בקשת הפקדת ערבון בהליך כספי בשל חוסר סולבנטיות

אמנם, סעיף זה פורש בפסיקה כך שככלל, תחויב חברה בערבון מוגבל להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות.

מקובלת עלי טענת הנתבעת כי על מנת לעמוד בנטל הראיה להוכחת יכולתה הכלכלית היה על התובעת שלא להסתפק בצרוף העתק מנסח החברה ותצהיר בעל השליטה בה בלבד, אלא לספק נתונים חשבונאיים מגובים באסמכתאות באשר לכלל הכנסותיה, התחייבויותיה לספקים, הוצאותיה שוטפות, מספר עובדיה ועלות העסקתם, דו"ח רווח והפסד, תביעות תלויות ועומדות ותיקי הוצל"פ (ככל שישנם), וכל מידע רלבאנטי אחר שיש בו כדי להעיד על מידת הסולבנטיות שלה ועל נזילותה.

הסתרת ההליך הקודם – חוסר תום לב לטעמי, הנתון לפיו היתנהל הליך קודם בין אותם הצדדים בגין אותה עילה בבימ"ש אחר שהסתיים בפסק דין הנו נתון רלבאנטי שמחובת התובעת היה לציין בכתב תביעתה, ובעיקר שהתובעת עצמה הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהליך הקודם ביום 5.11.17 ע"י ב"כ הנוכחי (התביעה הוגשה ביום 21.1.18).

התובעת צרפה לתגובתה לבקשה דנן תצהיר של דרקטור ובעל השליטה בה, שאומת ביום 24.3.18, לפיו נודע לו באופן אישי על מחיקת התביעה בהליך הקודם באקראי רק בחודש 12/17 בעוד שעיון בבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה בהליך הקודם ביום 5.11.17 מעלה כי לבקשה זו צורף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה, מטעם אותו מצהיר שאומת בידי ב"כ הנוכחי ביום 30.10.17 ולפיו נודע למצהיר אודות מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות "...לאחרונה ובשלהי חודש 10/2017". סכויי התביעה מדובר בתביעה כספית בגין שירותי הסעות באמבולנס של מבוטחי הנתבעת בהקף של מאות אלפי ₪.

...

עם זאת, לאור הודאת הנתבעת לגבי חבותה העקרונית לשלם לתובעת, לכל הפחות בגין נסיעות שהופקה בגינן התחייבות על ידה, מתבקשת המסקנה, כי סיכויי התביעה, לפחות בחלקה, אינם קלושים.

סוף דבר אני נעתר לבקשה ומחייב את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט סך 6,500 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת.

למרות שדנתי והכרעתי בבקשה הנוכחית לפי מיטב שיפוטי המקצועי, אני מחליט שלא להמשיך ולדון בתיק.

תמצית טענות הצדדים המבקשת טוענת כי המשיבה אינה פעילה ואינה סולבנטית.

התוצאה המתבקשת לשיטתה היא התקיימות כל מבחני המשנה האינטגרטיביים (סכויי ההליך, מצב כלכלי, היתנהגות) ומכאן שיש לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבה בהפקדת ערבון.

נטל ההוכחה הבלעדי מוטל על המבקשת אשר לא הצליחה להוכיח כי המשיבה חסרת יכולת כלכלית.

אני לא מכיר את הדוחות הכספיים שלה.

...

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות.

בדיון בערעור ציין ב"כ המשיבה: ביהמ"ש מפנה אותי לקביעה בגזר הדין כי נלקחה בחשבון העובדה שהמשיבה נסגרה ואינה פעילה – ואני משיב לכך שאני לא עורך הדין הקבוע של המשיבה, גם לא ייצגתי אותה בהליכים הקודמים, ייצגו אותה עורכי דין אחרים, ואני לא ייצגתי אותם בתוצאות החיוביות שהשיגו, כשאני מקבל תיק כזה.

כשאני מקבל הליך כזה שאין בו ידיים ואין בו רגליים, אני לא יודע.

בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

מצבה הכלכלי של התובעת רעוע וספק אם היא סולבנטית; במסגרת בקשה לפטור מתשלום אגרה אשר הוגשה על ידי התובעת בהליך דנן, נטען על ידי התובעת עצמה כי אין ברשותה משאבים, כי נותרה בחיסרון כיס ממשי, כי יש לה התחייבויות כלפי צדדי ג' שאיננה מסוגלת לעמוד בפירעונן ובאופן כללי מצבה הכלכלי דחוק.

דיון והכרעה הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 353א לחוק, שלשונו כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". על אודות חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להוצאות משפט מכח סעיף 353א לחוק נקבע מבחן שלושת השלבים כדלקמן: "אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בערבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תדחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת ... הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית...

לא ניתן לומר בשלב זה על התובענה, כי היא חסרת סיכוי או כי סכוייה גבוהים עד כדי כך שהדבר מצדיק לפטור את התובעת כליל מהפקדת ערובה.

הנתבעים ביקשו שגובה הערובה לא יפחת מ- 200,000 ש"ח. התובעת ביקשה להמנע מהשתת ערובה, ולקבוע כי יש בכספים המוחזקים בידי הנתבעים להוות בטוחה לתשלום הוצאות הנתבעים בהליך.

...

אם כן, נבחן את התובענה דנן בהתאם למבחן שלושת השלבים הנ"ל. בחינת השלב הראשון הצדדים התייחסו בכתבי הטענות על אודות סיכויי התביעה דנן, אך סבורני כי בשלב זה שאלה זו אינה ניתנת להכרעה מובהקת.

נוכח האמור לעיל, וכן נוכח סכום התביעה המשמעותי, המבוסס על הערכות ותחשיבים של התובעת בלבד ללא כל אסמכתאות מצורפות (שהיו מאפשרות לבחון את ביסוס סכום התביעה ואפילו לכאורה בשלב זה) שוכנעתי כי יש מקום להשית הפקדת ערובה על התובעת בסכום מסוים להבטחת הוצאות הנתבעים.

לאחר בחינת כל האמור לעיל וסכום התביעה, אני קובע כי על התובעת להפקיד כערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, סכום של 100,000 ₪ (מאה אלף ₪) שיופקדו בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית בסכום הנ"ל. ודוק – סך הערובה הנ"ל בנסיבות דנן אינו על הצד הגבוה, הן על מנת שלא לחסום בפני התובעת את הדרך לבירור תביעתה; והן כי ניתן משקל מסוים לעובדה כי קיימת תובענה שכנגד (אשר המשך בירורה לא תלוי בקיומה של התובענה העיקרית) על סך שני מיליון ₪.

המשיבה הגישה נגד המבקשים תביעה לסעד כספי על סך של 1,000,000 ₪, בטענה כי הנתבעים ביניהם המבקש, התעשרו על חשבונה שלא כדין, בכך שהציגו בפניה מצגי שוא, מסמכים מזויפים, הטעיות והפרות יסודיות של ההסכם ההיתקשרות שנכרת בין הצדדים לצורך הקמת חווה סולרית לייצור חשמל.

עוד הוסיף המבקש, כי התביעה שהוגשה מטעמה נעדרת עילה ו/או חסרת יריבות כלפיו ולכן חסרת כל סיכוי הצלחה ביחס אליו.

בתגובתה טענה המשיבה, כי היא חברה סולבנטית וכי ביכולתה לשלם את הוצאות המבקשים אם וכאשר ייפסקו.

סעיף 353א' לחוק החברות במצב בו התובע הנו חברה והרלוונטי לענייננו קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." סעיף זה קובע חזקה בדבר חיוב חברה בע"מ, שהיא תובעת, בהפקדת ערובה, בעוד שאי הפקדת הערובה הוא החריג (רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ).

ראו: רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ (14.2.19): "סעיף 353א לחוק החברות מורה כי תובעת שהיא חברה בערבון מוגבל תחויב, לבקשת הנתבע, במתן ערובה להוצאותיה – אלא אם הוכיחה שיהיה ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה.

...

" בעניין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09), התווה כבוד השופט מלצר את השלבים שעל בית המשפט לבחון בעת שדן בשאלה האם לחייב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע: "על בית המשפט … לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו … זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג … שאלת סיכויי ההליך … גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה … משהסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים." (סעיף 13 לפסק הדין) (ההדגשות אינן במקור - ת.א) עוד נקבע בפסיקה, כי על חברה המבקשת לסתור את החזקה באמצעות הוכחת איתנותה הכלכלית, להציג לפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות מצבה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות "... בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה. נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'..." (ת"א (מחוזי-ת"א) 40653-12-09 יובלים-נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ [פורסם בנבו] מיום 31/1/11)).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה ובתגובה וביישום הדין לענייננו סבורני, כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח כי התקיימו התנאים לסתור את כלל חזקת הערובה.

סוף דבר המשיבה תפקיד ערובה בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש בהליך, בתוך 30 ימים.

המבקש הכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה, תוך שהוא מוסיף וטען כי התובענה מנוסחת באופן מעורפל וכוללני, ותוך שהמשיבה נוהגת בחוסר תום לב, בין היתר, במסירת דבר הגשת התביעה לתקשורת בטרם זו נימסרה למבקש.

לטענת המבקש, הסכם הייצוג לא יכול לבסס כלל את תביעת המשיבה, ואין מקום לחיוב המבקש – מכח ההסכם – בכספים כלשהם.

לטענת המבקש, הכלל הוא – בתובענה של חברה בעירבון מוגבל, כמו המשיבה – כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה, זולת אם תשכנע התובעת-המשיבה כי אין מקום לעשות כן. הפטור מהפקדת ערובה, טען המבקש, הוא החריג.

בהקשר זה אוזכרו שיקולים כגון זכויות הצדדים בהליך והאיזון ביניהם, וכי סעיף 353א לחוק החברות מבטא את הכלל, והפטור הוא החריג וכיוצא בזה; שלישית יש לבחון את גובה הערובה, ככל שהוחלט שאין מקום לפטור מהפקדתה [ת"א (מחוזי י-ם) 60911-05-18 פנינת שמש חברה להשקעות בע"מ נ' The Salesiam Agricultural School of Beit Jamal (27.4.2020)].

במכתב זה צוינו, בין היתר, הפרטים הבאים: כי המשיבה פעילה משנת 2006 ועוסקת בהפקת אירועים, וכי לאורך כל שנות פעילותה הציגה "רווחיות פנטסטית"; כי נכון למועד כתיבת המכתב למשיבה עודפים חיוביים מהותיים, וכי למשיבה עודפים פינאנסיים שוטפים ונכסים הניתנים למימוש מידי, וערכם עולה על התחייבויותיה השוטפות; כי המשיבה סולבנטית, המדווחת על רווחים "נאים" מדי שנה, ופורעת את התחייבויותיה; כי המשרד מכיר את המשיבה ובעל השליטה בה, ומדובר בלקוחות מכובדים ובעלי מוניטין של היתנהלות עסקית הגונה ומכובדת.

...

בחינתו של שלב זה אף היא אינה מביאה למסקנה, כי יש בנסיבות התיק מקום לפטור מהפקדת הערובה.

לכל אחד מהצדדים טענות כאלה ואחרות, ואין בהן כדי להביא למסקנה כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.

אני מורה למשיבה להפקיד לקופת בית המשפט ערובה בסכום של 50,000 ₪.