בקשת חייב להכרזה כפושט רגל בהליך פשיטת רגל שני

השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, היא אם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם.

חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך ליצבור חובות, נימנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. מן הכלל אל הפרט עיקר חובותיו של החייב הם חוב דמי מזונות למוסד לביטוח לאומי למשך יותר מ 15 שנה לאחר שהחייב ששב לגור עם רעייתו מבלי להודיע למל"ל. גישת בתי המשפט המסורתית, לפיה חוב מזונות, מטיבו ומטבעו, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב ועל כן, מקום שמדובר בחוב יחיד או בחוב עקרי, יש לדחות את הבקשה, רוככה במהלך השנים(ראו: בע"א 1003/09 מקבילי נ' הכנ"ר (4.1.2110) .

...

חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב. מן הכלל אל הפרט עיקר חובותיו של החייב הם חוב דמי מזונות למוסד לביטוח לאומי למשך יותר מ 15 שנה לאחר שהחייב ששב לגור עם רעייתו מבלי להודיע למל"ל. גישת בתי המשפט המסורתית, לפיה חוב מזונות, מטיבו ומטבעו, הוא חוב שנוצר בחוסר תום לב ועל כן, מקום שמדובר בחוב יחיד או בחוב עיקרי, יש לדחות את הבקשה, רוככה במהלך השנים(ראו: בע"א 1003/09 מקבילי נ' הכנ"ר (4.1.2110) .

לאור לכל האמור, ובהסכמת כל הצדדים, מתייתר הדיון בבקשה, ואני מורה על דחיית הבקשה, ומורה על ביטול צו הכינוס מיום 29/5/17.

דיון והכרעה להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך המהירה והיעילה ביותר ולמכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או חלקם.

השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, היא אם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם.

...

כל האמור מביא לכלל מסקנה שהחייבים התנהלו בחוסר תם לב מובהק ביצירת החובות.

סוף דבר על כן לאחר שבחנת את העובדות שבסיס בקשת החייבים ועל יסוד ממצאי החקירה, הגעתי לכלל המסקנה כי החייבים לא הרימו את הנטל להוכיח כי נהגו בתם לב בעת יצירת החובות ולא נהגו בתום לב במסגרת ההליך.

לאור האמור לעיל, החייבים כשלו להוכיח כי יצרו חובותיהם בתום לב. כמו-כן הוכח כי החייבים התנהלו בחוסר תום לב בהליך ועל כן - אני מורה על ביטול ההליך.

החייב הגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל במסגרת תיק פש"ר 136/06 (להלן: "ההליך הקודם"), בקשה שנדחתה סופו של יום עקב היתנהלות החייב, כמפורט בהחלטה מיום 30.10.2011.

דיון והכרעה; להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך המהירה והיעילה ביותר ולמכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או חלקם.

...

אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר. חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם.

לאחר שעיינתי בדו"ח המסכם, תגובת החייב, שמיעת הצדדים, אני סבור שהחייב התנהלו בחוסר תם לב במהלך ניהול ההליך הקודם, תוך יצירת חובות רבים, כשהוא בהליך פשיטת רגל, דבר שנוגד את תום הלב.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, הוכח כי החייב התנהל בחוסר תום לב בהליך ויצר חובתיו בחוסר תום לב. ועל כן - אני מורה על ביטול ההליך.

ב-22.4.18 עתר המנהל המיוחד לביטול הליך פשיטת הרגל ודחיית בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.

בבקשתו טען המנהל המיוחד כי זהו הליך פשיטת הרגל השני של החייב והחייב ממשיך ומבצע מחדלים בכך שאינו משלם את התשלומים החודשיים, אינו מגיש דוחות בדבר הוצאות והכנסות ואלה המוגשים אינם מגובים באסמכתאות.

...

אשר על כן, מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכנ"ר ובהעדר היתנגדות מטעם נושי החייב, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.

ההליך הראשון, פש"ר 861/05 בוטל לאחר מתן צו כנוס בעיניינו של החייב וטרם הכרזתו פושט רגל.

בהליך פשיטת הרגל הקודם שהתקיים בעיניינו של החייב, פש"ר 861/05 נקבע כי מקורו של חוב המזונות אינו נובע מחוסר יכולת כלכלית של החייב אלא ככל הנראה מסכסוך בין החייב לגרושתו ומכאן שמדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב. המנהל המיוחד ציין כי היתנהלות החייב לאורך השנים בנוגע לחוב המזונות צריכה במקרה זה לעמוד לחובותו, וכי אין לראות בפרק הזמן שחלף כטיעון לזכות החייב, שעה שהחייב למעשה בחר להיתנער מחוב המזונות מסיבותיו שלו.

...

בשל מצבו הרפואי של החייב, ובשים לב למצבו הכלכלי, לאתגרים העומדים בפני החייב בחייו היום- יומיים, נוכח העובדה כי כל ילדיו בגירים, אני סבורה שגם אם החייב לא זכאי לקבלת הפטר בגין חוב המזונות, אכן בפני מקרה בו יש מקום למדיניות הגבייה הרכה אותה ציין ברגישות מוערכת המוסד לביטוח לאומי בתגובתו.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הבקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית כאמור.

בשם לב להכרזת החייב פושט רגל ולמתן הפטר בעניינו, אני מורה כי כל ההגבלות שהוטלו על החייב בטלות בזה, לרבות הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ.