מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת התובע להמצאת חומר רפואי מתיק בית הדין לעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הועדה נשוא ערעור זה היתכנסה ביום 6.3.23 ושמעה את טענות המערער: "דיון הוחזר לועדה בעקבות פסק דין. לעניין נכות זמנית עד 2016 וצמיתה מאז. דרג ראשון דן רק ב2019. אנו מערערים על נושא תעודות האי כושר לתקופה של 2016 עד 2019. מבקש מהועדה לידון בנכויות ולכמת את ההחמרה שנצפתה בתעודות האי כושר ולקבוע נכות זמנית עד למועד וועדה זו ומהיום ואילך נכות צמיתה. אנו מבקשים נכות זמנית על סמך תעודות אי כושר שאני מגיש לועדה – לתקופה 2016-2019, על סמך תעודות האי כושר של שנת 2019". הועדה סיכמה את מסקנותיה: "הועדה היתכנסה מכוח פסק דין בית דין ארצי לעבודה מיום 7.9.22 ופועלת על פיו. הועדה התבקשה להתייחס לתעודות האי כושר שהוגשו על ידי התובע ולכל החומר הרפואי שנימצא בתיק התובע על מנת לבחון נכויותיו מחדש. הועדה שבה ועיינה בתיקו הרפואי ובאישורי האי כושר שהגיש בא כוח התובע ואלו הנמצאים בתיק הרפואי. בתאריך 14.3.16 נפגע התובע בגבו לאחר שבזמן העובדה נתפס לו הגב בתנוחה ממושכת לא נוחה. בביקור אצל אורתופד מיום 25.11.14 מתלונן על הגבלות וכאב בתנועות עמ"ש מתני. הלין אצל אורתופד בקהילה בתאריכים 27.3.16, 17.4.16, 3.5.16, 29.5.16 (לאחר הקלה בכאבים שוב החמרה בכאב בגב), 25.6.19 (החמרה קשה בכאבי גב תחתון, לאחרונה). הועדה עיינה באישורי חופשות מחלה שהוגשו במעמד הועדה. כל האישורים הודפסו בשנת 2019 על ידי רופא מישפחה ולא רופא אורתופד משפטל בעמ"ש מותני ותאריכי האי כושר אינם רלוואנטיים לתאריכים בהם ביקר אצל רופא אורתופד. הועדה שבה ושקלה את החלטתה מיום 18.8.21 וקובעת כי אין מקום לשנות החלטה זו. אין מקום לקבל את אישורי המחלה שמסר ושנתנו כשלוש שנים לאחר התאונה. כמו כן, הועדה עיינה במכתב מרופא תעסוקה ד"ר טייב יצחק, מתאריך 8.8.19 ואינה מקבלת את המלצתו מכיוון שהמלצה זו מופיעה מספר שנים לאחר התאונה, ללא רצף טפולי או ביקורים אצל אורתופד לעניין פגיעה זו. כמו כן מציין ד"ר טייב "הריני להודיעכם כי לאחר שבדקתי את מר מאור בני ועיינתי במסמכים הרפואיים שעמדו בפני..." – ד"ר טייב אינו מציין בדיקה רפואית ואינו מציין אילו מסמכים עמדו בפניו".
...
מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות שכן הוועדה פועלת בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, מנמקת את החלטתה ומסבירה אותה כך שגם מי שאינו רופא יכול להתחקות אחר הלך מחשבתה.
לאחר שבחנתי את החלטת הוועדה וכן את טענות הצדדים הגעתי אפוא לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: מהם ליקוייה של התובעת בצואר, באגן ובגב התחתון כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי/ים ממנו/ מהם סובלת התובעת לבין הארוע בעבודה מיום 15.9.2020 כמתואר בעובדות המקרה? ביום 11.8.2021 ניתנה חוות דעת המומחה (להלן: "חוות הדעת"), במסגרתה נקבע כדלקמן: "א. הליקוי שנימצא בצואר הוא בלטי דיסק בגבהים מחוליה צוארית שניה עד חוליה צוארית שישית.
דיון והכרעה בהתאם לפסיקה מושרשת היטב בבתי הדין לעבודה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין הנה בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, וככלל בית הדין יסמוך עליה את ידיו ולא יסטה ממנה, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.[footnoteRef:2] [2: דב"ע (ארצי) נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' פרבר (פורסם בנבו, 26.2.97); עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 6.6.05).
[13: נספח א' להודעת העידכון מיום 15.11.2022] נוסיף ונציין, כי מעיון בחומר הרפואי אשר הוגש לתיק עולה, כי ביום 23.9.2020, כשבוע לאחר התאונה, קיימה התובעת תור טלפוני עם רופא המשפחה במסגרתו נרשם: "תלונות/ סיבת הפניה: תלונות/ סיבת הפניה מתאריך 01/05/2018:
...
לא מצאנו לקבל את יתר טענותיה של התובעת ביחס לחוות הדעת של המומחה.
התשובה של המומחה מפורטת ומנומקת ושייכת באופן מובהק לתחום הרפואי ולא מצאנו סיבה לסטות ממנה.
סוף דבר לאור כל האמור ובהתאם לחוות דעת המומחה, התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 1741-01-23 03 ספטמבר 2023 לפני: כב' השופטת מירי שי התובע: צפריר צרפתי הנתבעת: נאוה הרשקו החלטה
בהמשך להחלטתי מיום 23.7.23, ולאחר שהצדדים השלימו את איסוף תיקיו הרפואיים של התובע, אני קובעת כך: מינוי מומחה רפואי ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש כמומחית מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, לשם מתן חוות דעת בתיק דנן (להלן: המומחית ו-חוות הדעת, בהתאמה).
עותק יומצא לתיק בית הדין.
פרטי ההיתקשרות עם המומחית: כתובת דוא"ל zickeldr@gmail.com כתובת מרפאה: בית חולים אלישע , רח' יאיר כץ 12 חיפה טלפון להודעות: 050-8800882 לאחר קבלת החומר הרפואי מהצדדים, תיתן המומחית הודעה לבית הדין, עד ליום 11.10.23, בה תפרט את גובה שכר טירחתה.
ככלל, מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין אינו בודק את בעל הדין אשר עניינו הועבר אליו, אלא במקרה בו המומחה מבקש זאת, או ככל שבעל הדין הגיש לבית הדין בקשה מנומקת בנושא זה ובית הדין נעתר לבקשה.
...
בהמשך להחלטתי מיום 23.7.23, ולאחר שהצדדים השלימו את איסוף תיקיו הרפואיים של התובע, אני קובעת כך: מינוי מומחה רפואי ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית ברפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש כמומחית מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, לשם מתן חוות דעת בתיק דנן (להלן: המומחית ו-חוות הדעת, בהתאמה).
ככלל, מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין אינו בודק את בעל הדין אשר עניינו הועבר אליו, אלא במקרה בו המומחה מבקש זאת, או ככל שבעל הדין הגיש לבית הדין בקשה מנומקת בנושא זה ובית הדין נעתר לבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תקציר ההליכים בבית הדין ביום 29.6.2021 הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגימות ברגל ימין, יד ימין וכתף ימין של התובעת לבין תאונת הדרכים שעברה ביום 21.12.2016 ואשר הוכרה כתאונת עבודה, על סמך העובדות הבאות: "א. התובעת ילידת 21.12.1972.
לאחר הגשת הסיכומים וכחלק מהודעות שונות שהגישה התובעת, התובעת אף הפניתה לרישום רפואי מיום 11.6.2017 מתיק הפיזיוטרפיה שם תועד, בין היתר, כדלקמן: "בעיה כרונית למעלה מ-3 חודשים" וכן "בשבועות הראשונים אחרי תאונת הדרכים+ החלו כאבים בעורף כתף ימין...". התובעת מבקשת ללמוד מרישום זה כי היא כן התלוננה על כאבים בכתף בסמוך לתאונה הנדונה וכי קביעת המומחה שלפיה לא היה תעוד לתלונות ביחס לכאבים בכתף בסמוך לתאונה הנה שגויה.
תעודת מחלה זו לא עמדה לפני המומחה שכן היא לא נימסרה לתובעת יחד עם כל החומר הרפואי, אלא רק בחודש יוני 2023 (התעודה הוגשה לבית הדין במסגרת עמדת התובעת מיום 14.7.2023).
ואולם, המומחה מטעם בית הדין היתייחס בתשובות ההבהרה באופן מפורש גם לרישום רפואי זה וציין כי "ברשום של פיסיותראפיה בתאריך 10.8.17 רשום כי הכאב בכתף החל בשבועות הראשונים אחרי התאונה" וכי "בתאריך 2.8.18 רשום כי התובעת מבקשת לציין שגם כאב הכתף קשור לטענתה לתאונה". עם זאת, המומחה הבהיר כי "ברישומים הרפואיים בחודשים שבסמוך לאחר התאונה אין היתייחסות לממצאים בכתף עצמה, כפי שהיה צפוי במצב בו ליקוי כמו קרע בשרוול המסובב אירע בתאונה". על רקע זה, המומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין הקרע בכתף לבין התאונה.
...
גב וצוואר טענת התובעת שלפיה יש מקום כי בית הדין יקבע במסגרת ההליך דנן שהיא סובלת גם מהגבלות תנועה בעמוד השדרה (גב וצוואר)- דינה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, הננו מאשרות את הודעת הנתבע מיום 23.11.2023 ומורות כי הפגימה בצוואר עם הקרנה לכתף ויד ימין והפגימה בגב עם הקרנה לרגל ימין מוכרות כפגימות הנובעות מתאונת העבודה מיום 21.12.2016.
התביעה להכרה בפגימות בכתף ימין ובכלל זה בקרע בכתף ימין, ברגל ימין וביד ימין כפגיעות עצמאיות- נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת ב"ל 1992-06-23 לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס נציגת ציבור (עובדים): גב' נגה בוטינסקי נציג ציבור (מעסיקים): מר זאב גולדנברג התובעת/המבקשת: דבורה גוטליב ע"י ב"כ: עו"ד ראמי שומר מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע/המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ענת בשיסט החלטה
בבוקרו של ה - 21/11/23 ועוד בטרם התחיל הדיון המוקדם שהיה קבוע בתיק, הגישו הצדדים את הסכמתם אשר למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין וכן ניסחו את רשימת העובדות המוסכמות, לפיכך מינה בית הדין, בתאריך 22/11/23 את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם בתקופה שמתאריך 18/3/23 ועד ליום הלידה, נעדרה התובעת מעבודתה "בשל מצבה רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האשה ו/או את עוברה" ו/או בשל כך ש"סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
בהתייחס לשאלות ההבהרה שבקשו מהמומחה לקבוע האם אפשר להסכים שהעובדה שהתובעת היתה במנוחה ולא עבדה תרמה להתייצבות מצבה הרפואי והאם יוכל לאשר כי אילו חזרה התובעת לעבודתה (שהיא כזכור בעלת מאפיינים פיזיים) לאחר תאריך 18/4/23, יתכן ומצבה היה מתדרדר, השיב המומחה כך: מדובר בתשובות שמתכתבות עם המנדט שניתן למומחה ושבגינן הוא השיב גם בשלילה לשאלת ההבהרה האחרונה, שהיתה:"האם תוכל להסכים כי בהנתן המועד בו ניתן אישור שמירת ההריון לתובעת על ידי רופא הנשים שטיפל בה ובהנתן נסיבותיה הספציפיות לרבות ההפלות שעברה, הדימומים מהם סבלה ויתר תלונותיה, בשילוב עם תנאי עבודתה כן הצדיקו את אישור שמירת ההריון שניתן לתובעת - קרי מיום 24/1/23 ועד ליום הלידה?" וכך סיכם המומחה בסיום תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו: מדובר לטעמנו בקביעה שמבוססת על החומר הרפואי של התובעת, על העובדות המוסכמות ועל הידע המקצועי של המומחה אשר גובה במאמרם אליהם הפנה, כאשר חרף טענות התובעת לא מצאנו כי היתקיימה נסיבה חריגה או אחרת המצדיקה מינוי מומחה נוסף שכן לטעמנו, המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו ועשה זאת בצורה ברורה, כאשר העובדה שמחד השיב כי יתכן והמנוחה תרמה להיספגות ההמטומה אינה שוללת את תשובתו ולפיה "אין פראקטיקה רפואית של אישור "שמירת הריון" בדיעבד בהנחה שמנוחת האשה השפיעה על תוצאות הבדיקה".
...
ובכל הנוגע להמלצות השגרתיות במקרה של פתולוגיה שילייתית כתב כבוד המומחה את דברים הבאים: ובהמשך הבהיר כבוד המומחה כי לצד הדברים הנ"ל ציינו החוקרים גם כי: "היקף המחקר והיותו רטרוספקטיבי אשר אינם מאפשרים להגיע למסקנות חד משמעיות המסקנה הינה כי כל מקרה יש לשקול באופן פרטני עת הצורך במנוחה ובהתאם לנתוני המקרה". ושוב בהתייחס לתובעת ציין המומחה כי: על בסיס כל אלה קבע המומחה, בצורה מנומקת כי הוא מצא שהיה מקום לשמירת ההריון עד ליום 18/4/23 שכן במקרה זה ולנוכח ממצאי התובעת קביעה זו הינה סבירה "ומהווה פרקטיקה רפואית מקובלת". ובלשונו: לאחר שהמומחה סיים לדון בנושא "הדימומים הנרתיקיים והמטומה שילייתית" הוא התייחס בצורה כללית לסוגיית ה"אנמיה וחולשה" וכן בצורה ספציפית בקשר לתובעת כאשר ביחס אליה כתב כך: בנקודה זו התייחס המומחה לנושא "תרומבופיליה" כאש רק גם ביחס אליו הסביר מה משמעות התופעה:"..קבוצה הטרוגנית של הפרעות קרישה מלידה או נרכשות הגורמות לנטייה לפקקת ורידית ועורקית..." וכן:"במחקרים מבוססים נמצא כי טיפול מניעתי נוגד קרישה הינו בטוח ויעיל לשיפור תוצאות הריון בנשים עם תרומבופיליה וסיבוכי הריון" וכן:"יש לציין כי מנוחה ואימוביליזציה/חוסר תנועה מוגזמות הינן גורמי סיכון בפני עצמן למאורעות תרומבואמבולים" וגם:"תרומבופיליה כשלעצמה, בהעדר התפתחות סיבוכים במהלך ההריון.. - אינה מהווה אינדיקציה להפסקת פעילות ו"שמירת הריון". כאשר בהתייחס ספציפית לתובעת כתב המומחה: כלומר, אצל התובעת היה רק חשד לתרומבופיליה אך הוא לא קיבל ביסוס בממצאי בדיקות שנערכו לה. בסיכום חוות דעתו כתב המומחה כך: למעשה מחוות דעתו של המומחה ברור מדוע הוא חשב שלא היתה סיבה לאשר שמירת הריון לאחר המועד שבו כבר לא נצפתה ההמטומה, כאשר במסגרת שאלות ההבהרה הוא התבקש להתייחס לשלב בו המליצה רופאת הנשים של התובעת על שמירת ההריון, דבר שקרה ביום 24/1/23 ועל סמך בדיקות שבוצעו לתובעת עד אותו שלב.
כאשר עיון בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, אותן יש לקרוא עם חוות דעתו, כמקשה אחת, מעלה כי אכן אישור שמירת ההריון:"התייחס לממצאים והערכות בזמן מתן האישור" אלא שבשים לב לתופעות בגינן נתנה הרופאה את האישור לתובעת (המטומה) תופעה שיכולה להעלם כעבור זמן/מספר שבועות וכן תרומבופיליה - שהועלתה כחשד אצל התובעת אך מבלי שבהמשך נמצא לו ביסוס בבדיקות, וכפי שהסביר המומחה: ולכן קבע המומחה כי:"לא מקובל מתן אישור גורף לתקופת זמן ארוכה, כאשר הבירור הרפואי טרם הושלם וידוע כי ממצאים שונים כמו המטומה נוטים להספג ולהעלם במהלך ההריון". - מדובר בגישה שלא מצאנו כי היא אינה מובנת ו/או יכולה להצביע על אסכולה רפואית מחמירה.
בהתייחס לשאלות ההבהרה שביקשו מהמומחה לקבוע האם אפשר להסכים שהעובדה שהתובעת היתה במנוחה ולא עבדה תרמה להתייצבות מצבה הרפואי והאם יוכל לאשר כי אילו חזרה התובעת לעבודתה (שהיא כזכור בעלת מאפיינים פיזיים) לאחר תאריך 18/4/23, יתכן ומצבה היה מתדרדר, השיב המומחה כך: מדובר בתשובות שמתכתבות עם המנדט שניתן למומחה ושבגינן הוא השיב גם בשלילה לשאלת ההבהרה האחרונה, שהיתה:"האם תוכל להסכים כי בהינתן המועד בו ניתן אישור שמירת ההריון לתובעת על ידי רופא הנשים שטיפל בה ובהינתן נסיבותיה הספציפיות לרבות ההפלות שעברה, הדימומים מהם סבלה ויתר תלונותיה, בשילוב עם תנאי עבודתה כן הצדיקו את אישור שמירת ההריון שניתן לתובעת - קרי מיום 24/1/23 ועד ליום הלידה?" וכך סיכם המומחה בסיום תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו: מדובר לטעמנו בקביעה שמבוססת על החומר הרפואי של התובעת, על העובדות המוסכמות ועל הידע המקצועי של המומחה אשר גובה במאמרים אליהם הפנה, כאשר חרף טענות התובעת לא מצאנו כי התקיימה נסיבה חריגה או אחרת המצדיקה מינוי מומחה נוסף שכן לטעמנו, המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו ועשה זאת בצורה ברורה, כאשר העובדה שמחד השיב כי יתכן והמנוחה תרמה להיספגות ההמטומה אינה שוללת את תשובתו ולפיה "אין פרקטיקה רפואית של אישור "שמירת הריון" בדיעבד בהנחה שמנוחת האישה השפיעה על תוצאות הבדיקה".
בסופו של דבר ובשים לב לממצאיה הרפואיים של התובעת מאז 18/4/23, הרי שקביעות המומחה, גם אם אינן מספקות את התובעת, בהחלט מובנות ומתכתבות עם סעיפי החוק אליהם הופנה, שהרי המומחה צריך לשקול האם התובעת נעדרה מעבודתה:בשל מצבה רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האישה ו/או את עוברה" ו/או בשל כך ש"סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה" ומקום שהמומחה קבע שעד יום 18/4/23 היתה התובעת במצב הנובע מהריונה ואשר סיכן אותה אך מנקודת זמן זו, הפסיק המצב (המטומה) שסיכן אותה וכן כי הגורם השני (תרומבופיליה) התברר כחשד שלא התממש, ברור ומובן מדוע קבע המומחה כי היתה הצדקה לשמירת הדיון עד ליום 18/4/23 אך לא מעבר לזה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו