בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי מנהל עיזבון

לטענתה, לאחר שהסתיימו ההליכים המשפטיים בתיק, הנתבע הפציר בה להגיש ערעור ועיכוב ביצוע לבית- המשפט המחוזי, וכן ביקש כי תייצגו בהליכים משפטיים נוספים שהזוכה (עו"ד לשם) הגיש נגד הנתבע, בשל מימוש פסק-הדין שניתן נגדו.

התובעת טוענת, כי ביצעה עבור הנתבע את ההליכים המשפטיים הבאים: הליכים בבית-המשפט לצורך העירעור, עיכוב ביצוע, הפחתת ערבון, הליכים לצורך בקשה למינוי מנהל עזבון זמני, בקשה למינוי מנהל עזבון קבוע, הליכים לצורך טפול בעינייני העזבון מול האפוטרופוס הכללי וב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הגשת דו"ח כספי, הליכים לצורך טפול בעיניין צו קיום צוואה והליכים בהוצאה- לפועל.

יובהר, כי אין די בהפניה למספרי תיקים בטענה, כי הם מצויים בנט המשפט, כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על התובעת; על התובעת לצרף את כל המסמכים הרלוואנטיים להוכחת טענותיה כולל: כתבי הטענות והבקשות שהוגשו על-ידה לבתי-המשפט, פרוטוקולים, כתב ערעור, בקשות בהוצאה לפועל, התכתבויות עם גורמים שונים וכל מיסמך רלוואנטי מטעמה הנוגע להליכים המשפטיים.

...

אשר על-כן ולאור כל האמור לעיל, בהעדר תשתית ראייתית, ובהעדר ראיות מספקות, התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה והשכנוע המוטל עליה ולא ניתן לקבל דרישת התובעת לשכר ראוי בסכום שהעמידה בכתב התביעה.

סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט, ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

. (2) לא מונה מנהל עזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – יציין הזוכה בבקשת הבצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הבצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין; (3) לא מונה מנהל עזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה: (א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הבצוע; (ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברשום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי החוק; (ג) מונה מנהל עזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין – למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק.

בד בבד, יצוין, כי ביום 13.8.2013, מספר ימים לאחר פתיחת ההליך בלישכת ההוצאה לפועל, נתנה החלטה על ידי רשם ההוצאה לפועל, במסגרת תיק 452-13-6 שלעיל, לפיה ההליכים כנגד העיזבון מעוכבים עד להבהרת שאלת זהות היורשים או מנהל העיזבון (ככל שהתמנה).

...

בנוסף, מנספחי כתב ההגנה עולה כי כבר בשנת 2009 פנתה התובעת בכתב לעו"ד צנטלר וביקשה לקבל אישור בכתב על הפסקת כל הליכי הגבייה, "לרבות ביטול הגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל". מכל האמור לעיל, עולה כי התובעים לא פעלו כנדרש לבירור מצב התשלומים ופעולות האם, על אף קיומו של מידע ממשי לפיו קיים קושי בהעברת תשלומי המשכנתא כסדרם.

במכלול נסיבות העניין, המידע שהיה בידי התובעים, והתנהלות הבנק, אני קובעת כי האחריות נחלקת בין הצדדים - שווה בשווה - בכל הנוגע לגרימת הנזק כתוצאה מפתיחת ההליך.

סוף דבר נזקיהם של התובעים כתוצאה מההליך נטענו בסעיף 30 לכתב התביעה, כתמיכה לחלק מהטענות – צירפו ראיות המצויות בנספח י' לכתב התביעה.

בתי המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 26400-08-13 בפני: כב' השופט אלכסנדר רון תאריך: י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018 מספר בקשה:43 בעיניין: 1. ששון לוי (בכינוס נכסים) 2. בית ששון בע"מ (בפרוק) 3. עלש בע"מ (בפרוק) החייבים בעיניין: יונה לוי מנהל עזבון של הגב' שרה לוי יורשת של המנוח שמעון לוי ע"י ב"כ עו"ד חן אמסטר המבקש ובעניין: עוה"ד דורון סטריקובסקי ויעקב אמסטר מפרקים זמניים ומנהלים מיוחדים לחברת בית ששון בע"מ (בפרוק), ששון לוי (בכינוס נכסים) ועלש בע"מ (בפרוק) ע"י ב"כ עו"ד דורון סטריקובסקי המפרקים הזמניים/המשיבים ובעניין: כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים הכנ"ר החלטה

ההליך יונק את כוחו מתיק ההוצאה לפועל, והא ראייה, שאם, למשל, מסיבה כלשהיא, ניסגר תיק ההוצאה לפועל, למשל כי בוטל פסק הדין שמכוחו ניפתח, או בשל פירעון כל החוב, נשמטת הקרקע גם מתחת לרגלי הזוכה המבקש לנקוט, למשל, בהליכים כלפי צדדים שלישיים, כבפרשתנו.

ולמעשה, מנסה המבקש לאחוז בחבל משני קצוותיו: לטעון להליך עצמאי לחלוטין, אך במקביל לנהלו, באין דרך אחרת, במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

משעה שנקלעו החייבים בלישכת ההוצאה לפועל להליכי חידלות פירעון ומונו המשיבים כבעלי תפקיד, מעוכבים לחלוטין הליכי האכיפה בלישכת ההוצאה לפועל: – "כידוע, אחת מתוצאותיו של צו כנוס היא עיכוב מכוח הדין של הליכים התלויים ועומדים נגד החייב בגין חוב בר תביעה ואיסור על נקיטת הליכים חדשים נגדו בלא נטילת רשות מבית המשפט. אחת ממטרות עיכוב ההליכים היא מניעת פגיעה בעיקרון השויון בין הנושים" [ע"א (חיפה) 2021/02 בנק אוצר החייל בע"מ נ' ש.ק. ארבל שיווק בע"מ, פ"מ תשס"ב (1) 255, 267].

...

לכשביקש המבקש מלשכת ההוצאה לפועל לקדם הליך על פי סעיף 48 לחוק, ניתנה ביום 20.7.17 ע"י רשם ההוצאה לפועל החלטה לפיה מבקש הוא בנסיבות שנוצרו את עמדת בית המשפט של חדלות פירעון הדן בעניינם של החייבים, שהרי, וכלשון הרשם הנכבד: "באם לא יעשה כן, עשויה להיווצר העדפת נושים וכן עלול להיווצר מצב של גריעה ממסת הנכסים של החייב". על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביום 25.2.18 נדחה הערעור (עש"א 21215-09-17).

ייתכן, שדי היה באמור לעיל כדי להוביל למסקנה המתבקשת, ומשעה שהובהר שגם הליכים כלפי צדדים שלישיים יונקים את כוחם מתיק ההוצאה לפועל, ובתיק זה מעוכבים ההליכים לחלוטין, נגזר גם דינן של הבקשות כלפי צדדים שלישיים.

מובטחני שלא לכך התכוון בא כוח המבקש, אך לאחר ניתוח תמונת המצב, נמצאנו למדים שזו, למעשה, מהות הבקשה, שזוהתה כבר בהתאם עוד על ידי כב' הרשם.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

על כן, משלא נותרה לו ברירה, הגיש את התובענה מושא העירעור שלפנינו לבית המשפט המחוזי, זאת מכוח סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ, לפיו "בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם". המערער חזר על טענותיו בתיק ההוצל"פ וטען כי קיימים בעיניין אותות מירמה המעידים כי המשיב בחר במכוון לא להשלים את רישום הבעלות בנכס על שמו במירשם המקרקעין, הגם שהוא גר בו שנים רבות עם משפחתו; הוא לא שילם לאיש שכר דירה עבור שהותו בנכס; והנכס רשום על שמו במועצה האזורית מנשה.

כך טען המשיב בהליך מינוי מנהל עזבון לנכסי המנוח בבית המשפט לעינייני מישפחה וכך טען בתיק ההוצאה לפועל כנגד בקשת המערער למנות כונס נכסים מטעמו למימוש הדירה.

...

תמצית טענות הצדדים בערעור המערער טוען כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר קבע שאין למשיב זכות להירשם כבעלים של הדירה ואין לאפשר לו להמשיך בהליכי המימוש.

לאחר פטירת המנוחה ומינוי מנהלת עזבונה הוגשה בקשה נוספת ביום 02.12.2020 לאישור מכר המקרקעין בהסכמת היורשים וביחס לשני העזבונות, בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר.

עיקולים אלה הוטלו במסגרת רשויות ההוצאה לפועל, לשכות חיפה, עכו ונתניה, כשהזוכים הנם ישויות משפטיות שונות, לרבות אנשים פרטיים, עזבון, חברות בע"מ, וכן זוכים לא ידועים שלא ניתנו לאיתור הואיל ומדובר בתיקים ישנים.

...

בכך מנע בית משפט קמא תאונה משפטית שעלולה להתרחש, וטוב עשה משלא נעתר לבקשת מנהלי העזבון.

כבוד השופט הנדל עמד על ההיגיון והקושי הטמון בכל אחת מן הגישות, ובסיכומו של דבר בחר לאמץ את זו הראשונה, הרואה בסעיף 34א' לחוק המכר כהוראה הקובעת תקנת שוק במקרה של מכירה על ידי רשות.

פסק דין מקיף נוסף בנוגע לסעיף 34א' לחוק המכר הינו ע"א 3086/22 פרץ סבן נ' סם אייסוי (נבו 17.10.2023), אשר ביסס כי יסוד נוסף לצורך שכלול סעיף 34א' לחוק המכר הינו יסוד הרישום, כדלקמן: "לבד מיסודות תום הלב והתמורה, מתאפיינות רובן של תקנות השוק ביסוד שלישי: שכלול הקניין על-ידי הקונה", וכן: "התמונה המתקבלת מסקירת הפסיקה היא שתנאי שכלול הקניין הריהו, ככלל, אחד משלושת התנאים העוברים כבריח התיכון של תקנות השוק כולן, בצד תום לב ותמורה", וכן: "לדידי, ישנם מספר טעמים המצדיקים להוסיף ולצעוד בדרך שהתווה בית משפט זה, ולדרוש את שכלול הקניין על ידי הקונה בדרך של רישום המקרקעין על שמו, כתנאי לתחולת תקנת השוק שבסעיף 34א'", וכן: "תקנות השוק הפזורות במשפט הישראלי דורשות את שכלול הקניין על ידי הצד השלישי; טעמים של הרמוניה חקיקתית וקוהרנטיות בקרב הסדרי תחרות הזכויות, מצדיקים לפרוש את מצודתו של עקרון שכלול הקניין גם על סעיף 34א'", וכן: "באנו אפוא לכלל מסקנה, כי לצורך תחולת תקנת השוק הקבועה בסעיף 34א' ביחס למקרקעין הנמכרים בהליכי הוצאה לפועל, על הקונה המאוחר להשלים את קניינו ברישום." המסקנה העולה היא כי סעיף 34א' לחוק המכר הינו בגדר "תקנת שוק" נוספת השייכת למשפחת תקנות השוק בחקיקה הישראלית, הדורשת התקיימותם של שלושה יסודות: הם יסוד תום הלב, יסוד התמורה ויסוד הרישום.

סוף דבר: אל מול זכותה של הרוכשת ניצבות זכויות נושי עיזבון המנוח, המובטחים ברישום עיקולים על המקרקעין.

מכל המקובץ, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.