]
ההליך ניפתח תחילה בבית הדין האיזורי לעבודה בנצרת, והועבר לדיון בבית דין זה מטעמי העדר סמכות מקומית.
כאשר הוסבה שימת ליבו של ב"כ התובע לסוגיה זו, הוא ציין בדיון המוקדם, כך: "... וכאשר בית הדין מבקש ממני להתייחס לטענה המופיעה בכתב ההגנה כי אין כל עילת תביעה כנגד הנתבע 4 ומשעה שמדובר במי שהיה רואה חשבון ומנהל חשבונות של הנתבעת 2, אך אינו משמש בתפקיד רישמי בפועל של הנתבעת 2 אני משיב שאני ער לבעייתיות של נושא המשרה לעומת בעל שליטה בחברה".
עם זאת, עוד הוסיף ב"כ התובע וציין ביחס לנתבע, ש".
...
מנגד, הנתבעים התכחשו לכלל טענותיו של התובע, וטוענים כי יש לדחות את התביעה בכללותה.
הנתבעים טוענים, כך:
- כטענה מקדמית, הנתבעים טענו כי התביעה כנגד הנתבעים האישיים דינה להידחות, היות שהחברה יציבה מבחינה כלכלית, ואין כל עילה להרמת מסך.
במסגרת פסק הדין המשלים שיינתן בתיק, תינתן החלטה משלימה לעניין זה.
לבסוף, ואשר לסעד הנתבע בגין הנפקת תלושי שכר שאינם נכונים, הרי שנציין כי הוא נזנח בסיכומי התובע, ומשכך נשמט הצורך לדון בו.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן:
התובע היה צריך להיות מבוטח בביטוח פנסיוני ביום 20.5.2018, בעת שאירע לו האירוע המוחי, ושהיה אמור להיעשות על ידי החברה.
גם לא הוכח שהתובע ביקש שלא לערוך לו הסדר פנסיוני, ובכלל זה מפאת היותו בתהליך פש"ר באותה עת;
טענות הנתבעים ביחס לסוכן הביטוח ו/או לחברת הראל דינן להידחות במלואן, ולא הוכחה התרשלות ו/או מעשה בלתי ראוי מצידם כלפי הנתבעים;
תביעתו של התובע כנגד הנתבעת והנתבע עצמם, ובהתבסס על עילת הרמת מסך, דינה להתקבל ביחס לנתבעת, ולהידחות ביחס לנתבע, קרי – התביעה כנגד הנתבע נדחית כעת במלואה;
בכל הקשור למישור הנוירולוגי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר רואשדה, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר סווירי;
בכל הקשור למישור החיתומי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר פרישמן, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר שראל;
בכל הקשור למישור אובדן כושר העבודה, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר נווה;
בכל הקשור למישור האקטוארי, ומשעה שלא הוגשו חוות דעת בתחום זה מטעם הצדדים, אנו קובעים בזאת כי ימונה מומחה מטעם בית הדין, שהחברה והנתבעת יישאו בשלב זה בשכר טרחתו, והכל כפי שמתואר בסעיפים 139-138 דלעיל.
משכך ולאור כל האמור לעיל, וללא כל קשר לתוצאה שתינתן בפסק הדין המשלים, יישאו החברה והנתבעת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע בסך של 12,000 ₪.