התביעה לקבלת סכום הפצוי המוסכם בהסכם שבין התובע לבין הקונים, עומדת בסתירה לפסק הדין החלוט של בית המשפט המחוזי בירושלים:
בסעיף 55 לכתב התביעה נטען, כי: "בית המשפט המחוזי התבסס על הניסוח של הנספח, ועל עדותו של הנתבע, שהעיד כי הכין את הנספח והוא נחתם על ידי התובע בפניו, וקבע כי הקונים היו רשאים לאחר בתשלום יתרת התמורה ובכך לא הפרו את הסכם המכר. בכך, נשללו מהתובע הסעדים של ביטול ההסכם והפיצוי המוסכם בסך 300,000 ₪".
נוכח האמור עתר התובע בסעיף 60.2 לכתב התביעה בהליך זה להורות, כי הוא זכאי לפצוי מהנתבע (עוה"ד) בסך של 300,000 ₪.
· (60.3 לכתב התביעה) ריביות בגין אשראי 120,000 ₪ - בסעיף 57 לכתב התביעה נטען, כי "פגור המתמשך של תשלום יתרת התמורה, שהתאפשר לאור קיומו וניסוחו של הנספח, בשילוב עם עלויות ההליכים המשפטיים, יצרו חסרון כיס אצל התובע וחייבו את התובע לבקש אשראי בסכום של כ- 900,000 ₪ ולשלם עליו ריביות בסך של 120,000 ₪ לכל הפחות". בתצהיר העדות הראשית דובר על ריביות בסך של -100,000 ש"ח לפחות.
גם טענה זו הנה מוקשת, שכן למקרא סעיף 46 לפסק הדין עולה, כי בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת הקונים בדבר הסכמות לפיהן עם חתימת הסכם המכר לא ישולמו יותר דמי שכירות, לאמור:
"טענת הנתבעים ולפיה הוסכם כי לא ישלמו עוד דמי שכירות עם חתימת הסכם המכר בנובמבר 2013 נתמכת בכך שאין כל אזכור במהלך כל התקופה שמנובמבר 2013 ועד להגשת התביעה לתשלום דמי השכירות האמורים. כמפורט לעיל, קיימת תיכתובת הודעות אינטנסיבית במהלך התקופה בין נוטריקה לבין הנתבע המתייחסת גם לסיום התשלומים על חשבון רכישת הבית, אך אין בה אזכור לנושא דמי השכירות. גם ההסכמה להעברת הזכויות בבית אינה עולה בקנה אחד עם גירסא זו".
המשמעות היא, כי בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת הקונים (אותם לא מצא לנכון התובע לזמן למתן עדות), כי עם החתימה על הסכם המכר הם חדלים לשלם דמי שכירות, וכי גם היתנהלותו של נוטריקה מעידה על כך. מעת שאלו הן היו ההסכמות החוזיות שבין הצדדים, הרי שנותק הקשר הסיבתי.
...
גם דרישת שכ"ט שמופנית כלפי נוטריקה בסך של 5,000 ₪ דינה להידחות- לא ברור מהו הטיפול המשפטי שניתן, והדוא"ל שצורף לכתב התביעה שכנגד אינו מלמד על טיפול משפטי.
ממילא שלא נחתם כל הסכם שכ"ט, ובמהלך כל השנים לא באה כל דרישת שכ"ט מצד עוה"ד, דבר התומך בטענת נוטריקה, כי לא בוצע כל טיפול משפטי מצד עוה"ד בקשר עם דירה בשכונת רמות בירושלים, ולא היה כל ייצוג משפטי בעסקה זו.
הנה כי כן- דין התביעה שכנגד להידחות.
סוף דבר:
דין התביעות ההדדיות להידחות.
