בקשת חייב להפטר מחוב מזונות בדין קדימה

הוגשו נגד החייב תביעות חוב בסכום של כ-295,000 ₪, מתוכם כ-141,000 ₪ בדין קדימה, בגין חוב מזונות למל"ל. ביום 1.1.18 היתקיים דיון בבקשת החייב להפטר.

...

בהחלטה מיום 23.3.19 נקבע כי החייב רשאי להגיב תוך 20 יום, וככל שלא תוגש תגובה במועד, נדחית הבקשה מהנימוקים המפורטים בתשובת הנאמן, וההחלטות מיום 1.1.18, 30.3.18, 31.7.18.

דיון והכרעה נוכח ההליכים שהתנהלו בתיק, כמפורט לעיל בהרחבה, אני סבור שאין מקום לאפשר לחייב להמשיך ליהנות מהגנות ההליך.

על כן, ונוכח מחדליו החמורים של החייב, המלמדים על ניצול לרעה של ההליך, אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.

מאחר ובמסגרת תוכנית זו, לאור חוב המזונות, סכומי הדיבידנד יועברו לנושים בדין קדימה בלבד, לא אשרתי את התוכנית והוריתי לחייב לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושתו של החייב, הגב' נזי נפתלי, לשם בחינת החרגתו של החוב.

עוד נקבע בעיניין ד.מ. כי מחד, יש להחמיר עם חייב שהגיש בקשתו להפטר במועד שבו עדיין מוטלת עליו החובה לספק צורכי מחייה אלמנטאריים לתלויים בו, הזכאים למזונות ממנו ואשר פרנסתם עליו, ובודאי כאשר עסקינן בקטינים.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, סבורני כי יש להורות על ביטולו של הליך הפש"ר. המסגרת הנורמטיבית; הליכי פשיטת רגל מיועדים להגשמת שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולחלוקתם בין הנושים בדרך שוויונית ויעילה, והשנייה, לשרת את האינטרסים של חייב תם לב וחדל הפירעון, ולאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמטיבית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814).

התנהלותו של החייב מקשה על בחינת ההליך ומובילה למסקנה שבשלב זה, לא יוכל החייב ליהנות מהליכי הפש"ר והגנותיו.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על ביטול ההליך.

לפני בקשת החייב לקבלת הפטר על חוב מזונות, ע"ס 175,559 ₪ למוסד לביטוח לאומי.

הנאמן הצטרף לעמדת המל"ל. נטען, כי בהנתן היתנהלות החייב בשלב יצירת החוב נשוא הבקשה מחד, והעובדה כי אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפיסקה כחריג לביטול מעמד החוב בדין קדימה, הצעת המל"ל להקטין החוב כנגד מתן היתר לגבות מהחייב חוב בשיעור של 10-20% על דרך הקזוז מתוך רכיב הגימלאות בקיצבת הנכות המשולמת לו, הנה הצעה סבירה שניתנה לפנים משורת הדין.

...

בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם." לחייב כאמור אין הסבר לנסיבות יצירת חוב המזונות, עובר להחמרה במצבו הבריאותי והדרדרות הנטענת במצבו הכספי.

בנסיבות אלו, לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני החייב, ובהמלצת המל"ל, הנאמן והכנ"ר, בנסיבות המקרה, מצבו הבריאותי והאישי הקשה של החייב, שוכנעתי כי יש מקום לתת הפטר חלקי לחייב על מנת למנוע הפגיעה בזכותו לקיום בכבוד וכן בראי התכליות המרכזיות של הליך פשיטת הרגל – מתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

לפיכך, באיזון האינטרסים וההלכה, כפי שפורטה לעיל, אני קובעת כי יינתן לחייב הפטר מהחוב שנצבר במל"ל בשיעור של 75% מהחוב למל"ל. טענות החייב בדבר קשייו הכלכליים והעדר היכולת להחזיר את חובותיו ידונו על ידי רשם ההוצל"פ. (ראו רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.2012)).

בקשת החייב להחלת הפטר על חוב מזונות.

תביעות החוב שהוגשו בעיניינו של החייב היו בסכום של כ- 137,000 ₪, מתוכו, סכום של כ- 122,000 ₪ בדין קדימה בגין חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי, והיתרה, כ- 15,000 ₪, תביעות חוב רגילות.

...

בתיק הוגשה תביעת חוב אחת מטעם המוסד לביטוח לאומי (מזונות), על סך 183,683 ₪, אשר אושרה במלואה בדין קדימה.

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית, ואבהיר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובדיון שנערך לפני לא מצאתי מקום להענות בחיוב לבקשה: המסגרת הנורמאטיבית הסמכות לפטור את החייב בהליך פש"ר מחוב במזונות ניתנת לבית המשפט מכוח סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), הקובע בזו הלשון: "69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר־תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

...

מכל אלה מגיע בית המשפט למסקנה כי החייב התנהל בחוסר תם לב ביצירת חוב המזונות ולא בשל מצוקה, חוסר יכולת לעבוד, קשיי תשלום חובות אחרים ו/או הוצאות מחיה.

סוף דבר אשר על כן, הריני דוחה את בקשת החייב.

כפועל יוצא מכך ובשעה שאין תועלת בהליך לנושה אני מורה על ביטול צו הכינוס על הגבלותיו (למעט עיכוב יציאה מן הארץ שיישאר בתוקפו למשך 90 יום מהיום).