בקשת חייב להפטר והקטנת תשלום חודשי

הנושה היתנגדה לבקשה והפנתה לאלימות נטענת שנקט כלפיה החייב ולעובדה כי מזונות הקטין נפסקו שנים רבות לפני כניסת החייב להליך הפש"ר. הנושה טענה כי מתוך תקופה של 150 חודשים, שילם החייב מזונות כ-10 חודשים בלבד והתעלם כליל מהקטין ומצרכיו, כאשר עתה הוא מבקש לפטור אותו מחובתו לזון את בנו מכוח פסק דין חלוט.

גם בפש"ר (ת"א) 25726-08-10 שמשון חדד נ' כונס נכסים הרישמי תל אביב, אין כדי להשליך על ענייננו שכן בקשת ההפטר שם כוונה לחוב שנוצר בגין תשלום המזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי לשני ילדיו הגדולים יותר של החייב.

...

הנאמן והכונס הרשמי סברו, כי בנסיבות המיוחדות של העניין יש להיעתר לבקשתו של החייב ולקבוע שההפטר יחול גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי וכפי שפורט המדובר בשיקול שגם אותו יש להביא בחשבון.

פש"ר (ת"א) 25399-04-16 דהן שמואל נ' כונס הנכסים הרשמי עסק אף הוא בחייב כבן 67(!) שביקש להחיל הפטר על החוב למל"ל. הכונס הרשמי סבר שנסיבות העניין מצדיקות להיעתר לבקשת החייב.

פש"ר (ת"א) 42262-09-14 הנרי עטר נ' שגיא רוזנק, (הנאמן) עסק בחייב בן 62 (!) שביקש להחריג חוב למל"ל. הנאמן הותיר לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר סבור היה, כי מדובר במקרה גבולי אך בסופו של דבר, מצא לתמוך בעמדת המל"ל. הילדים שהחייב חב במזונותיהם בגינם צמח החוב, היו בני למעלה מ- 30 שנים והכנסתו הכוללת עמדה על 2,500 ₪ בלבד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת להחלת צו הפטר ביחס לחוב המזונות לנושה.

גובה תשלום המזונות נקבע על ידי ערכאה שיפוט בהסתמך על בחינת נסיבות החייב וככל ואלו השתנו, היה על החייב לפנות אל הערכאה השיפוטית המתאימה לשם הקטנת גובה התשלום בהתאם לנסיבות החדשות.

החייב מחד עמד בצו התשלומים החודשי בסך של 450 ₪ ומנגד, הנאמנת ציינה בדוח המסכם כי יש להעלותו לסך של 600 ₪ וכן כי החייב מוציא סכומים לא מבוטחים עבור סיגריות, וניתן להסיק מאלו כי לחייב יכולת כלכלית מסויימת.

אכן, החייב בן 66 ואולם אין בעובדה זו, לבדה, כדי להצדיק את החלת ההפטר על חוב המזונות משלא הוכח מצב רפואי או בריאותי המונע מהחייב לפרוע חוב זה. בנוסף, לא נחה דעתי לעניין הסיבה לאי תשלום המזונות נשוא חוב המזונות בשנים בגינן נתבע החוב, ולאור כך, אקבע כי לא הוכח תום ליבו של החייב בתקופה שבטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל (עניין ד.מ בפיסקה 41).

...

בנסיבות המקרה, מקובלת עלי טענת המוסד לביטוח לפיה העובדה כי ילדי החייב שהיו זכאים לחוב המזונות כבר בגירים, כשלעצמה, אינה מהווה שיקול מכריע בבחינת האפשרות להחלת ההפטר על חוב המזונות ומתן הפטר גורף בנסיבות, בהעדר ראיה כלשהי למצבו הרפואי הנטען של החייב, עלול ליצור תמריץ שלילי לחייבים ולהטיל נטל על החברה בכללותה (ראה פש"ר (ת"א) 22140-05-11 פנחס גטניו נ' עו"ד רונן בצלאל [פורסם במאגרים, 31.8.16]).

אני מאשרת את תכנית הפירעון שהוצעה על ידי הנאמן במועד הדיון מיום 13.06.2019 בהתאם להסכמת ביטוח לאומי לגביית 50% מסך הנשייה.

לאור האמור אני דוחה את בקשת החייב להפטר ללא כל תשלום ולהפטר מהחוב למוסד לביטוח לאומי.

אני קובעת כי יינתן הפטר לחייב ככל ויוסיף לקופת הכינוס את הסכום של 16,400 ₪ ב-35 תשלומים בסכום של 450 ₪ והתשלום האחרון בסכום של 650 ₪.

מן המקובץ לעיל ובעיקר בהנתן גובה הכנסתו החודשית בפועל של החייב מקצבאות המל"ל בצרוף הסיוע בשכ"ד, גילאי הזכאים למזונות לפי פסק הדין משנת 2007 ובעיקר לאור העובדה כי גם היום החייב אינו עומד בתשלומי המזונות השוטפים לבתו הקטינה, והעובדה כי החייב כלל לא פעל במשך השנים להסדרת חובו למל"ל, כפי שניתן להסיק משלא העלה טענה כלשהיא בעיניין זה בבקשתו, איני סבור כי המקרה דנן נימנה על אותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים החלת צו ההפטר על חוב המזונות שצבר החייב עד למתן צו הכנוס .

...

לאחר שיישמתי את העקרונות שנקבעו בפסיקה לעיל על המקרה דנן ולאחר שעיינתי בתגובת המוסד לביטוח לאומי והמנהל המיוחד, אני סבור, כעמדת המנהל המיוחד והמל"ל, כי דין הבקשה להידחות במובן זה שאין כל הצדקה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות; אכן כפי שצויין בדו"ח המסכם, לחייב אין כושר השתכרות נוכחי ועתידי, שכן החייב הוכר על ידי המל"ל כנכה בעל נכות רפואית בשיעור 80% לצמיתות, דרגת אי כושר יציבה בשיעור 100% ו- 40% מוגבלות בניידות ולחייב אין נכסים ברי מימוש לטובת נושיו.

מן המקובץ לעיל ובעיקר בהינתן גובה הכנסתו החודשית בפועל של החייב מקצבאות המל"ל בצירוף הסיוע בשכ"ד, גילאי הזכאים למזונות לפי פסק הדין משנת 2007 ובעיקר לאור העובדה כי גם היום החייב אינו עומד בתשלומי המזונות השוטפים לבתו הקטינה, והעובדה כי החייב כלל לא פעל במשך השנים להסדרת חובו למל"ל, כפי שניתן להסיק משלא העלה טענה כלשהי בעניין זה בבקשתו, איני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים החלת צו ההפטר על חוב המזונות שצבר החייב עד למתן צו הכינוס .

הבקשה נדחית איפוא ובנסיבות לא מצאתי לחייב את החייב בהוצאות הבקשה.

בשל מצבו הבריאותי, הופטר החייב מאז חודש אוקטובר 2019 מתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, כך שההליך במתכונתו הנוכחית איננו מביא תועלת לאיש.

על כן, הוריתי לשוב ולברר עם הנושים ברחל-בתך-הקטנה את השאלה אם הם מוכנים לממן את החקירה ברומניה מתוך הכספים המצויים בקופת ההליך.

בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (נבו, 11.04.2018): "כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מיתמקדת בנושים - כנוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שויונית ומהירה; השנייה מיתמקדת בחייב - לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר .

...

התריתי בחייב שעליו להגיש דו"חות וציינתי כי אם בסופו של דבר תעלינה החקירות ממצאים של חוסר תום לב מצידו של החייב, הרי שבהעדר ראיות כלשהן בדבר רכוש נוסף של החייב יהיה מקום להורות על ביטול ההליך, משום שאין טעם להותיר את החייב בנסיבות של חוסר תום לב בהליך פשיטת רגל שעה שההליך אינו יכול להסתיים בדרך של מתן הפטר, ושעה שאין בנמצא ראיות בדבר רכוש שהחייב מסתיר כביכול מנושיו.

דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן לחייב הפטר חלוט כמבוקש על ידו.

החייב טוען כי נוכח פיטוריו לא יוכל לעמוד בתשלום חודשי של 2,000 ₪ (כאשר גם אישתו אינה עובדת ומטפלת בבנם הנכה שנימצא במצב רפואי קשה), וכי קבלת בקשתו תיטיב עם הנושים שיקבלו כספם באופן מהיר במקום להמתין לתשלום התשלומים החודשיים, והן תיטיב עם החייב שיוכל לקבל הפטר חלוט ולפתוח פרק חדש בחייו.

בקופת הפנסיה צבור לטובתו של החייב סכום של 209,735.14 ₪, כאשר מתוכם עומדים כספי הפיצויים על סך של כימעט ממחצית 90,122.38 ₪, ומכאן שהעברת מלוא הסכום לקופת הכנוס יביא להקטנה משמעותית בקיצבה לה יהיה זכאי ביום בו יפרוש לפנסיה.

...

בשקלול כל האמור לעיל, לרבות גילו (50) והעובדה כי צפויות לו עוד 17 שנות עבודה בהן יוכל להמשיך ולצבור זכויות פנסיוניות מחד גיסא, ברם מנגד העובדה כי בשים לב לגילו והתקופה הלא יציבה בה אנו מצויים, דבר שיכול להוביל לקושי במציאת מקום עבודה, סבורה אני כי התוצאה המאזנת את מכלול השיקולים, היא העברת סכום של 70% מסכום הפיצויים (כ – 63,000 ₪) לקופת הכינוס, כאשר סכום זה ישמש גם לתשלום יתרת תוכנית הפרעון כבר כעת (במקום תשלומה בתשלומים כפי שהיה אמור החייב לעשות עד חודש 1/22 כך שהנושים יזכו גם להקדמת התשלומים וגם להגדלת הדיבידנד).

הנני מורה לחברת כלל להעביר לקופת הכינוס בתוך 30 יום 70% מסכום הפיצויים שיש לחייב בקרן הפנסיה.