בקשת הפניקס לפדיון מוקדם של פוליסת ביטוח חיים וקיזוז חוב

ההכרעה ניתנת במסגרת בקשה שהגיש עו"ד ורדי המשמש כמנהל מיוחד לנכסי החייב, ניב בוגין (להלן: "החייב") שנגדו הוגשה בקשה לכנוס נכסים ופשיטת רגל, להורות לחברת "הפניקס חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "המשיבה") להעביר לקופת הכנוס את הכספים שהמשיבה קזזה לטעמו שלא כדין מכספי פוליסת ביטוח חיים של החייב.

עמדת איגוד חברות הביטוח בישראל האגוד סבור שיש לדחות את הבקשה, וזאת בין היתר לאור סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל שלפיו בית המשפט אינו רשאי להורות על העברת כספים המופקדים בקופת גמל למטרת קצבה לידי נאמן, כך שלדידו פדיון הכספים האמורים לבקשת החייב לא נעשה מכוח דיני פשיטת רגל אלא מכוח זכותו החוזית של המבוטח לפרעון מוקדם של הכספים, קרי "משיכה שלא כדין" בכפוף לתשלום מס בשיעור של 35%.

בקשת המנהל המיוחד להעברת הכספים לקופת הכנוס מבוססת על בקשת החייב למשיכה כאמור של הכספים, כאשר בקשות מסוג זה מוגשות כדבר שבשיגרה בהליכי פשיטת רגל לצורך פרעון מקסימלי של החובות, אישור הסדרי נושים וקבלת צו הפטר, כך שקיבלת פרשנות המנהל המיוחד תיפגע הן בחייבים שמבקשים לפרוע את חובם ולפתוח דף חדש בחייהם, הן בנושים של החייבים שלא יוכלו להפרע מכספים אלה והן בציבור בכללותו לרבות מבוטחים סולבנטיים המבקשים לקבל אשראי כנגד שיעבוד קופות גמל.

...

בנוסף לאמור לעיל, סבורני שעומדת למשיבה זכות עכבון על כספי הפוליסה, דהיינו הזכות לעכב את כספי הפוליסה כערובה עד אשר תסולק יתרת החוב בהלוואה וכאמור בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ודוק.

בנסיבות האמורות, סבורני שמימוש הכספים על ידי המשיבה נעשה כדין וכי יש לראות בבקשת החייב והמנהל המיוחד להעברת הכספים מידי המשיבה משום הסכמה למימוש יתרת החוב מכספי הפוליסה (ראה: עניין עדי; עניין אליסיאן; עניין מולאור; עניין שיאון).

ממכלול הטעמים האמורים דין הבקשה להידחות.

לפניי בקשת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס") לאפשר לה לבצע פדיון מוקדם של פוליסה הקיימת לחייב אצלה ולקזז את חובו כלפיה.

טענות הפניקס: החייב חתם ביום 12.11.14 על בקשה והסכם לקבלת הלוואה כנגד פוליסת ביטוח חיים שהקים על שמו אצל הפניקס (להלן: "הסכם").

...

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

למען הסר ספק, הבקשה לפדיון מוקדם של הפוליסה נדחית.

לפני בקשת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס") לאפשר לה לבצע פדיון מוקדם של פוליסת ביטוח חיים הקיימת לחייב אצלה ולקזז את חובו כלפיה.

...

החייב נעתר לבקשה להקניית כספי הפיצויים של מעסיקים קודמים בסך 3,847 ₪ (נכון ליום 19.12.17), בפוליסה מס' 0755776010, שם הסתיימו יחסי עובד - מעביד.

במועד זה, לטענת המשיב, לא התקיימו התנאים המאפשרים לפרוע את הפוליסה בפירעון מוקדם וכן הפניקס לא הוכיחה כי מועד צו הכינוס הוא המועד הקובע לקיום "העסקים ההדדיים" – על הבקשה להידחות.

את הסתירה שבין מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט בפרשת ממן למול הקביעה בפרשת בוגין כי ניתן לשעבד פוליסה המיועדת לקצבה, יישב בית המשפט בכך שבפרשת בוגין ניתנה הסכמת החייב שם למימושה, ומכאן שהכספים הפכו נזילים והתקיימו הוראות סעיף 25 לחוק קופות גמל.

כך נאמר בעניין רבין (פסקה 9 לפסה"ד); "ברי, כי כל עוד לא הביע החייב הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, שומרים הכספים על ייעודם המקורי. מסקנה אחרת עלולה לאיין את סעיף 85(1א) לפקודה ואת ההגנה שנקבעה בו על כספי קופת גמל לקצבה." וממשיך בית המשפט בעניין רבין כך; "פדיון מוקדם של הכספים גורר אחריו סנקציה כבדה מבחינת המבוטח. ראשית, משיכה מוקדמת של הכספים מחייבת את המבוטח לוותר על זכאותו לקבלת קצבה...במילים אחרות, פדיון מוקדם מאיין את זכותו של המבוטח (או של שאיריו, במקרה של מוות) לקבל כל קצבה מהקרן.

בפני בקשה של "הראל חברה לביטוח בע"מ" (להלן- "המבקשת") לקזז מתוך הכספים אשר נצברו אצלה לזכותו של המבקש בפוליסות ביטוח חיים/פנסיה המתינהלות על שם החייב (שתי הפוליסות יקראו ביחד ולחוד להלן-"הפוליסה") סך של 27,039 ₪, שנצבר בגין יתרת חוב בהלוואות שנטל החייב מהמבקשת (להלן-"ההלוואות"), וכמו כן ביקשה המבקשת מתן הוראות באשר ליתרת כספי הפוליסה לאחר קזוז חובו של החייב.

בהיעדר הסכמה ובהיעדר יכולת של המבקשת לכפות הסכמה או לפדות פדיון מוקדם את כספי התגמולים לא יהיה בידי המבקשת "נכס" של החייבת הניתן לקזוז, ולפיכך המבקשת לא תוכל לממש בשלב זה את זכות הקזוז ככל שקיימת לה , ובנושא זה קיימות דיעות שונות בשאלה האם בהיעדר יכולת לכפות פרעון מוקדם של כספי החייב הצבורים אצל חברת ביטוח לא מתקיימים תנאי סעיף 74 ולא קיימת זכות קזוז כלל (ראה פש"ר 42935-01-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד יוסף מולאור , המנהל המיוחד (פורסם בנבו,6.7.14 ) או שמא מתקיימים תנאי הקזוז ורק מועד מימוש זכות הקזוז נדחה למועד בו יבקש החייב את פדיון הכספים.

...

ראשית יודגש כי החייב אינו חולק על עובדת קבלת ההלוואות מהמבקשת על ידו או על גובה החוב הנטען ובהתאם יש לבחון תחילה האם אכן המבקשת הינה בגדר נושה מובטח הרשאי לממש את בטוחתו ובעניין זה מקובלת עלי קביעתו של כב' סגן הנשיאה (כתוארו דאז) י.אורנשטיין בפש"ר (תל אביב) 26951-04-14 בוגין נ' כונס הנכסים הרשמי (22.02.16), פסקה 15, לפיה "אין בסעיף 25 לחוק קופות גמל כדי למנוע ממבוטח או עמית סולבנטי להסכים לשעבוד הכספים כנגד קבלת הלוואה הדרושה לו ובכפוף להוראות הדין לרבות הסכמת החייב באורך מפורש לשעבוד קופת הגמל כפי שנעשה במקרה שלפני." ולפיכך עלי לבחון האם במקרה שבפנינו אכן קיימת הסכמה של החייב לשעבוד כספי התגמולים שנצברו לזכותו אצל המבקשת לצורך הבטחת החזר ההלוואות שנלקחו על ידו.

בנסיבות אלה, אני קובע כי קיים הסכם משכון ושעבוד תקף בין החייב ובין המבקשת ולעמדתי במקרה זה אין צורך ברישום משכון ברשם המשכונות לטובת המבקשת, כתנאי לתוקפו של המשכון כלפי צדדי ג', ולפיכך המבקשת הינה בגדר נושה מובטח הזכאי להיפרע מהבטוחה שבידיו, והליכי פשיטת הרגל אינם מעכבים אותו ממימוש בטוחתו.

בנוסף אני סבור כי במקרה שבפנינו קיימת למחזיקה זכות קיזוז גם מכח הדין הואיל והתקיימו תנאי סעיף 74 לפקודה, שעל פיהם מוענקת זכות קיזוז לנושה בהליך פשיטת הרגל.

סיכומו של דבר, בהיעדר מחלוקת כאמור על גובה החוב ועל בסיס הסכם המשכון וזכות הקיזוז שהוקנו למבקשת אני נעתר לבקשת המבקשת ומתיר לה לבצע את הקיזוז המבוקש על ידה מכספי התגמולים של החייב הצבורים לידה, לאחר ניכוי מס כדין, ובשים לב לכך שמדובר בכספים מוגנים אני מורה כי יתרת כספי החייב הצבורים אצל המבקשת, לאחר ניכוי חובו של החייב, יוותרו בידי המבקשת ולא יועברו בשלב זה לקופת הכינוס.

בפני בקשת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס") להורות על מימוש פוליסות ביטוח חיים של החייבים בפש"ר מאחר ולטענתה, מעמדה הנו של נושה מובטחת וזכויותיה בכספי הפוליסות, קודמות לזכויותיהם של נושי החייבים , מכוח מישכון ו/או קזוז ו/או עיכבון.

ביום 23/10/06 נטלו החייבים מהפניקס הלוואות נושאות ריבית וצמודות למדד בהתאם להסכם שכותרתו "בקשה והסכם לקבלת הלוואה בשיעבוד פוליסות ביטוח חיים (מנהלים/פרטי)". משלא עמדו החייבים בהחזרי תשלום ההלוואות, בוצעה ביום 2/3/09 פריסה חדשה של החובות ונחתמו הסכמי הלוואה נוספים, שאף הם הופרו.

לפי הוראות הממונה לעניין זה. (ב) לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפירעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו."

משהסכימו הצדדים כולם (החייבים, הנושים, המנהלים המיוחדים והכנ"ר) לפדיון מוקדם של כספי הפוליסות, וכרכו במסגרת הסדר הנושים שאושר את זכותה של הפניקס לפרוע את חובה מהכספים המעוכבים ככל וייקבע כי עומדת לה זכות עיכבון, הרי שגלומה בהסכמתם גם הסכמה למימוש הכספים לטובת הפניקס.

...

(וראה: פרשת רעות אלקטרוניקה) לאור האמור, אני קובעת כי במועד צו הכינוס לא עמדה לפניקס זכות הקיזוז.

סוף דבר.

טענות הפניקס למימוש משכון ולקיזוז נדחות.