בקשת חייב לביטול פסק דין שביטל הליך שני בשל ניצול לרעה

מדובר בהליך שני לחייב לאחר שבהליך הראשון, בפש"ר 243/06 (להלן: "ההליך הקודם") ניתן פסק דין של הפטר מותנה (כב' הש' בטינה טאובר).

לאחר החזרת ההליך הקודם, ביום 8/12/16 הגישה גב' ברכה בן ישי, נושה של החייב, בקשה לביטול ההליך נוכח יצירת חובות חדשים במהלך שהותו בהליך, בחוסר תום לב. ביום 15/3/17 ניתן פסק דין לביטול ההליך הקודם, בהסכמתו של החייב.

לסיכום, טען המנהל המיוחד כי חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב וחלקם אף תוך כדי ההליך הקודם (דבר שלא היה בידיעת המותב בהליך הקודם) ומן הדין לבטל את ההליך כאן בשל ניצול ההליך לרעה.

...

העובדות ביחס למועדי פתיחת החברות, השאלה מי ניהל את החברות ומי הכניס את ההכנסה, מה היה ההגיון הכלכלי מאחורי העברת מניות והעסקת קרובים, כמו גם מערכת הזוגיות של החייב עם גב' שובל הביאוני למסקנה המסתברת, בהתבסס על המארג של הממצאים המעוגנים היטב במסמכים, ניתוח כלכלי ועובדות שאין עליהן מחלוקת כי גב' שובל שימשה הלכה למעשה כאשת קש עבור החייב באופן שכל הפעילות העסקית שנוהלה על שמה החל משנת 2008 ואף קודם לכן הייתה כולה או חלקה הארי, הפעילות של החייב ולא פעילות שלה.

סוף דבר, ממצאי המנהל המיוחד לא נסתרו.

בפועל התמורה הועברה ומופקדת בקופת בית המשפט ואני מורה על העברתה לקופת הכינוס.

החייב לא הסיר מחדליו ולנוכח בקשת המנהלת המיוחדת לביטול ההליך נוכח היתנהלותו רצופת המחדלים של החייב – בוטל ההליך במסגרת פסק דין ביום 3.10.19.

המנהלת המיוחדת הביעה עמדתה כי אין להעתר לבקשה הן משום שלא השכיל החייב לנצל ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לתיקון מחדליו, והן משום שלא ברור כיצד מצבו הכלכלי עתיד להשתפר פלאים.

החייב לא השכיל לתקן את מחדליו במשך ארבע שנות שהותו בהליך, נהפוך הוא, נדמה כי החייב חוסה תחת הגנות ההליך ומנצלו לרעה.

אמנם את הפגם של העידר תום הלב ניתן לרפא בהליך בהארכת משכו (ראו גם עמדת המחוקק בס' 163 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח – 2018), אך בנסיבות דנן שעה שהמנהלת המיוחדת עמדה על המשמר ועתרה שוב ושוב בבקשות מתאימות, כל אימת שהחייב יצר מחדלים – הרי שאין טעם ליגרור את ההליך ללא תועלת, באשר נוכח היתנהלות החייב לאורך השנים, אף אין אופק לסיום ההליך.

...

המנהלת המיוחדת הביעה עמדתה כי אין להיעתר לבקשה הן משום שלא השכיל החייב לנצל ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לתיקון מחדליו, והן משום שלא ברור כיצד מצבו הכלכלי עתיד להשתפר פלאים.

אשר על כן בקשת החייב לביטול פסק דין, נדחית.

עסקינן בהליך שני של החייב כאשר הליך ראשון בוטל עקב ניצול לרעה.

הליך זה בוטל ביום 7.3.21 בפסק דין מנומק זאת לאחר שהחייב היתעלם מבקשות שהוגשו להורות על ביטולו ולאחר שניתנו לו מספר ארכות והזדמנויות להתנהל בהליך באופן תקין (ראו לדוג' החלטות מיום 5.2.20, 29.12.20, 17.1.21, 28.2.21).

...

מצאתי לדחות טענה זו. ראשית, טענות החייב לא נתמכו בתצהיר, שנית החייב לא המציא אסמכתאות לידי המנהל המיוחד ביחס לשכר הטרחה ששילם עבור הייצוג (כפי שהחייב התחייב להציג במהלך פגישתם (ראו תגובה מיום 15.6.21) שלישית, שוב, עסקינן בהליך שני של החייב כאשר הליך זה התנהל במשך יותר משנתיים כך שאיני מקבלת את הטענה לפיה החייב לא יודע כיצד עליו להתנהל או שלא הבין או הפנים עד כה את חובותיו.

כך שאין כל חדש בהתנהלות החייב ונראה שכניסה להליך של פשיטת רגל וקבלת הגנה מפני נושים במשך תקופה כה ממושכת הפכה לשיטה אצל החייב ויש לשים לדבר סוף.

לאורך כל ההליך החייב צבר חוב פיגורים, לא הגיש דוחות כנדרש ואף לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו. אני סבורה שמכלול הנסיבות של תיק זה, אינן מצדיקות עיון חוזר בהחלטה והחייאת התיק כעת.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

היתנהלות זו של החייב מהוה ניצול לרעה של ההליך ובעוד שהוא נהנה משך שנים מעיכוב הליכים, לא דאג לכל תשלום לקופת הכנוס ופגע בכך ללא ספק באנטרס של הנושים.

כידוע, בקשתו של החייב לביטול פסק הדין והשבתו להליך, נבחנת לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם - 1980, שעניינו עיון חוזר בכל החלטה הנתנת במהלך ההליך, כאשר בפסיקה הוכרו שתי עילות מרכזיות המצדיקות עיון חוזר ושימוש בסמכות זו: שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה ( רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיז בע"מ; רע"א 1826/20 פלוני נ' כונס הנכסים הרישמי).

...

הכרעה דין הבקשה להידחות.

בפסק דין אלקצאצי הידוע (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי, הרלוונטי בעקיפין לענייננו, נקבע כי אין לאפשר פניה חדשה להליך של פשיטת רגל במקרה של ביטול צו כינוס עקב מחדלי החייב מיד לאחר ביטולם בהליך הראשון ואין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים (ראו גם: ע"א 659/11 פטאל נ' כונס הנכסים הרשמי, (3.7.2011)) וכפי שנקבע לאחרונה "אם יחיד יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, איזו תוחלת תהיה לביטול ההליך בשל אותם מחדלים? איזו תוחלת תהיה לאזהרה ולהתראה כי ההליכים יבוטלו אם לא יסיר היחיד את מחדליו? איזה תמריץ יהיה ליחיד לשתף פעולה עם ההליך, אם יהיה רשאי להסתופף תחת הגנותיו, ברצותו יוצא ממנו, ברצותו נכנס אליו, כל אימת שירצה?" (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, פסקה 16).

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מיום 26.3.23.

ביחס להווצרות החובות בית המשפט קבע כך: "8. באשר להווצרות החובות, לאור המסמכים שעמדו לפני המנהל המיוחד, נקבע בחוות הדעת כי ההתדרדרות הכלכלית נובעת ממחדלים חמורים מצד החייב, המצביעים על חוסר תום לב, כאשר בין היתר החייב הימר על כספי בנקים וכספי אנשים פרטיים תוך ניהול רשלני וכושל של עסקיו. גם כאשר ידע החייב כי לא יוכל להחזיר כספים, המשיך לקבל הלוואות. כדי לנסות להבריח נכסים, החייב הבריח רכוש לצדדים שלישיים. על פי האמור בחוות הדעת, החייב הגיש בקשה לפתיחת תיק מע"מ בטענה שאינו עובד ופוטר מעבודתו בחברה איתה היה קשור, אולם בפועל התגלה, כאמור, כי המשיך לעבוד ולנהל את עסק המפעל". בסופו של דבר, בית המשפט ביטל את ההליך לנוכח היתנהלותו של המערער, ראו סעיף 16 לפסק הדין.

כן הפנה לכך שלפי פסק הדין הראשון, נפל חוסר תום לב בהתנהלות המערער ביצירת חובותיו ולכך ששני ההליכים הקודמים בוטלו עקב ניצול לרעה.

...

ביחס להיווצרות החובות בית המשפט קבע כך: "8. באשר להיווצרות החובות, לאור המסמכים שעמדו לפני המנהל המיוחד, נקבע בחוות הדעת כי ההתדרדרות הכלכלית נובעת ממחדלים חמורים מצד החייב, המצביעים על חוסר תום לב, כאשר בין היתר החייב הימר על כספי בנקים וכספי אנשים פרטיים תוך ניהול רשלני וכושל של עסקיו. גם כאשר ידע החייב כי לא יוכל להחזיר כספים, המשיך לקבל הלוואות. כדי לנסות להבריח נכסים, החייב הבריח רכוש לצדדים שלישיים. על פי האמור בחוות הדעת, החייב הגיש בקשה לפתיחת תיק מע"מ בטענה שאינו עובד ופוטר מעבודתו בחברה איתה היה קשור, אולם בפועל התגלה, כאמור, כי המשיך לעבוד ולנהל את עסק המפעל". בסופו של דבר, בית המשפט ביטל את ההליך לנוכח התנהלותו של המערער, ראו סעיף 16 לפסק הדין.

(ד) מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) (1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן" (ההדגשות אינן במקור) החובות הנמנים בסעיף 163 לחוק שצוטט לעיל נמצאים על פני "קשת יצירת החובות", ולא בקצה ה"מרמה".

סיכום הערעור נדחה.

לנוכח האמור, בהתחשב בעמדת הממונה כפי שהובאה לפניי, בפרק הזמן שחלף בין סיום ההליך השני עד למועד שבו ניתן צו פתיחת הליכים בהליך בבית המשפט קמא, משך ההליך בבית המשפט קמא, דיוק הנימוקים שבגינם ניתן היה לבטל את ההליך וכן בהתחשב במחדלי המערער כפי שפורטו לעיל, אני קובעת כי המערער יוכל לפנות בבקשה חדשה לאחר יום 1.7.24.