בקשת חייב לביטול ביטול צו פתיחת הליכים

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

...

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

לפיכך, ככלל, אין מקום להעתר לבקשת חייב המבקש לבטל צו לפתיחת הליכים, בפרט כאשר בקשה זו עולה בשלב שבו החייב נוכח לדעת שאיזה מהנכסים שבהם הוא מחזיק עומד להלקח ממנו, בין אם בדרך של מימוש ובין אם בדרך אחרת.

...

החשש שהביע הנאמן, מהשלכת רוחב של ביטול הליך במקרה שכזה על הליכי חדלות פירעון, הוא חשש אמיתי ומבוסס, ומובן כי אין לאפשר ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון כדי לזכות להגנה מפני הנושים, ולבקש את ביטולם כאשר החייב נוכח לדעת שההפטר שלו הוא מייחל כרוך במימוש או ויתור על נכסים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם שאיפותיו.

לפיכך, ככלל, אין מקום להיעתר לבקשת חייב המבקש לבטל צו לפתיחת הליכים, בפרט כאשר בקשה זו עולה בשלב שבו החייב נוכח לדעת שאיזה מהנכסים שבהם הוא מחזיק עומד להילקח ממנו, בין אם בדרך של מימוש ובין אם בדרך אחרת.

בנסיבות אלה, כאשר לא ניתן להיעתר לבקשת הנאמן, אין מנוס מביטול הצו לפתיחה בהליכים.

כמו כן נדחתה בקשת המבקש והאחרים לעכב את הליכי גביית החובות, וצוין כי "טענות הצדדים וזכויותיהם שמורות להם". במקביל, ביום 9.3.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים נגד המבקש, לבקשת המשיבה, לה הומחו זכויות האגודה, על בסיס חובו של החייב כלפיה.

המבקש עתר לביטול הצוו לפתיחת הליכים בין היתר לאור כפירתו בחובו לאגודה, וכן הגיש ביום 3.5.2022 בקשה להגיש תביעה נגד המפרק ונגד המשיבה בה יתבקש בין היתר בית המשפט להורות כי חובו לאגודה נפרע (להלן: התביעה האזרחית או תביעת המבקש).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

מכאן אפוא כי על פני הדברים דין הבקשה להידחות אף מטעם זה לבדו.

כאמור, הבקשה נדחית.

בעיניינו של היחיד נוהלו לפני הליך זה, שלושה הליכי חידלות פרעון: (1) פש"ר 35837-01-10 (בקשת נושה) – בוטל ביום 16.8.2011; (2) פש"ר 20153-10-17 (בקשת חייב) – בוטל ביום 28.7.2019 (3) חדל"פ 13837-03-20 – בוטל ביום 13.7.2021.

הואיל וחלפו 20 חודשים נכון להיום, מצאתי לקבל את העירעור באופן שכיום – בחלוף תקופה כאמור – על הממונה לבחון ולבדוק את הבקשה למתן צו פתיחת הליכים, ובהתאם לא מצאתי לבטל את ההחלטה נשוא העירעור (שהרי ניתנה בפער של 15 חודשים), אולם אופראטיבית, הגיעה העת לבחון את בקשת היחיד מבלי להכריחו להגיש ההליך מחדש.

...

לטענת הממונה, לפי ע"א 8673/13 ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 2.4.2014) (להלן: "הלכת אלקצאצי") ראוי לקבוע "תקופת צינון" בין הליכי חדלות פירעון עוקבים, של בין שנה ושנה וחצי, ובמקרים חמורים, עד 30 חודשים, כאשר הפעלת שיקול הדעת לאור נסיבות היחיד ונסיבות ההליכים הקודמים, הביאה את הממונה להפעלת שיקול הדעת ולקבוע תקופת צינון של 24 חודשים; הנאמן מנמק את העובדה שמדובר בהליך רביעי של חדלות פירעון, כעובדה המצדיקה לקבוע תקופת צינון מוארכת; בהתאם סבור הממונה כי ראוי לדחות את הערעור, באשר ניתנה החלטה מנומקת ולא נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת; דיון והכרעה בית המשפט העליון קבע בעניין אלקצאצי (שם), "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כינוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי" משמע – בשל מחדלים שאינם חריגים, חמורים או מיוחדים, סבור ביהמ"ש העליון כי ראוי שתיקבע תקופה שבין 12 ל- 18 חודשים; ובמקרים חמורים (על הגדרתם אעמוד בהמשך) עד שנתיים וחצי.

עיינתי בהקשר זה בפסק דינה של כב' הש' נבון-קלמפנר, חדל"פ 13837-03-20 מיום 13.7.2021, כאשר לפי פסק הדין עילת ביטול צו פתיחת ההליכים הינה אי עמידה בצו התשלומים שנקבע, אי הגשת דוחות חודשיים ואי המצאת מסמכים נדרשים; אני סבור שהממונה שגה בקביעתו; אכן הוענקה הסמכות לממונה, אני סבור שהפרשנות הראויה הינה כי במחדלים סטנדרטיים ולא חריגים (כפי שפורטו בפסק דינה של חברתי, כב' הש' נבון-קלמפנר) תקופת הצינון המרבית ראויה להיקבע על 18 חודשים לכל היותר, כאשר ההחמרה עד 30 חודשים, שמורה למקרים שביהמ"ש העליון הכתיר כ"מקרים חמורים" בהלכת אלקצאצי; העובדה שהיחיד נקט בשני הליכים קודמים (או שלושה, אם נראה הליך הסדר כהליך נפרד), אינה מעבירת את היחיד לגדר "מקרים חמורים". מקרים חמורים ראויים להיות מוגדרים במשורה, כאשר מדובר בחוסר תום לב מהותי – הסתרה מכוונת והברחת נכסים, חוסר תום לב מהותי שבנסיבות בצבירת החובות – כגון יצירת חובות רבים שאינם ברי הפטר - ביודעין, יצירת חובות חדשים תחת חסות ההליך ביודעין, ניצול הליכי חדלות הפירעון לרעה וכיו"ב; והרי סביר שישנו צורך ביצירת מדרג, ואם נכתיר התנהלות היחיד כמקרה חמור, סבורני כי מטרת החוק תוחטא לחלוטין.

אני סבור שהחלטת הממונה מחמירה עם היחיד יתר על המידה, וניתן לראותה כיישום לא נכון של הלכת אלקצאצי – אם כי אינה שגויה מעיקרה, מקום שהיחיד הגיש בקשתו בחלוף 15 חודשים, כאשר אותם מקרים "סטנדרטיים" מצדיקים קביעת תקופת צינון מוארכת של עד 18 חודשים (וכך, למשל, ריבוי ההליכים בעבר או המחדלים הספציפיים, מצדיקים לראות את פני הדברים).

הממונה יבחן הבקשה מחדש, לאור המקובץ.

דיון והכרעה בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע: "[...] סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

...

לאחר ששקלתי את העניין, ועל אף מחדליהם הרבים של היחידים בהליך, על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם ולהתחיל פרק חדש, אני קובע מועד דיון נוסף בעניינם.

דיון והכרעה בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע: "[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינם של היחידים.