מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת הסתלקות מתובענה ייצוגית בעניין חוק הפיקדון

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן בתובענה ייצוגית, שעניינה ליקויים בסימון מיכלי המשקה של הנתבעת לפי הוראות חוק הפקדון על מיכלי משקה, התשנ"ט- 1999 ותקנות הפקדון על מיכלי משקה, התשס"א- 2001.
במסגרת זו נקבע, כי בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית אינו משמש כ"חותמת גומי", אלא עליו לוודא כי הסדר הפשרה הוא הדרך ההוגנת, הסבירה והיעילה לסיום המחלוקת בעיניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך על דרך הפשרה מגשים את תכליות ההליך הייצוגי בצורה המיטבית, בשים לב לנסיבות העניין (ראו: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011) 5 בעמ' 7-6; וראו גם בר"מ 2744-19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקות 14-5 (נבו 10.03.21 להלן: עניין בריל) וכן רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (נבו, 4.7.2017)).
...
היינו, הסטנדרט לבחינת הסדרי פשרה בהקשר זה, אינו דורש כי יזכו את חברי הקבוצה בפיצוי המקסימלי האפשרי או יבטיחו פיצוי לכלל חברי הקבוצה בכל מקרה, או שיבוצעו במנגנון וחף מכל קשיים או בעיות, אלא, הסטנדרט הנדרש הוא היותו של ההסדר המוצע כזה שמשקף נאמנה את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך עבור שני הצדדים, וביניהם גם הסיכונים הקשורים בבעיית הנציג המובנית לתובענות ייצוגיות, אך גם כאלה הקשורים באי הוכחת התובענה העומדים מול הסיכויים להוכיחה, וכפי שנפסק בעניין שסטוביץ: "לנוכח המתח האמור בין היתרונות הגלומים בסיום ההליך הייצוגי על דרך הפשרה ובין החששות מפני פשרות בלתי הולמות – נקבעו בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות מנגנונים מפורטים ודווקניים לאישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי, תוך פירוט השיקולים השונים שנדרש בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה. סעיפים אלה מקנים לערכאה הדיונית תפקיד מרכזי בפיקוח והגנה על עניינם של חברי הקבוצה והאינטרס הציבורי, ומעמידים לרשותו שורה של כלים אפקטיביים לצורך זה (עניין ממן, פסקה 13; עניין טחינת הנסיך, פסקה 20)." בעניין שלפניי, אני מוצאת כי הסכום של 100,000 ₪ שתשלם הנתבעת לקרן בהתאם להסכם המתוקן המוצע, משקף באופן ראוי את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול התובענה הייצוגית, וכן מהווה הרתעה ראויה ויעילה מפני הפרת החוק בנסיבות העניין.
אני נעתרת לבקשת הצדדים בהקשר זה, ובלבד שהסיכומים יתייחסו לסכום של 100,000 ₪ שישולם במסגרת הפשרה כבסיס לחישוב הגמול ושכ"ט, וכן יתייחסו לגמול ולשכ"ט ששולמו במסגרת ההסתלקות בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת אלמגור מיום 28.05.2014.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, אך חלף תרומה במוצרים לעמותות שהוסכמו ומצבע ההטבות ברשתות לרכישת מוצרי הנתבעת, אני מורה כי ישולם כסכום הפשרה היחיד בתביעה זו סך של 100,000 ₪ לקרן, שתשקיע לפי שיקול דעתה ובקריטריונים המשמשים אותה כחוק.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשת האישור שהוגשה כנגד המשיבה טען המבקש כי המשיבה מפרה את חובתה בכל הנוגע להוראות חוק הפקדון על מכלי משקה, ובפרט סימון הבקבוקים המשווקים על ידה במילים 'חייב בפיקדון' בגודל קטן ובטקסט מובלע.
פסיקת גמול ושכר טירחה 8.1 סעיף 16(א) לחוק קובע – "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט." הכלל הוא כי בית המשפט לא יפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טירחה לבא כוחו משאושרה בקשת ההסתלקות.
...
  סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
המשיבה תשלם למבקש ולבא כוחו התגמול המוסכם.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 14.4.2016 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בהפרת הוראות חוק הפקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק הפקדון" ו - "בקשת האישור", בהתאמה).
ביום 18.7.2016 היתקבל תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו באישור הסדרי פשרה והסתלקות, אשר נועד בין היתר להבטיח שלא לעודד מתן תגמול או טובת הנאה עבור בקשות אישור לא ראויות ולא מבוססות.
...
לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות ולאור העובדה כי מתווה ההסדר הוצע על ידי בית המשפט ובעידודו ראיתי לנכון לאשר את הבקשה ולהורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש.
" בנסיבות העניין, סבורני כי הבקשה, אשר התבססה על בסיס משפטי שכבר אומץ בפסיקה, הביאה תועלת של ממש לחברי הקבוצה ולכלל הציבור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה תשובתה לבקשת האישור, ובה חלקה על טענות התובע, וטענה, בין היתר, כי הגורם האמון על אכיפת חוק הפקדון ותקנות הפקדון הוא המשרד להגנת הסביבה ולא ניתן להגיש בעיניין בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
במסגרת זו נקבע, כי בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית אינו משמש כ"חותמת גומי", אלא עליו לוודא כי הסדר הפשרה הוא הדרך ההוגנת, הסבירה והיעילה לסיום המחלוקת בעיניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך על דרך הפשרה מגשים את תכליות ההליך הייצוגי בצורה המיטבית, בשים לב לנסיבות העניין (ראו: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011) 5 בעמ' 7-6; וראו גם בר"מ 2744-19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקות 14-5 (נבו 10.03.21 להלן: עניין בריל) וכן רע"א 3832/17 לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (נבו, 4.7.2017)).
...
ככפי שקבעתי בשורה של החלטות בבקשות לאישור הסדרי פשרה שונים בעבר, אני סבורה כי לאור התיקון לחוק תובענות ייצוגיות, ראוי יותר להעביר סכום בפשרה לקרן לניהול כספי תובענות ייצוגיות מאשר לתרום כספים לעמותות ולגופים מסוימות כפי המוסכם על הצדדים.
" בענייננו אני סבורה כי הטיעונים והנימוקים שהועלו בהתנגדות הם נכונים בכל הנוגע לתשלום לקרן העדיף על התרומה לעמותות מוסכמות, וכי אף אילו היו מתקבלות טענותיה של הנתבעת כלפי המתנגד וכוונותיו, לא היה ההסדר ראוי לאישור.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת בקשת ההסתלקות, הוסכם על דחיית התביעה האישית של המבקש, והמשיב התחייב לוודא כי כלל עובדי הצרכנייה מודעים לחובת קבלת מכלי משקה ריקים תוך השבת דמי הפקדון, ויפעלו כאמור עד 50 מכלי משקה לצרכן ביום; להדרכת עובדי הצרכנייה על אופן תפעול ברמה הטכנית ובתכנת המחשב של הצרכנייה שיאפשרו קבלת מכלי משקה ריקים והשבת דמי הפקדון וכן לבצוע הפעולות הבאות; (א) הדרכה כללית - המשיבה תפעל להדריך את עובדי הצרכנייה, הדרכה כללית בעיניין חוק הפקדון על מכלי משקה, לרבות מטרת החוק, הוראותיו והאחריות של בתי העסק לקבלת מכלי משקה ריקים.
אשר לגמול למבקש ושכר בא כוחו המייצג; בפסק הדין המנחה בעיניין ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 22.8.2018) נקבע כי ככלל אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טירחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ואולם - הסתלקות "מתוגמלת" היא אפשרית, אך מהוה חריג לכלל ולכן יש להעתר לה במקרים המתאימים בלבד ובהתאם למבחנים אותם התוה בית המשפט העליון שם (פסקות 25 ו-26).
...
לסיכום מכל האמור בקשת ההסתלקות המוסכמת מתקבלת.
התביעה האישית של המבקש - נדחית.
המשיב ישלם למבקש את המחצית הראשונה של אגרת המשפט ששולמה וכן גמול למבקש בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד לבא כוח המבקש בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, באופן הבא, התואם את הסכמת הצדדים: התשלום בגין המחצית הראשונה של האגרה וסך של 7,000 ₪ משכר הטרחה של בא כוח המבקש, ישולמו בתוך 14 יום ממועד החלטה זו. עד ליום 1.3.2024 יגיש המבקש אישור כי הוא ביצע בדיקה והמשיב עומד בהתחייבויותיו בהסדר ההסתלקות, מקבל מכלי משקה ריקים ומשיב את דמי הפיקדון עבורם, וכי בצרכנייה מוצב במקום בולט ליד הקופה שלט המודיע לצרכנים על האפשרות של החזרת מכלי משקה כנגד השבת דמי הפיקדון (להלן: "האישור"(.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו