברח' הרב קוק באר שבע (להלן: "הנכס") למבקשת, זוגתו לשעבר (להלן: "הבקשה").

לטענת הנאמן, לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה לביטול ההענקה היה דין ודברים, ביוזמת החייב, לעניין פדיון זכויותיו בנכס, אך הוא לא נשא פרי, ברם באורח פלא, כלשונו, למחרת היום בו פנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בעיניין מימוש הזכויות ולאחר שהמבקשת ישבה בחיבוק ידיים משך קרוב לשנתיים ימים, הוגשה הבקשה שלפנינו.

...

באשר לטענת המבקשת בעניין השיהוי בהגשת הבקשה לביטול הענקה טוען הנאמן, כי דינה להידחות, בהינתן הוראת סעיף 96 (ב) במסגרתה מסורה לבעל התפקיד סמכות לעתור לביטול הענקה עד 10 שנים קודם למועד בו ניתן צו הכינוס.

נוכח כל האמור, מתנגד הנאמן לבקשה.

סוף דבר הבקשה לעיון חוזר נדחית.

החייב ניהל תוך כדי היותו בהליך פש"ר, תובענה נזיקית מול מעסיקו לשעבר במסגרת ת"א 11676-12-21.

ביום 1/12/2023 נעתר בית המשפט לבקשה באופן חלקי, תוך שהוריתי על עיכוב העברת הכספים לידי החייב עד למתן החלטה בבקשה, וכן במסגרת אותה החלטה, התבקשה תגובת צד ג', עו"ד מאיר עטיה.

תגובת הכנ"ר ביום 11/01/2024 הוגשה תגובת הכנ"ר. במסגרת התגובה נטען, כי ראשית להסכם שהושג בין החייב לנתבע בתביעה הנזיקית אין לתן משקל מכריע באשר לכל האמור בו, וזאת בשים לב לעובדה כי במסגרת כתב התביעה ניתן יחס ומשקל רב לרכיב הפגיעה בכושר ההישתכרות של החייב – ולכך המשקל הגבוה.

...

כן טענת עו"ד עטיה כי ההסכמות הגיעו בעקבות קשיים ממשיים שנתגלו שיכולים להעיב על גורל התיק, גם היא מעלה תמיהה שכן פסיקת 60,000 ₪ לא מגלה כשלעצמה קושי והרי שממילא הנתבע לא היה אמור לשאת בהוצאות החייב בהליך הנזיקי אם דין התביעה היה להידחות בניהול מלא.

ייאמר עתה כי עמדת הכנ"ר מקובלת עליי באשר להעברת סך של 11,000 ₪ לקופה, שכן במסגרת זו יקבל חזרה החייב את כל הכספים שהוציא בגין הוצאות רפואיות כפי שטען צד ג', לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט נוספות, אך במקביל ישיא את קופת הכינוס בסך 11,000 ₪, דבר אשר יטיב עם נושיו ולמעשה מתווה זה יהווה כ"עמק השווה" בסוגיה הנדונה.

אשר על כן, לאחר שעיינתי בכלל הטענות, לרבות באסמכתאות שהוגשו לעיוני, אני מורה לחייב להפקיד סך של 11,000 ₪ מכספי הפיצויים בהליך הנזיקי, לקופת הכינוס.

בפניי בקשה מטעם החייבת למתן הפטר ובנוסף לכך גם בקשה נוספת מטעם הנאמנת למתן הוראות בנוגע לסכום של 25,000 ₪ שאותו זכאית היחידה לקבל מחברת הביטוח "הפניקס חברה לביטוח בע"מ". רקע עובדתי : בתאריך17.5.2020 הגישה היחידה, ילידת שנת 1968, לממונה בקשה למתן צו פתיחת הליכים שבה טענה כי הנה חבה לשמונה נושים סך של 219,847 ₪ אולם לאחר בדיקת כלל תביעות החוב על ידי הנאמנת נקבע כי היחידה חבה לכלל נושיה סך של 90,997 ₪.

בתאריך 12.7.2020 הגישה הנאמנת לבית המשפט בקשה לביטול ההליך, בטענה שהיחידה לא טירחה לשתף עימה פעולה לאחר שלא טירחה להמציא למשרדה מספר מסמכים מהותיים ובכלל זאת צו ירושה, פסק הגירושין מבעלה לשעבר, אישורים רפואיים, אישור והגבלות אשר אושרו על ידי רופא תעסוקתי וכו' בנוגע להגבלת מספר שעות העבודה וכו'.

...

לאחר בחינת תיקי ההוצל"פ אשר נפתחו כנגד היחידה ולאחר בדיקת תביעות החוב אשר הוגשו כנגדה הגיעו הנאמן והממונה למסקנה שלפיה עיקר חובותיה נוצרו בין השנים 2011 עד 2018 בעקבות צבירת חובות לספקי העסק ולרשויות ציבוריות (רשות המים, ביטוח לאומי, חובות ארנונה וכו'), ובשל עלויות מגורים גבוהות בדירות שכורות.

עם זאת, בהתחשב במצבו הרפואי החמור של בנה של היחידה וכן גם בבעיותיה הרפואיות האישיות שלה עצמה ובכך שנאלצה בעל כורחה לגדל את שלושת ילדיה כאם יחידנית מבלי ששולמו לה דמי מזונות, מצא בית המשפט לנכון ליתן צו שיקום אשר לדעת בית המשפט איזן בין מכלול נתוניה האישיים של היחידה לבין התנהלותה הבעייתית לכל אורך ההליך.

סוף דבר : בקשת הנאמנת למתן הוראות מתקבלת במובן זה שעל חברת "הפניקס" להעביר את הסך של 25,000 ₪ לקופת הנשייה.