מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחית הרפואית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובעת להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, ד"ר ארז אבישר, מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה").
...
ביום 19.10.2020 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה, אשר עיקריה מובאים להלן: אשר לליקוי ממנו סובלת התובעת צוין כדלקמן: "מעיון בתיק הרפואי שהוצג בפני עולה כי התובעת גב' שושנה חבבו סובלת משינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל ימין ושמאל... ...לציין כי ראשית ראיה לכאבים בידיים תועדו כבר בשנת 1997 ובשנת 1999. בין היתר התובעת סבלה מכאבים מפושטים במערכת השלד כולל כאבים בברכיים, בגב תחתון, צוואר, כפות רגליים, עכוזים, כתפיים... ...לתובעת אובחנה מחלת פיברומיאלגיה". אשר לקשר הסיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת צוין כדלקמן: "...מעיון באופי עבודתה של התובעת עולה כי התובעת מבצעת פעולות יצירה בתנועות חוזרות במשך שעה וחצי בבוקר ושעה וחצי אחה"צ מדי יום. פעולותיה כללו גזירה של מוצרי נייר, שידוך, הדבקה באקדח דבק, יצירה בפלסטלינה. ככלל, פעולות אלו הינן מגוונות וברובן אינן מפעילות עומסים על מפרק בסיס האגודל ובכך אינן גורמות לעומסים על מפרק בסיס האגודל... ...בסקירת ספרות מקצועית בתחום... ...לא נמצא קשר בין התפתחות שינויים שחיקתיים במפרק בסיס האגודל לבין גורמי סיכון תעסוקתיים... ...לסיכום... ... אני סבור כי אין קשר סיבתי בין התפתחות שחיקה של מפרק בסיס האגודל השמאלי של גב' חבבו שושנה לתנאי עבודתה. עסקינן במחלה שחיקתית דו צדדית (ימין ושמאל) מוכרת ושכיחה מאד בקרב המגדר הנשי". בהמשך לכך, הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
בשים לב לכך שעניין זה הובהר במסגרת חוות-הדעת, אני סבור כי אין מקום להפניית השאלה למומחה בית-הדין.
סוף דבר נוכח הטעמים המפורטים לעיל, בקשת התובעת מתקבלת בחלקה ובכפוף לאמור לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, ד"ר מריו סקולסקי, מומחה לרפואה תעסוקתית (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה").
...
לצד זאת, אני סבור כי נסיבות המקרה דנן מצריכות מינויו של מומחה נוסף.
לפיכך, כאמור, בנסיבותיו של המקרה הנדון, אני סבור כי יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף בתיק.
סוף דבר בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובע להפנות שאלת הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, פרופ' שמואל גוטליב (להלן: "המומחה").
...
כך שאלמלא האירוע בעבודה, יתכן ש" תעוקת חזה בלתי יציבה" הייתה נדחית למועד מאוחר יותר או שלא הייתה מופיעה כלל.
ז. לסיכום: קיום קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ביום 6.1.2017 לבין "תעוקת החזה הבלתי יציבה" שהתפתחה בעקבותיו.
לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה, בבקשת התובע ובתגובת הנתבע; החלטתי לדחות את הבקשה שכן מצאתי כי אינה רלוונטית וזאת נוכח העובדה שבדיקת המאמץ נקבעה עובר לאירוע החריג בעבודה ואינה קשורה אליו ולא נראה כי יש מחלוקת בין הצדדים שבדיקת המאמץ שלעצמה איננה קשורה כלל לעבודתו של התובע וגם לא לאירוע החריג שארע ביום 6.1.17 ואף לא לתעוקה הבלתי יציבה שהוכרה על ידי המומחה כקשורה לאירוע החריג בעבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

והמומחה הרפואי שמונה, דר' שרצר אהוד ז"ל, התבקש להשיב לשאלה: "האם בפגיעה מיום 12.08.15 כפי שמתואר לעיל, שהוכרה כפגיעה בעבודה לעניין פגיעה צוארית ופגיעה ברגל ימין, נפגע התובע גם בגב?" ביום 22.10.2018 הוגשה חוות דעתו של דר' שרצר אהוד ז"ל אשר מצא כי בתעוד הרפואי שעמד לפניו,הפעם הראשונה בה התלונן התובע על פגיעה בגב ובצואר היה בסוף חודש דצמבר 2015 (ס' 4 בעמ' 1 לחוות הדעת) ונוכח זאת קבע בפרק: דיון ומסקנות בחוות דעתו, כי: "תלונה על כאבי גב שנשמעת זמן כה רב אחרי תאונה יש להניח שלא נגרמה בתאונה". ועוד "תלונה שנשמעה 4 חודשים אחרי התאונה אין לה קשר לתאונה הנידונה". לאור מסקנתו של דר' שרצר ז"ל, הגיש התובע בקשה לפסול את חוות דעתו ולמנות מומחה רפואי אחר במקומו "וזאת מבלי לגרוע מטענתנו כי מלכתחילה לא היה מקום לשנות מן ההחלטה בדבר שמיעת ראיות וקבלת החלטה בהתאם לראיות והעובדות שיוכחו בפני כב' בית הדין". לחילופין ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי.
...
במהלך הדיון כב' השופט א' איטח, סגן הנשיאה, הציע כדלקמן: "מעיון בתיק עולה כי יש פער עובדתי בין פרשת העובדות כפי שהמבקש מבין אותה וכפי שהוא פרש אותה בהודעתו מיום 30.7.18 לבית הדין האזורי לבין פרשת העובדות כפי שנקבעה על ידי בית הדין עוד בהחלטת המינוי הראשונה ביום 12.9.18, מבלי שנוהל הליך של הוכחות ומבלי שהיתה הסכמה לעובדות. בהמשך ההליך התנהל ביום 13.2.20 הליך הוכחות שהוגבל לשאלת התלונה הראשונה. בסופו של הליך הסכימו הצדדים על העובדה הרלוונטית. עיון בבקשת המבקש לחקירה נגדית של המומחה כמו גם בבקשות חוזרות ונשנות לאורך כל ההליך, מעלות כי ביסודן עומדת התשתית העובדתית כפי גרסת המבקש. אלא שתשתית עובדתית זו לא נקבעה ולכן איננה רלוונטית לשאלות ההבהרה או לחקירה הנגדית. בנסיבות אלה, נראה כי אין מנוס מלהחזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת שהצדדים יבחנו מה התשתית העובדתית המלאה שניתן להסכים עליה וככל שתהא מחלוקת, בית הדין יקבע את אופן בירורה והכרעה בה בהתאם לסדרי הדין המקובלים.
באותו דיון, התובע ואמו נחקרו בענין המועד בו התלונן התובע לראשונה על כאבי גב ועל כן מצאנו מקום להשלים ולהכריע בנושא זה. מעיון בעדות התובע עולה כי הוא סבר כי כאביו בגב הם כתוצאה מהשכיבה על הגב ולא כתוצאה מהאירוע.
5) בסופו של דבר וכאשר נכח לגלות שהכאבים מהם הוא סובל גם בגב ובצוואר לא חולפים מאליהם אלא מחמירים, נקבע על ידו תור לאורתופד של קופ"ח. 6) התובע פנה לאורטופד ביום 15.11.15 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש ע"י התובע.
בסופו של דבר וכאשר נכח לגלות שהכאבים מהם הוא סובל גם בגב ובצוואר לא חולפים מאליהם אלא מחמירים, נקבע על ידו תור לאורתופד של קופ"ח. התובע פנה לאורטופד ביום 15.11.15 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש ע"י התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבע, מיתנגד לבקשה להפניית שאלות הבהרה, תוך שטען כי המומחית קבעה בחוות דעתה באופן חד משמעי כי בהתאם לעבודות המקרה והממצאים הרפואיים "לא ניתן לייחס לתובע ליקוי בתפקודי נשימה לעיסוקו ככבאי". לטענת הנתבע, חוות הדעת מבוססת ומנומקת, ואין בשאלות המפורטות בבקשת התובע כדי לתרום לברור השאלות שבמחלוקת.
...
לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחית מיום 16.6.2022, בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי יש מקום להיעתר חלקית לבקשה ולהציג חלק משאלות ההבהרה למומחית, בניסוח מתאים לפי שיקול דעת בית הדין, שכן מדובר בשאלות הבהרה חיוניות לצורך הבהרת חוות הדעת של המומחה, והינן באות תחת חקירתה הנגדית של המומחית.
" וכך גם נקבע בעניין איילון בכל הנוגע לנטל ההוכחה: "...על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת הוכחתה. ההוכחה חייבת להיסמך על חוות דעת רפואית כבדת משקל, שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה אחרת המטיבה עם המבוטח יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה שמונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו