בית הדין האיזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת
ב"ל 1992-06-23
לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטינסקי
נציג ציבור (מעסיקים): מר זאב גולדנברג
התובעת/המבקשת:
דבורה גוטליב
ע"י ב"כ: עו"ד ראמי שומר
מטעם הלישכה לסיוע משפטי
הנתבע/המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת בשיסט
החלטה
בבוקרו של ה - 21/11/23 ועוד בטרם התחיל הדיון המוקדם שהיה קבוע בתיק, הגישו הצדדים את הסכמתם אשר למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין וכן ניסחו את רשימת העובדות המוסכמות, לפיכך מינה בית הדין, בתאריך 22/11/23 את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם בתקופה שמתאריך 18/3/23 ועד ליום הלידה, נעדרה התובעת מעבודתה "בשל מצבה רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האשה ו/או את עוברה" ו/או בשל כך ש"סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
בהתייחס לשאלות ההבהרה שבקשו מהמומחה לקבוע האם אפשר להסכים שהעובדה שהתובעת היתה במנוחה ולא עבדה תרמה להתייצבות מצבה הרפואי והאם יוכל לאשר כי אילו חזרה התובעת לעבודתה (שהיא כזכור בעלת מאפיינים פיזיים) לאחר תאריך 18/4/23, יתכן ומצבה היה מתדרדר, השיב המומחה כך:
מדובר בתשובות שמתכתבות עם המנדט שניתן למומחה ושבגינן הוא השיב גם בשלילה לשאלת ההבהרה האחרונה, שהיתה:"האם תוכל להסכים כי בהנתן המועד בו ניתן אישור שמירת ההריון לתובעת על ידי רופא הנשים שטיפל בה ובהנתן נסיבותיה הספציפיות לרבות ההפלות שעברה, הדימומים מהם סבלה ויתר תלונותיה, בשילוב עם תנאי עבודתה כן הצדיקו את אישור שמירת ההריון שניתן לתובעת - קרי מיום 24/1/23 ועד ליום הלידה?"
וכך סיכם המומחה בסיום תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו:
מדובר לטעמנו בקביעה שמבוססת על החומר הרפואי של התובעת, על העובדות המוסכמות ועל הידע המקצועי של המומחה אשר גובה במאמרם אליהם הפנה, כאשר חרף טענות התובעת לא מצאנו כי היתקיימה נסיבה חריגה או אחרת המצדיקה מינוי מומחה נוסף שכן לטעמנו, המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו ועשה זאת בצורה ברורה, כאשר העובדה שמחד השיב כי יתכן והמנוחה תרמה להיספגות ההמטומה אינה שוללת את תשובתו ולפיה "אין פראקטיקה רפואית של אישור "שמירת הריון" בדיעבד בהנחה שמנוחת האשה השפיעה על תוצאות הבדיקה".
...
ובכל הנוגע להמלצות השגרתיות במקרה של פתולוגיה שילייתית כתב כבוד המומחה את דברים הבאים:
ובהמשך הבהיר כבוד המומחה כי לצד הדברים הנ"ל ציינו החוקרים גם כי: "היקף המחקר והיותו רטרוספקטיבי אשר אינם מאפשרים להגיע למסקנות חד משמעיות המסקנה הינה כי כל מקרה יש לשקול באופן פרטני עת הצורך במנוחה ובהתאם לנתוני המקרה".
ושוב בהתייחס לתובעת ציין המומחה כי:
על בסיס כל אלה קבע המומחה, בצורה מנומקת כי הוא מצא שהיה מקום לשמירת ההריון עד ליום 18/4/23 שכן במקרה זה ולנוכח ממצאי התובעת קביעה זו הינה סבירה "ומהווה פרקטיקה רפואית מקובלת".
ובלשונו:
לאחר שהמומחה סיים לדון בנושא "הדימומים הנרתיקיים והמטומה שילייתית" הוא התייחס בצורה כללית לסוגיית ה"אנמיה וחולשה" וכן בצורה ספציפית בקשר לתובעת כאשר ביחס אליה כתב כך:
בנקודה זו התייחס המומחה לנושא "תרומבופיליה" כאש רק גם ביחס אליו הסביר מה משמעות התופעה:"..קבוצה הטרוגנית של הפרעות קרישה מלידה או נרכשות הגורמות לנטייה לפקקת ורידית ועורקית..." וכן:"במחקרים מבוססים נמצא כי טיפול מניעתי נוגד קרישה הינו בטוח ויעיל לשיפור תוצאות הריון בנשים עם תרומבופיליה וסיבוכי הריון" וכן:"יש לציין כי מנוחה ואימוביליזציה/חוסר תנועה מוגזמות הינן גורמי סיכון בפני עצמן למאורעות תרומבואמבולים" וגם:"תרומבופיליה כשלעצמה, בהעדר התפתחות סיבוכים במהלך ההריון.. - אינה מהווה אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת הריון".
כאשר בהתייחס ספציפית לתובעת כתב המומחה:
כלומר, אצל התובעת היה רק חשד לתרומבופיליה אך הוא לא קיבל ביסוס בממצאי בדיקות שנערכו לה.
בסיכום חוות דעתו כתב המומחה כך:
למעשה מחוות דעתו של המומחה ברור מדוע הוא חשב שלא היתה סיבה לאשר שמירת הריון לאחר המועד שבו כבר לא נצפתה ההמטומה, כאשר במסגרת שאלות ההבהרה הוא התבקש להתייחס לשלב בו המליצה רופאת הנשים של התובעת על שמירת ההריון, דבר שקרה ביום 24/1/23 ועל סמך בדיקות שבוצעו לתובעת עד אותו שלב.
כאשר עיון בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, אותן יש לקרוא עם חוות דעתו, כמקשה אחת, מעלה כי אכן אישור שמירת ההריון:"התייחס לממצאים והערכות בזמן מתן האישור" אלא שבשים לב לתופעות בגינן נתנה הרופאה את האישור לתובעת (המטומה) תופעה שיכולה להעלם כעבור זמן/מספר שבועות וכן תרומבופיליה - שהועלתה כחשד אצל התובעת אך מבלי שבהמשך נמצא לו ביסוס בבדיקות, וכפי שהסביר המומחה:
ולכן קבע המומחה כי:"לא מקובל מתן אישור גורף לתקופת זמן ארוכה, כאשר הבירור הרפואי טרם הושלם וידוע כי ממצאים שונים כמו המטומה נוטים להספג ולהעלם במהלך ההריון". - מדובר בגישה שלא מצאנו כי היא אינה מובנת ו/או יכולה להצביע על אסכולה רפואית מחמירה.
בהתייחס לשאלות ההבהרה שביקשו מהמומחה לקבוע האם אפשר להסכים שהעובדה שהתובעת היתה במנוחה ולא עבדה תרמה להתייצבות מצבה הרפואי והאם יוכל לאשר כי אילו חזרה התובעת לעבודתה (שהיא כזכור בעלת מאפיינים פיזיים) לאחר תאריך 18/4/23, יתכן ומצבה היה מתדרדר, השיב המומחה כך:
מדובר בתשובות שמתכתבות עם המנדט שניתן למומחה ושבגינן הוא השיב גם בשלילה לשאלת ההבהרה האחרונה, שהיתה:"האם תוכל להסכים כי בהינתן המועד בו ניתן אישור שמירת ההריון לתובעת על ידי רופא הנשים שטיפל בה ובהינתן נסיבותיה הספציפיות לרבות ההפלות שעברה, הדימומים מהם סבלה ויתר תלונותיה, בשילוב עם תנאי עבודתה כן הצדיקו את אישור שמירת ההריון שניתן לתובעת - קרי מיום 24/1/23 ועד ליום הלידה?"
וכך סיכם המומחה בסיום תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו:
מדובר לטעמנו בקביעה שמבוססת על החומר הרפואי של התובעת, על העובדות המוסכמות ועל הידע המקצועי של המומחה אשר גובה במאמרים אליהם הפנה, כאשר חרף טענות התובעת לא מצאנו כי התקיימה נסיבה חריגה או אחרת המצדיקה מינוי מומחה נוסף שכן לטעמנו, המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו ועשה זאת בצורה ברורה, כאשר העובדה שמחד השיב כי יתכן והמנוחה תרמה להיספגות ההמטומה אינה שוללת את תשובתו ולפיה "אין פרקטיקה רפואית של אישור "שמירת הריון" בדיעבד בהנחה שמנוחת האישה השפיעה על תוצאות הבדיקה".
בסופו של דבר ובשים לב לממצאיה הרפואיים של התובעת מאז 18/4/23, הרי שקביעות המומחה, גם אם אינן מספקות את התובעת, בהחלט מובנות ומתכתבות עם סעיפי החוק אליהם הופנה, שהרי המומחה צריך לשקול האם התובעת נעדרה מעבודתה:בשל מצבה רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האישה ו/או את עוברה" ו/או בשל כך ש"סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה" ומקום שהמומחה קבע שעד יום 18/4/23 היתה התובעת במצב הנובע מהריונה ואשר סיכן אותה אך מנקודת זמן זו, הפסיק המצב (המטומה) שסיכן אותה וכן כי הגורם השני (תרומבופיליה) התברר כחשד שלא התממש, ברור ומובן מדוע קבע המומחה כי היתה הצדקה לשמירת הדיון עד ליום 18/4/23 אך לא מעבר לזה.
