התובע לא הצביע על פגם כלשהוא שנפל בעבודת הועדות, או במסקנתן זו, ואין מקום למינוי מומחים נוספים או לסתירת קביעת המל"ל.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ועיינתי בקפידה בתעוד הרפואי הרב שהונח בפניי (לרבות תעוד עדכני שהוגש ביום 24.5.21, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעתר לבקשה החילופית שבקש התובע, להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו ביחס לנכות ממנה סובל התובע.
סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 קובע:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
בפסיקה נקבע כי נוסח הסעיף מצביע על כך שהבאת ראיות לסתור תותר במקרים מיוחדים וחריגים בלבד, ובנסיבות יוצאות דופן [ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991)].
...
הנה כי כן, המסקנה היא כי קביעת הנכות במל"ל, המבוססת על בדיקה מיום 12.11.19, לכאורה אינה משקפת את מצבו הרפואי האמיתי של התובע אשר התפתח, ולמצער החמיר מאד, לאחריה.
בבואי לשקול באיזה תחום או תחומים יש למנות מומחה, ולאחר העיון בתיעוד הרפואי כאמור, באתי לכלל מסקנה כי גם אם משפטית ניתן למנות מומחים בתחומים שעליהם הועדה הרפואית שליד המל"ל לא התייחסה, לא יהא זה נכון בנסיבות העניין כאן למנות מומחים בתחום הנוירולוגיה ובתחום רפואת הכאב, אלא נכון יהיה למנות אורתופד שהתמחותו כירורגיה של היד.
הדרך בה יש לילך בנוגע לבקשות למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב הותוותה בהחלטת כב' השופט א' ריבלין ברע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007) כלהלן:
"כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים - בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי".
ברע"א 3504/11 שון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (5.9.2011) הוסיף כב' השופט ריבלין והבהיר:
"לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות של המוסד לביטוח לאומי".
עוד הובהר שם כי:
"יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוונטי";
ואולם המבחן הינו האם הוצגה - "ראשית ראיה לקיומה של בעיה בתחום הכאב, הנפרדת מזו שכבר קיבלה ביטוי בחוות הדעת...".
השאלה היא אפוא, האם הבעיה בתחום הכאב היא נפרדת לגמרי מזו שכבר קיבלה ביטוי.
סיכומו של דבר - הבקשה החילופית, להבאת ראיות לסתור, מתקבלת.
