כמו כן, טען המשיב שהסמכות לידון בתיק נתונה גם כך לבית דין זה, זאת בשל מיקום משרדי המבקשת, הנמצאים בהרצליה ובכך באיזור שיפוטו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב.
למען שלמות התמונה אציין כי בסעיף 93 לכתב ההגנה נכתב כך לעניין סמכותו המקומית של בית הדין לעבודה תל-אביב: "כאמור בסעיף 3 לכתב הגנה זה, האסדה פועלת במקום בו הדין הישראלי אינו חל. חרף האמור, לצרכי הליך זה בלבד, הנתבעת [המבקשת בהליך זה – ו.ו.ל] מסכימה, לפנים משורת הדין, להתדיין בפני בית דין הנכבד, כאילו קנה סמכות מקומית".
ביום 1.5.2023 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו. בבקשתה טענה המבקשת כי יש להעביר את מקום הדיון בהליך לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, בהתאם להוראות סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
...
ביום 14.5.2023 הגיש המשיב תגובתו לבקשה, במסגרתה טען כי יש לדחות את הבקשה זאת בשל מספר טעמים:
המבקשת הסכימה לניהולו של ההליך בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב עוד במסגרת כתב הגנתה שהוגש כשנה עובר למועד הגשת הבקשה מושא החלטה זו.
ההליך מושא החלטה זו הינו ההליך הותיק מבין ההליכים המתנהלים נגד החברה בעניין זה.
מקום מושבה של משרדי החברה הוא בהרצליה ומשכך הסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב.
טרם סיום אציין, באשר לאמירה כי ב"כ התובע בתיק סע"ש 22190-01-23 נתנה הסכמתה לאיחוד ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, הרי שעל הצדדים להגיש בקשה מסודרת בהתאם להוראות הדין ולא על דרך תגובה בבקשה זו.
סוף דבר – לאור האמור הבקשה נדחית, כך שהדיון בתיק סע"ש 22167-06-22 יוותר בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב.