ראו בעיניין זה 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים), שם נקבע כדלקמן:
"החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכנוס, עובר לדיון בבקשת ההכרזה".
בעיניין זה יש לציין, כי אף המחוקק נתן ביטוי לחשיבות תום הלב בפקודה, הן בסעיף 18 ה (א)(2) לפקודה (הוא שלב ההכרזה) והן בסעיף 63 (ב)(1) לפקודה (הוא שלב ההפטר).
לא זו אף זו, עיון בתגובת החייב לבקשה דנא, מעלה, כי החייב לא הפנים את מהות ההליך וכל טענותיו מיתמקדות בניסיון לטעון כי למעשה, הוא "הקורבן בסיפור"; כי המעוול העקרי הוא שותפו דאז (בעל העבר הפלילי העשיר); ו/או כי הנושה עצמו פעל שלא בתום לב.
כך למשל ציין החייב בתגובתו:
" המבקש (החייב – א.ב.) מבהיר כי החובות שנוצרו עקב כישלון עסקי של חברת ר.ד.י.ם ו/או עקב כך שנפל קורבן למעשי מירמה של שותפו... נוצר בחוסר תו"ל של המבקש.
...
לאור כל האמור, טוען החייב כי יש לדחות את הבקשה, להשאיר את תכנית הפירעון על כנה ולכלול את חובו כלפי הנושה במסגרת תכנית הפירעון וההפטר המותנה.
טעם נוסף הוא העובדה שניתן להגיע לפתרון ביניים באופן של החרגת החובות שנוצרו במרמה מההפטר:
"יש אף לזכור, כי ההתייחסות להפטר אינה בינארית במובן זה שהשאלה איננה אך ורק האם ליתן הפטר או לסרב לתיתו. כך, רשאי בית המשפט לא רק ליתן הפטר חלוט, אלא אף להתלות את ההפטר לתקופה שקבע, או להתנותו בתנאים סעיפים 63 ו- 65 לפקודה הנוכחית). על כן ניתן להתאים את סוגו של ההפטר ותנאיו לנתוני המקרה הספציפי אם בית המשפט מחליט שלא לסרב באופן מלא לבקשת ההפטר. בהחלט קיימים מצבים בהם התנהגותו של החייב ביצירת החובות או בעת התנהלותו של הליך פשיטת הרגל אינה תואמת בכל מאת האחוזים המצופה והנדרש, אלא נופלת היא במעט מכך. ייתכן, שבנסיבות כאלה יגיע בית המשפט למסקנה שאין לבטל את ההליכים ואין לשלול מן החייב באופן מוחלט את האפשרות לקבל הפטר." ראו בעניין זה פש"ר 2274-06 חמאווי שלמה נ' חמאווי שרה ואח' (פורסם במאגרים) (להלן: :"עניין חמאווי").
בפסק הדין המהווה את מקור חוב החייב לנושה נקבע:
"אני סבור, כי בענייננו, זה אכן המקרה, בו יש להרים את מסך ההתאגדות שכן לא קיימת כמעט עילה בדין, המאפשרת הרמת מסך, ושאינה מתקיימת בענייננו של הנתבע (ניהול עסקים תוך נטילת התחייבות וחובות, שעה שהמנהל או בעל המניות יודע כי החברה לא תוכל לעמוד במחויבותיה ולא תוכל לפרוע חובותיה, הקמת אישיות משפטית לצורך התחמקות מחובות, העברת נכסים מהחברה כדי לחמוק מנושים, עירוב כספי החברה עם כספיו של בעל המניות או של חברה אחרת, הצגת מצגי שווא ע"י המנהלים כדי להונות ולרמות, התרשלות רבתית וכד').
