בפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו – "בקשת ההסתלקות", בהתאמה).
במסגרת בקשת האישור טענה המבקשת, כי המשיבה מציגה לציבור לקוחותיה מצגים מטעים בדבר קיומה של מכירה מיוחדת בקשר למוצרי מעדנייה (גבינות, נקניקים, פסטרמות וכיוצ"ב).
...
נוכח כל האמור, טענה המבקשת, כי המשיבה הפרה את הוראות סעיפים 2 - 4 לחוק הגנת הצרכן; תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן; תקנה 6(1) לתקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), תשמ"ג- 1983; סעיפים 35-36 ו- 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] התשכ"ח – 1968; כי התנהלותה עולה לכדי הטעיה צרכנית (בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, כאמור לעיל); הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין; התעשרות שלא כדין, בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט – 1979; חוסר תום לב במשא ומתן, בהתאם לסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, והטעיה מכוח סעיף 15 לחוק החוזים.
לאור מהות ההליך, תכנה של הסוגיה המשפטית שהועלתה, סיכויי ההליך, תרומתו לקבוצה ומידת ההשקעה של המבקשת ובאות כוחה בהליך נראה כי סך של 75,000 ₪, עולה על הסביר, ואני מורה כי המשיבה תשלם גמול למבקשת בסך של 5,000 ₪ כמבוקש, ואילו לבאות כוחה סך כולל של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ (שיחולק באופן שווה בין שתי באות כוחה של המבקשת).
לאחר שבחנתי את עתירת הצדדים לפטור את המבקשת מתשלום חלקה השני של האגרה, מצאתי להיעתר לה, לאור קיומם של הטעמים המיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום אגרה, ובעיקר משמדובר במקרה בו המבקשת הסכימה להסתלק מבקשת האישור שהוגשה על ידה בשלב מוקדם של ההליך ומבלי שבית המשפט נדרש להשקיע בניהול התיק משאבים רבים, אלא לקיים דיון אחד בעניינו.
כל ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקשת ועל מחיקת בקשת האישור.
