בקשת הפחתת הון בדרך של חלוקת דיבידנד

לאחר שעיינתי בבקשתה של המבקשת להתיר לה לבצע חלוקה במזומן של דיבידנדים לבעלת המניות היחידה שלה, קבוצת כרמל השקעות בע"מ (להלן: "חברת האם") המחזיקה בכל הון המניות המונפק והנפרע של המבקשת, בדרך של הפחתת ההון העצמי של המבקשת, הגם שחלוקה זו אינה מקיימת את "מבחן הרווח", כמשמעות מונח זה בסעיפים 302 ו- 303 בחוק החברות (להלן: "הבקשה"), בתגובות רשם החברות ורשות המיסים (שהוגשו באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), בתגובת הכנ"ר ובהודעות הנוספות, על כל נספחיהן, שהומצאו לבית המשפט ע"י המבקשת – הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להיתקבל בהתבסס על הנימוקים הבאים: בגדר הבקשה, מבקשת המבקשת לאשר לה לבצע הפחתת הון בסכום של עד 9,000,000 ₪ מתוך הון המניות שלה בדרך של חלוקת דיבידנדים לבעלת המניות היחידה שלה, חברת האם (להלן: "החלוקה").

...

לאחר שעיינתי בבקשתה של המבקשת להתיר לה לבצע חלוקה במזומן של דיבידנדים לבעלת המניות היחידה שלה, קבוצת כרמל השקעות בע"מ (להלן: "חברת האם") המחזיקה בכל הון המניות המונפק והנפרע של המבקשת, בדרך של הפחתת ההון העצמי של המבקשת, הגם שחלוקה זו אינה מקיימת את "מבחן הרווח", כמשמעות מונח זה בסעיפים 302 ו- 303 בחוק החברות (להלן: "הבקשה"), בתגובות רשם החברות ורשות המיסים (שהוגשו באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), בתגובת הכנ"ר ובהודעות הנוספות, על כל נספחיהן, שהומצאו לבית המשפט ע"י המבקשת – הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להתקבל בהתבסס על הנימוקים הבאים: בגדר הבקשה, מבקשת המבקשת לאשר לה לבצע הפחתת הון בסכום של עד 9,000,000 ₪ מתוך הון המניות שלה בדרך של חלוקת דיבידנדים לבעלת המניות היחידה שלה, חברת האם (להלן: "החלוקה").

נתונים אלה, ובהתחשב גם בכך שחברת האם תיוותר חייבת למבקשת לאחר ביצוע החלוקה המבוקשת סך של כ- 117 א' ₪, מבססים את המסקנה שבמקרה דנן מדובר בסיכון תזרימי נמוך לפי "המבחן התזרימי". ראוי לציין כי על אף שהכנסות המבקשת ורווחיותה אמורות לקטון בשנים הקרובות, רשמה המבקשת בשנת 2015 רווח נקי בסך של 73 א' ₪ (לעומת רווח נקי בשנת 2014 אשר הסתכם בסך של 223 א' ₪).

נוכח כל האמור לעיל סבור הכנ"ר כי המבקשת מקיימת את מבחן יכולת הפירעון כנדרש עפ"י סעיף 303 בחוק החברות, ולפיכך אין הכנ"ר מתנגד לאישור הבקשה (עמ' 6 בחוות הדעת הכלכלית שהוגשה מטעם הכנ"ר).

כפועל יוצא מניתוח הדברים המפורט לעיל, ומאחר ששוכנעתי כי בכפיפות לקיומו של התנאי לפיו יתרת המזומנים אשר תמצא בקופתה של המבקשת בעת ביצועה של החלוקה המבוקשת לא תפחת מסכום מינימלי של 117,000 ₪ – הנני מקבל את הבקשה דנן בכפיפות לקיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: בהתאם למבוקש בסעיף 3 של הבקשה – החלוקה נושא הבקשה תבוצע בתוך 90 ימים מהיום.

מהות הבקשה ורקע עובדתי מונחת בפני בקשתה של חב' י.ד. איגוד מקרקעין בע"מ (להלן: "החברה" או "המבקשת") לאשר לה לבצע חלוקת דיבידנד במזומן בדרך של הפחתת הון מעבר ליתרת הרווח הקיימת, כהגדרת מונח זה בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החלוקה", ו"חוק החברות" בהתאמה) בסך של עד 40,000 אלפי ₪, כל זאת – בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה מיום 23.6.15 (להלן: "הבקשה").

...

מניתוח הנתונים שפורט לעיל גם מר גולדשטיין מגיע למסקנה כי "רמתו הגבוהה של ההון העצמי שיוותר בחברה, אם תאושר בקשת החלוקה, בהינתן היעדר פעילות עסקית עצמאית, ובהינתן היעדר התחייבויות לזמן ארוך והיקף זניח של התחייבויות לזמן קצר מאפשרת בחינת יכולת הפירעון של החברה עפ"י מבחן שווי נכסי נקי בלבד (המבחן המאזני) בלי להזדקק לבחינת עמידת החברה במפעל התזרימי. מאחר וההון העצמי של החברה לאחר ביצוע חלוקה צפוי להסתכם בכ- 27 מ' ₪, בעוד יתרת ההתחייבויות, כפי שמשתקפת במאזן בוחן ל-1 בספטמבר 2015 עומדת על כ- 141 א' ₪ בלבד (התחייבות לחב' קשורה), ניתן לקבוע כי החברה עומדת במבחן יכולת הפירעון" (פסקה שלישית בסעיף ה' בעמ' 5 בחוות דעתו).

סיכום ומסקנות כפועל יוצא מכל האמור לעיל הנני סבור כי אין באישור החלוקה המבוקשת כדי לפגוע בכושרה וביכולתה של המבקשת לפרוע ולקיים כל חובותיה והתחייבויותיה הקיימים והצפויים בהגיע המועדים הנדרשים לפירעונם ולקיומם.

משכך, הנני מקבל את הבקשה ומאשר את החלוקה המבוקשת בהתאם למפורט בכותרת של הבקשה, אך זאת – בתנאי שהחלוקה המבוקשת תבוצע עד ליום 31.12.2015.

באותו מקרה בעלי מניות המיעוט בחברה ביקשו לתקוף את החלטת הדירקטוריון לחלק "דיבידנד חריג" בסך של כ-1.4 מיליארד ש"ח, בדרך של הפחתת הון ולאחר גיוס חוב.

...

לאחר שבחנתי היטב את מכלול העדויות והראיות שהובאו בפני בית המשפט החלטתי לדחות את שתי בקשות האישור.

בתנ"ג (מחוזי ת"א) 48081-11-11 רוזנפלד נ' בן דב (17.3.2013) התייחסתי ארוכות למעמדה של הלכת ארביב לאחר חקיקת חוק החברות, אולם גם עיון בהחלטה בעניין לביב, המייחסת משמעות רבה למועד רכישת המניות, מגלה כי היא אינה סוגרת את הדלת באופן מוחלט בפני מי שרכשו את מניותיהם לאחר קרות האירוע נשוא התובענה: "ודאי הוא, שאם יש לחברה עילה לתביעה נגד פלוני, ביצועה של אותה עילה דבר אין לו עם השאלה, אם החזיק בעל מניות מסוים מניות בחברה כאשר [נ]ולדה העילה הלזו אם לאו. במה דברים אמורים: ובתביעת החברה. אבל כאשר בא בעל המניות והוא מבקש לתבוע במקום החברה דבר המגיע לחברה, מתעוררת שאלה אחרת, והיא: האם מן הצדק להתיר לתובע להביא דברו של אחר, של החברה לפני בית-המשפט? לכאורה, סבור אני, כי מי שרוכש מניות בחברה, בידיעה שבעבר נעשה מעשה שהזיק לנכסי החברה, חייב לבית-המשפט הסבר מדוע הוא לא משך ידו מן העניין.

אין בכך כשלעצמו כדי להוות חוסר תום לב. היטיב לנסח את הדברים כב' ס' הנשיא ג' גינת בת"א (מחוזי חיפה) 474/04 ירדן נ' ליפשיץ בפסקה 92 (20.8.2007): "בבוא בית המשפט להחליט, אם לאשר בקשה לתביעה נגזרת, עליו לאזן בין הרצון להגן על החברה מפני אורגניה ובעלי השליטה בה, לבין החשש כי אינטרסים אישיים, שאין להם ולא כלום עם טובת החברה, הם המניעים את התובעים להשתמש בהליך התביעה הנגזרת. סביר להניח, ולו מפאת הטבע האנושי, כי התובע תביעה נגזרת מצפה להרוויח גם באופן אישי באם יזכה בתביעה, וציפייה זו מהווה אחד המניעים להגשת התביעה מלכתחילה. אין בכך כל פסול. ברור כי במקרה ובו התביעה הנגזרת מתקבלת, הסעדים הניתנים לחברה ייטיבו, לרוב, גם עם בעלי מניותיה שהגישו את התביעה. אין לקרוא לציפייה להשגת רווח אישי כאמור, המהווה תוצאה נלווית של זכייה בתביעה הנגזרת, כציפייה העולה כדי חוסר תום לב, במצב בו התביעה מוגשת לטובת החברה." לסיכום עניין טענות הסף אחזור על האמור בראשית פרק זה. טענות הסף עוסקות, רובן ככולן, בתום ליבם של המבקשים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את שתי בקשות האישור להגשת תביעה נגזרת בשמה של בזק.

בסוף שנת 2009 הגישה פרטנר בקשה לבית המשפט לאישור חלוקת דיבידנד שלא עמדה במבחן הרווח, בסכום של 1.4 מיליארד ש"ח, בדרך של הפחתת הון.

...

תוכן עניינים הצדדים 5 רקע עובדתי 6 תמצית טענות הצדדים 9 תמצית טענות התובעת 10 תמצית טענות הנתבעים 18 דיון והכרעה 32 עילת התביעה הראשונה – חלוקות אסורות 37 מסגרת נורמטיבית – חלוקת דיבידנד וחלוקה אסורה 39 מן הכלל אל הפרט: האם עמדה החברה במבחני החלוקה הקבועים בדין? 55 מבחן יכולת הפירעון 55 השפעת הרפורמה ושינויי הרגולציה בשוק התקשורת על מצבה הכלכלי של פרטנר 56 האם הדירקטוריון יישם את מבחן יכולת הפירעון בעת קבלת החלטות החלוקה 91 מבחן יכולת הפירעון – המבחן התזרימי במרכז 92 סיכום ביניים: מבחן יכולת הפירעון מתקיים בענייננו 114 מבחן הרווח 114 האם החלוקות נועדו לשרת את טובתו של בעל השליטה? 125 אחריות הנתבעים 7-8 – נושאי המשרה בחברה 134 עוללות 136 עילת התביעה הראשונה – סיכום 140 עילת התביעה השנייה – הערכות השווי 141 מסגרת נורמטיבית – עוולת הרשלנות 143 בחינת התנהלות נושאי המשרה ביחס להערכות השווי 146 טענות התובעת להתרשלות EY בביצוע הערכות השווי 163 התובעת לא הוכיחה נזק או הסתמכות של מחזיקי אגרות החוב 184 טענות נוספות – המחאת זכויות; פטור ושיפוי 188 סוף דבר 188 הצדדים התובעת, היא חברה ציבורית שהתאגדה ביום 2.11.1971 (תחת השם סאי-טקס קורפוריישן בע"מ).

סוף דבר בהמשך לקביעותיי במסגרת פסק דין זה, מצאתי לדחות את שתי העילות בגינן תבעה התובעת.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד לנתבעים, בהתאם לפירוט להלן: לנתבע 1 – סך כולל של 75,000 ש"ח; לנתבעים 8-2 – סך כולל של 150,000 ש"ח; לנתבעת 10 – סך כולל של 75,000 ש"ח; לנתבעת 11 – סך כולל של 25,000 ש"ח. ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

רקע עובדתי ומהות הבקשה: מונחת לפניי בקשתה של המבקשת לאשר לה הפחתת הון לפי סעיף 303 בחוק החברות בדרך של חלוקת דיבידנד במזומן בסך של 11,000 אלף דולר ארה"ב (כ – 39,606 אלפי ₪) לבעלת המנית היחידה של המבקשת Leap Therapeutics Inc.

...

הנימוקים לקבלת הבקשה: לאחר שעיינתי בבקשה, על כל נספחיה, בתגובה לבקשה שהוגשה מטעם הכנ"ר, וכן בתגובה לבקשה שהוגשה מטעם רשם החברות ורשות מיסים באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), ונוכח העדר התנגדויות לבקשה מצדם של צדדים שלישיים כלשהם – הנני קובע בזאת כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן, אך זאת - בכפוף להגבלת המועד לביצוע החלוקה אשר תפורט להלן: מתוך האמור בחוות הדעת הכלכלית של הכלכלן מר גנאדי גולדשטיין אשר הומצאה לבית המשפט על ידי הכנ"ר ביום 11.7.17 והמבוססת על הדוחות הכספיים המבוקרים של המבקשת לשנים 2015 – 2016 (הדוחות הכספיים המבוקרים של המבקשת ליום 31.12.2016 צורפו כנספח ג' של הבקשה), על מאזן הבוחן של המבקשת ליום 30.4.17, ועל חוות דעת כלכלית מחודש מאי 2017 שהוכנה ע"י רואה החשבון והכלכלן מר שגיא בן שלוש מטעם חברת אי.אפ.אס. ייעוץ והשקעות (2009) בע"מ ( חוות דעת זו צורפה כנספח ד' של הבקשה) עולים הנתונים הבאים: א. סך כל נכסי המבקשת מסתכמים ביום 31.12.16 בסך של 88,715 אלפי ₪ כאשר 96.5% מתוכם מהווים מזומנים ושווי מזומנים בסכום כולל של 87,759 אלפי ₪.

בהתחשב בכל האמור לעיל סבור הכנ"ר כי המבקשת "מקיימת את מבחן יכולת הפירעון (הן מבחינה מאזנית והן מבחינה תזרימית" (סעיף 11 בחוות הדעת הכלכלית של מר גנאדי גולדשטיין) כנדרש על פי סעיף 303 (א) בחוק החברות, התשנ"ט- 1999 ולפיכך הכנ"ר "אינו מתנגד לאישור בקשת החברה" (עמ' 4 בחוות דעת הכנ"ר).

לעניין ההלכה הקובעת כי "מבחן יכולת הפירעון" צופה פני עתיד, איננו מהווה מבחן דטרמיניסטי הדורש וודאות מוחלטת לכך שהחלוקה המבוקשת לא תגרום לסיכול התחייבות כלשהי של החברה-המבקשת, ובדבר היותו מבחן הסתברותי הבוחן את קיומו (או העדרו) של חשש סביר לאי קיום התחייבויותיה של חברה כתוצאה מביצוע חלוקה שאינה מקיימת את "מבחן הרווח" אך מקיימת את "מבחן יכולת הפירעון" הקבועים בחוק החברות - ראו פסה"ד בעניין קומטק, והאסמכתאות המפורטות בפסקה 7 של פסק דין זה. סיכום ומסקנות נוכח כל האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה ומאשר בזאת למבקשת לבצע החלוקה המבוקשת בהתאם למפורט בכותרת של הבקשה על אף שאין היא מקיימת את "מבחן הרווח" המפורט בסעיף 302 בחוק החברות - התשנ"ט – 1999.