נטען, כי ביום 28.5.19 הוענק לחייב הפטר חלוט, תיקי ההוצל"פ ניסגרו פרט לתיק ההוצל"פ נשוא בקשה זו. עוד נטען, כי ביום 20.10.20 היתקיים הליך משפטי בין החייב למשיבה לפני כב' השופט שקד, בבית משפט לעינייני מישפחה בת"א (תמ"ש 32095-04-20) במסגרתו הוסכם כי גביית דמי המזונות עד מרץ 2018 תעשה במסלול רגיל ולא במסלול מזונות (להלן: "פסה"ד") (פסה"ד צורף כנספח לבקשה).
נטען כי רק לאחר שהחייב קיבל הפטר, פנתה ללישכת ההוצל"פ וביקשה לחדש הליכי הגביה בגין מזונות עבר ועתיד.
עוד, הבקשה שלפני אינה בקשה המוגשת בנוגע לחוב של החייב כלפי מל"ל בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה, אלא בקשת החייב לפטור אותו מחוב המזונות לאור פסה"ד ובהמשך להמלצת כב' הרשמת בהוצל"פ.
בנסיבות, בכדי להכריע בבקשה דומה כי ניתן להקיש מההלכה שנקבעה בבקשות להפטר חוב מזונות למל"ל. ברם, לאור העובדה כי אין עסקינן במוסד צבורי, אלא בגרושת החייב על כל המשתמע, באיזון המתבקש בין זכויות הצדדים, יש אף להחמיר בבחינת הנסיבות.
...
נטען כי הגם שמדובר בתיק שצו הכינוס בעניינו ניתן ביום 6.12.11, בעת שהבקשה אינה עונה על המבחנים שנקבעו בפסיקה, לא נמצא הצדק להיעתר לבקשה.
לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי אין מקום ליתן הפטר לחייב בהתאם למבוקש.
אוסיף כי בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם."
5129371טענות החייב בדבר קשייו הכלכליים והעדר היכולת להחזיר את חובותיו ידונו על ידי רשם ההוצל"פ. (ראו רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.12)).
