בפני בקשה של "הראל חברה לביטוח בע"מ" (להלן- "המבקשת") לקזז מתוך הכספים אשר נצברו אצלה לזכותו של המבקש בפוליסות ביטוח חיים/פנסיה המתינהלות על שם החייב (שתי הפוליסות יקראו ביחד ולחוד להלן-"הפוליסה") סך של 27,039 ₪, שנצבר בגין יתרת חוב בהלוואות שנטל החייב מהמבקשת (להלן-"ההלוואות"), וכמו כן ביקשה המבקשת מתן הוראות באשר ליתרת כספי הפוליסה לאחר קזוז חובו של החייב.
בהיעדר הסכמה ובהיעדר יכולת של המבקשת לכפות הסכמה או לפדות פדיון מוקדם את כספי התגמולים לא יהיה בידי המבקשת "נכס" של החייבת הניתן לקזוז, ולפיכך המבקשת לא תוכל לממש בשלב זה את זכות הקזוז ככל שקיימת לה , ובנושא זה קיימות דיעות שונות בשאלה האם בהיעדר יכולת לכפות פרעון מוקדם של כספי החייב הצבורים אצל חברת ביטוח לא מתקיימים תנאי סעיף 74 ולא קיימת זכות קזוז כלל (ראה פש"ר 42935-01-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד יוסף מולאור , המנהל המיוחד (פורסם בנבו,6.7.14 ) או שמא מתקיימים תנאי הקזוז ורק מועד מימוש זכות הקזוז נדחה למועד בו יבקש החייב את פדיון הכספים.
...
ראשית יודגש כי החייב אינו חולק על עובדת קבלת ההלוואות מהמבקשת על ידו או על גובה החוב הנטען ובהתאם יש לבחון תחילה האם אכן המבקשת הינה בגדר נושה מובטח הרשאי לממש את בטוחתו ובעניין זה מקובלת עלי קביעתו של כב' סגן הנשיאה (כתוארו דאז) י.אורנשטיין בפש"ר (תל אביב) 26951-04-14 בוגין נ' כונס הנכסים הרשמי (22.02.16), פסקה 15, לפיה "אין בסעיף 25 לחוק קופות גמל כדי למנוע ממבוטח או עמית סולבנטי להסכים לשעבוד הכספים כנגד קבלת הלוואה הדרושה לו ובכפוף להוראות הדין לרבות הסכמת החייב באורך מפורש לשעבוד קופת הגמל כפי שנעשה במקרה שלפני." ולפיכך עלי לבחון האם במקרה שבפנינו אכן קיימת הסכמה של החייב לשעבוד כספי התגמולים שנצברו לזכותו אצל המבקשת לצורך הבטחת החזר ההלוואות שנלקחו על ידו.
בנסיבות אלה, אני קובע כי קיים הסכם משכון ושעבוד תקף בין החייב ובין המבקשת ולעמדתי במקרה זה אין צורך ברישום משכון ברשם המשכונות לטובת המבקשת, כתנאי לתוקפו של המשכון כלפי צדדי ג', ולפיכך המבקשת הינה בגדר נושה מובטח הזכאי להיפרע מהבטוחה שבידיו, והליכי פשיטת הרגל אינם מעכבים אותו ממימוש בטוחתו.
בנוסף אני סבור כי במקרה שבפנינו קיימת למחזיקה זכות קיזוז גם מכח הדין הואיל והתקיימו תנאי סעיף 74 לפקודה, שעל פיהם מוענקת זכות קיזוז לנושה בהליך פשיטת הרגל.
סיכומו של דבר, בהיעדר מחלוקת כאמור על גובה החוב ועל בסיס הסכם המשכון וזכות הקיזוז שהוקנו למבקשת אני נעתר לבקשת המבקשת ומתיר לה לבצע את הקיזוז המבוקש על ידה מכספי התגמולים של החייב הצבורים לידה, לאחר ניכוי מס כדין, ובשים לב לכך שמדובר בכספים מוגנים אני מורה כי יתרת כספי החייב הצבורים אצל המבקשת, לאחר ניכוי חובו של החייב, יוותרו בידי המבקשת ולא יועברו בשלב זה לקופת הכינוס.