בקשת חייב להעברת כספים פנסיוניים לקופת כינוס ללא קיזוז חוב

בסעיף 12 לבקשה נרשם כך: "יודגש כי הפוליסה הנה פוליסת ביטוח מנהלים/פנסיה ויתכן כי הכספים הצבורים או חלקן (השגיאה במקור מ' ק') מיועדים לקיצבה, כמו כן ביצוע פדיון כאמור עלול לגורם לפגיעה בכיסוי הבטוחי בפוליסה/בקיצבה במקרה שהפוליסה עדיין פעילה". הנאמן, בתפקידו כמנהל מיוחד, הודיע כי נוכח הוראות חוק המישכון אין לו היתנגדות למבוקש בכפוף להעברת יתרת הכספים לקופת הכנוס.

נוכח האמור, הוריתי לחברת הראל להגיש עמדתה תוך פירוט ערכי הפדיון של החייב לפני ואחרי קזוז ההלוואה ולהבהיר האם העברת הכספים לקופת הכנוס נעשתה מכספי הפיצויים או מכספי התגמולים של קרן הפנסיה.

בע"א 1057/18 עו"ד אייל עברון נגד דוד ורדי ואח' (23.1.2019) (להלן: הילכת עברון) נקבע כי מבטחת-מלווה, שהיא נושה מובטחת, רשאית לקזז את החוב שנותר בגין הלוואה שנטל המבוטח-החייב הן מכספי הפיצויים הן מכספי התגמולים, אולם חובת תום הלב מחייבת את המלווה לקזז תחילה מכספי הפיצויים ורק אם לא יהיה די בהם כדי לפרוע את ההלוואה, תפנה המלווה ותקזז מכספי התגמולים.

...

ביום 5.3.2017 נעתר בית המשפט (כב' השופט ש' סרחאן) לבקשת הראל, בהתאם לתנאי המנהל המיוחד.

לאחר שעיינתי בעמדות הנאמן, החייב, כונס הנכסים הרשמי ובהודעת חברת הראל, אני סבור כי יש לקבל את עמדת החייב ולהותיר בידיו את כספי הפיצויים במלואם.

בנסיבות אלו, סבורני כי האיזון הנכון יהיה להותיר את כספי הפיצויים בידי החייב.

בשים לב לכך שסך כספי הפיצויים עומד היום על סכום של כ- 203,000 ₪ נכון יהיה להורות על השארת כספי הפיצויים בידי החייב וכך אני מורה.

הבקשה וטיעוני הצדדים בפניי בקשה שהגישה חברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ [להלן: "המבקשת"] להורות על קזוז חוב החייב מכספי הפנסיה המוחזקים אצלה, בצרוף ריבית פיגורים שצבר, לאחר שלא עמד בהחזר הלוואה שנטל, וזאת מכוח הסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים.

הבקשה דנן הוגשה למעשה לאחר שהחייב ביקש למשוך את כספי התגמולים והפיצויים המצויים אצל המבקשת לצורך העברתם לקופת פשיטת הרגל, ופסיקתא בהתאם נחתמה ביום 16.7.2019.

לטענתה, עוד בטרם הספיקה לגבות את חובה, ניתן צו כנוס נכסים נגד החייב בהליך דנן, ולפיכך משמדובר בחוב הקודם לצוו הכנוס, היא זכאית לגבות כספי ההלוואה על ידי קזוז הסכום המגיע לחייב, בתוספת ריבית פיגורים.

...

ההכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים המצורפים, ושמעתי טיעוני הצדדים בדיון, סבורני כי יש לדחות את עיקר בקשת המבקשת במקרה דנן.

סוף דבר: זכות הקיזוז של המבקשת מוגבלת לשיעור החוב, בתוספת ההוצאות וריבית הפיגורים אשר תחושב עד למועד צו הכינוס.

הנאמן אימץ את עמדת המחזיקה ואילו החייב היתנגד לבקשה ומכאן החלטה זו. לאחר עיון בבקשה, בתגובות הצדדים ובתשובות, שוכנעתי כי לצד מימוש כספי קופת הגמל אצל המחזיקה, ומימוש כספים המצויים בידי פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ מס' 4220501 שמועד פירעונה היה 25.12.2020 לקופת ההליך, אין מקום להורות בשלב זה, בו החייב עודנו מועסק, על מימוש מוקדם של כספי קרן הפנסיה לטובת ההליך דנן.

בעקבות עמדת המחזיקה, הודיע הנאמן ביום 17.11.2020 כי נוכח העובדה כי החייב עודנו מועסק, הרי שלא ניתן לפדות את רכיב הפיצויים של החייב אצל המחזיקה ועל כן יש לפעול למימוש כספי קרן ההשתלמות הצבורים על שמו, ולהעבירם לקופת הכנוס במועד הפיכת הקרן לנזילה – 31.3.2021.

אשר על כן טוענת המחזיקה לזכות קזוז החוב בגין ההלוואה, לאחריה תועבר יתרת הכספים הצבורים על שם החייב לקופת ההליך.

...

כאמור, לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובתכליות החוק, בשם לב לנסיבותיו הספציפיות של החייב, שוכנעתי כי אין מקום להורות על יישום תקנון המחזיקה לפרעון מוקדם של כספי הפנסיה וכי יש להותיר כספים אלו מוגנים.

כאמור החייב עודנו עובד, כספי הפנסיה למעט החריג בתקנון המחזיקה, אינם בשלים עוד לפרעון כקצבה ובן החריג הקבוע בתקנון המחזיקה לבן הוראות סעיף 81 (1א) לחוק, שוכנעתי כי האיזון הראוי הוא הותרת הכספים מוגנים בשלב זה בהתאם לחוק.

משלא הצביעה המחזיקה על חשש ממשי על פיו תתקשה לגבות את חובה מן החייב שלא במסגרת ההליך, כל עוד מימוש תקנון המחזיקה מותנה בשיקול דעתו של בית משפט, ומששוכנעתי כי לטובת החייב צבורים די והותר סכומים אשר יאפשרו את קיזוז ההלוואה ועדיין יאפשרו לחייב להנות מקצבה כנדרש עם פרישתו, דין הבקשה להידחות.

בקשה מטעם החייבים לקבל הפטר חלוט כפוף להפקדת סכום של 26,000 ₪ בקופת הכנוס.

לטענתו, ככל שמדובר בקיזוז שנעשה מכספים מוגנים, הרי שהיתרה לאחר הקזוז אינה מוקנית לקופת הכנוס.

ראו שם, בפיסקה 31 לפסק הדין: "סעיף 85(1א) לפקודה העניק לכספי התגמולים הגנה מיוחדת, ספציפית, שחוסמת את דרכו של הנאמן מלשים ידו עליהם, ואף לא מאפשרת לבית המשפט להורות על העברתם לנאמן (כל עוד טרם הגיע מועד תשלומם כקצבה). כאמור, המחוקק אף הגדיל לעשות ואסר על שיעבוד הכספים (סעיף 25(א) לחוק קופות גמל), בבחינת הגנה כפולה ומכופלת על כספים שנועדו לשמש לחסכון פנסיוני. להגנות אלה תכלית ברורה, ועמדנו על כך שההוראה הקבועה בסעיף 85(1א) היא בעלת מטרה סוציאלית מובהקת, וזאת מתוך הכרה בכך שכספי החסכון הפנסיוני נועדו להבטיח רמת קיום מינימאלית לפרטים הפורשים מעבודה (עניין בן עמי בפס' 4; עניין פינצב בפס' 11 לפסק דינו של השופט דנציגר). אמנם, בחומה הבצורה המגינה על כספי התגמולים, נפער סדק קטן, מצומצם ומוגדר, המאפשר למבוטח המעוניין ליטול הלוואה מהגוף המוסדי המחזיק בכספים, לשעבד את הכספים להבטחת החזר ההלוואה (בהתאם לתקנה 16 לתקנות קופות גמל, וכפי שנפסק בעיניין פינצב ופורט בהרחבה לעיל). ואולם, "סדק" זה אינו מאיין את התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס האיסור לשעבד את הכספים ובבסיס ההוראה המונעת העברתם לקופת פשיטת הרגל, ולטעמי, יש לפרשו וליישמו באופן המשתלב עם תכלית זו ככל הניתן".

כמו כן, בהחלטה מיום 19.12.16 נקבע שהמחזיקה (חברת הביטוח הראל) תהיה רשאית לממש את השעבוד הקיים לצורך סילוק החוב ושלאחר כסוי החוב תועבר יתרת כספי התגמולים המוחזקים על ידי המחזיקה, לקופת הכנוס כפוף להוראות סעיף 85 לפקודה.

נוכח האמור לעיל, אני קובעת שככל שקיזוז ההלוואה נעשה מכספים מוגנים, יש להותיר את היתרה בידי החייבים ואין להעביר אותה לקופת הכנוס.

...

נוכח האמור לעיל, אני קובעת שככל שקיזוז ההלוואה נעשה מכספים מוגנים, יש להותיר את היתרה בידי החייבים ואין להעביר אותה לקופת הכינוס.

כן נטען כי לא הציג החייב מסמכים אודות הכספים הצבורים אצלו בקופות הגמל והפנסיה, לא הציג פסק-דין לעניין המזונות, וכן נטען בין היתר כי החייב לא משלם באופן סדיר את התשלומים כך שנכון ליום הגשת הדוח צבר 4 פיגורים.

כך או כך טען הנאמן כי קצבת הבטחת הכנסה שקבל החייב כל התקופה, תקוזז מכל סכום שיהא זכאי לו. נכון לאותה עת, טען הנאמן, הקף הכספים המוגנים של החייב אינו ידוע ומכל מקום יהא כרוך בתשלום מס. הואיל ותשלום תביעות החוב בתוספת ההוצאות מחייב הבאת קופת הכנוס לסדר גודל של 300,000 ₪, תוספת אשר החייב לא יוכל לשלם מקיצבת הנכות, יש לפעול למימוש הדירה, ופירסומה למכירה למרבה במחיר.

אף על פי כן, ובהיתחשב בצעד הדראסטי האמור, מצאתי להורות לנאמן לערוך בירור מול המוסד לביטוח לאומי עד לדיון במעמד הצדדים, וזאת לעניין טענת החייב שהועלתה עתה, כי כספים קוזזו שלא כדין מקצבאותיו.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 26.12.2022, בתומו קבעתי כאמור כי אין להדרש לטענת החייב להפחתת חובו במוסד לביטוח לאומי שהפך לחלוט, ביקש החייב לבחון אפשרות גילום שווי זכויותיו בדירה יחד עם מימוש זכויות והעברת כספי פיצויים מהמעביד ישירות לקופת הפש"ר, בדרך של תוספת של 150,000 ₪ שתביא שיעור של 100% דיבידנד לנושים.

...

הנאמן חזר על עמדתו כי אין מנוס מביצוע הליך המכר.

הנאמן חזר על עמדתו כי אין מנוס מביצוע המכר לאחר שההליך מתנהל כ-8 שנים, כשהחייב צפוי לקבל 200,000 ₪ מכספי התמורה, אשר יהיו דיי והותר לדיור חלוף.

אין בידי לקבל טענות החייב.