חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת הסתדרות למסירת פרטי עובדים לצורך ייצוג

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

כן עותר המבקש לקבוע שמהלכים שונים שנקטה המשיבה כנגד התארגנות עובדיה במבקש, ובכללם פיטורים והשעיה של עובדים בשל התארגנותם במבקש; ניסיונות השפעה על עובדים לבל יצטרפו למבקש ואיומים כלפיהם בהקשר לכך; הפעלת לחצים על עובדים על מנת שיצטרפו להסתדרות העובדים הלאומית - נעשו כולם בנגוד להוראות חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957.
ביום 20.8.19 פנה מנכ"ל המבקש למשיבה בעיניין "התארגנות עובדי מיפעל מיה באירגון העובדים מען- התראה בעקבות כוונה לפיטורי שלושה עובדים שלא כדין והכנסת עובדי קבלן במקומם". במכתב צוין כי הובא לידיעת המבקש כי ביום 20.8.19 נקטה המשיבה שני מהלכים: מחד- הכניסה לעבודה שבעה עובדי קבלן, ומנגד- מסרה לשלשה עובדים הזמנות לשימוע לפני פיטורים שנקבע ליום המחרת, בטענה של צמצומים.
.0 פרטי ארוע תחילת תאריך ארוע: 14/08/2019 12:00 תאריך סיום ארוע: 28/08/2019 12:00.
כאמור, מנכ"ל המבקש פנה בערב יום 20.8.19 למשיבה בבקשה לבטל את הליך פיטורי העובד אבו קדאמה (שנעשו יחד עם פיטורי העובד מאג'ד אלמלך), וציין כי ככל שהמשיבה תעמוד על קיום השימועים, מבוקש לאפשר לנציג המבקש לייצג את העובדים במועד שימוע חדש שיתואם עם מנכ"ל המבקש.
...
לגבי טענות המבקש להתערבות בהתארגנות, אני נוטה להאמין שאכן הייתה התערבות, אך מאחר שהגעתי למסקנה שמען אינו ארגון יציג – התביעה בגין התערבות זו צריכה להיות מוגשת על ידי העובדים ולא על ידי מען.
אני סבור שדין הבקשה שהגיש ארגון מען – להידחות.
סוף דבר על פי דעתם של השופט גולדברג ונציג הציבור קשי – הבקשה מתקבלת כאמור 143-144 לעיל.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

 עקרם אלה נקבעו מיני כבר בפסיקתו של בית דין זה ולפיהם: "מחוק הסכמים קבוציים למדים שתנאי לקיומו של 'ארגון עובדים' הוא, כי יהא בנוי על חברות אישית של עובדים, שעליהם יחול הסכם או על ייצוג אישי... 'וולונטרי' לענייננו פרושו, שהחברות באגודה היא פרי רצונו של מי שבו מדובר, רוצה – מצטרף לאגודה, רוצה – עוזב".  סבא (ארצי) 31575-02-13‏ ‏ הסתדרות העובדים הלאומית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 9.9.13.
זאת מכיוון שמדובר ב"ענייניו הפרטיים של אדם" כהגדרתם בחוק הגנת הפרטיות והפרשנות שניתנה למונח זה בפסיקה והן מאחר שהרשימה שנמסרה להסתדרות כללה נתונים מתוך מאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, שאין לעשות בו שימוש אלא למטרה שלשמו נועד ורק על ידי מי שמוסמך לכך.
כן הפניתה למכתב של גב' שקד לעובדי החברה (מב/37 לבקשה הראשונה) שבו נכתב: "..החל מיום חמישי קיבלנו תלונות רבות משליחים על הטרדות בלתי פוסקות בטלפון בנוגע להצטרפות להסתדרות. נשאלנו על ידי שליחים רבים כיצד הגיעו מספרי הטלפון שלהם להסתדרות. ברצוננו להבהיר – החברה שומרת על הפרטים האישיים שלכם בסודיות גמורה. הפרטים מוגנים במערכת ממוחשבת ואפילו המנהלים אינם חשופים לרובם. איננו יודעים כיצד נימסרו מספרי הטלפון שלכם לצד שלישי, ובמסגרת הבירור שאנו עורכים מול ההסתדרות עמדנו על קבלת תשובה גם לשאלה זו.
בעוד שהמשיבה נקטה באמצעים משמעתיים כלפי יו"ר הועד מר אדם שטיינר, בשל העובדה שהזכיר בראיון את אפשרות החלפת העובדים בעובדי קבלן, המשיבה הגיבה בסלחנות כאשר אמירה דומה נכתבה בדף הפייסבוק של פעילי תחרות והם לא התבקשו להסיר את הפירסום.
...
עוד אנו קובעים כי על המשיבה לפצות את ההסתדרות בשל פגיעה בהתארגנות, בסך 80,000 ₪.
בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בפנינו ולתוצאות ההליך, אנו סבורים כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי.
המשיבה תשלם להסתדרות הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, בכל הקשור לזכויות העובדים בעקבות השינוי המבני המתוכנן, יש בכוונת הנהלת החברה להביא בפני נציגות העובדים תמונה מלאה, למסור נתונים ומסמכים רלוואנטיים לצורך ניהול מו"מ בתום לב. ככל שיידרש לנציגות העובדים מידע ייעודי ומפולח במהלך המשא ומתן, הוא יועבר לנציגיה ואף ינתן להם זמן לעיבודו.
כאמור בדב"ע 98 /4-10, 11–4 "דלק"- חברת הדלק הישראלית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אגף לאיגוד מקצועי, פד"ע לג (1999) 337, עמ' 356 – 357: "החובה המוטלת על המעביד למסור לאירגון העובדים מידע נובעת מחופש ההיתאגדות של העובדים. ההסתדרות זקוקה למידע מלא על הצמצומים המתוכננים בחברה על-מנת לייצג נאמנה את העובדים המאורגנים ולמלא את תפקידה כמייצג על-פי חוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957 וההסכם הקבוצי המיוחד. כמו כן, חובת המעסיק למסור מידע לאירגון היציג נובעת גם מחובת תום-הלב המוטלת על הצדדים להסכם הקבוצי. משא ומתן בתום-לב מחייב את שני הצדדים להסביר ולתת תימוכין לעמדתם...ההסתדרות, לצורך גיבוש עמדתה במשא ומתן על תכנית ההנהלה לפיטורי צימצום, צריכה לדעת את פרטי התכנית, אם היא עניינית ומבוססת על שיקולים כלכליים ונטולת שיקולים פסולים או שרירותיים" יש לבדוק כל בקשה למידע לגופו של עניין, על מנת לקבוע אם המידע המבוקש נחוץ לאירגון היציג לצורך ניהול משא ומתן.
...
זהו תהליך של היוועצות עם ציבור העובדים, או – אם תרצו – "שימוע", כשבסופו של דבר ההחלטה בדבר עצם עריכת השינוי המבני או מתכונתו המדויקת מתקבלת על ידי המעסיק (כאמור בפסק הדין בעניין הסתדרות האחים והאחיות בישראל, פסקה 9 לפסק הדין).
לאחר עיון במסמך הגענו לכלל מסקנה כי אין לגלות גם מסמך זה וננמק.
סוף דבר הבקשה לגילוי הפנייה למשרד התקשורת ומצגת דלוייט - נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עם קבלת תלוש השכר לחודש יולי, 2018 נוכח התובע לדעת כי לא שולם לו שכר בעד הישתתפותו ביום האוריינטציה אלא רק בעד המשמרת שבה עבד (תלוש השכר לחודש יולי, 2018 צורף כנספח האחרון לכתב התביעה).
בא כוח המבקש השיב לבית החולים כי פנייתו של ארגון העובדים היא תוצאה לפנייתו המקבילה אליו, וסרב למסור את פרטי המבקש.
מבין אלה נציין את מכתבה של ההסתדרות מיום 30.4.2019 בה הודיעה לבא כוח המבקש כי סוגיית התשלום עבור יום האוריינטציה עלתה "..מספר פעמים בפגישות העבודה שהתקיימו בחודש האחרון בין יו"ר וועד עובדי בית החולים...לבין סמנכ"ל בית החולים...ביוזמתו של יו"ר הועד". וכי הנהלת בית החולים התחייבה לברר את העניין ולהשיב לדרישת ההסתדרות ביחס לתשלום עבור יום האוריינטציה.
שכן ההסכם מיום 19.3.20 כלל לא נדון בבקשת המבקש, מה גם שהמבקש אינו יכול לייצג קבוצת עובדים עליה אינו נימנה, משאין חולק כי המבקש היתקבל לעבודתו בשנת 2018.
...
כל אלה עניינים שמצאנו שיש להביא בחשבון בעת פסיקת הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו.
תביעתו האישית של המבקש, נדחית.
סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה להסתלקות מתקבלת, וכך גם הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבקשת ההצטרפות של הסתדרות צורפו תצהירים של שני עובדים אחרים של המשיבה אשר גם לטענתם, לא הופרשו עבורם תשלומים לקרן פנסיה בששת החודשים הראשונים לעבודתם, על אף שהייתה ברשותם קרן פנסיה פעילה.
יחד עם זאת בכל הנוגע למימוש הזכות ביחס לעבר - יש לוודא כי ההסכם יוצר תמריץ לאיתור חברי הקבוצה ולמימוש ההסכם, ולפיכך מן הראוי כי חלק משכר הטירחה יהיה נגזרת של התועלת שצמחה לקבוצה בפועל, וזאת בין אם בדרך של קביעת שכר טירחה כאחוז מסכומי הפצוי שישולמו לחברי הקבוצה ובין בדרך של קביעת מדדים סבירים להצלחה, שרק בהתקיימם ישולם שכר טירחה נוסף לב"כ התובע המייצג, לאחר שיוגש דיווח לבית הדין אודות מימוש ההסכם.
במקרה כזה ימסר לעובד הסכום לו הוא נמצא זכאי, בטרם ידרש למסור פרטי חשבון בנק ואישור פקיד שומה, הסכום ישולם לעובדים אשר נימצאו זכאים והמציאו בתוך פרק זמן סביר (3 חודשים) את פרטי החשבון ו/או אישור פקיד שומה ולא תוותר ייתרה כלשהיא להעברה.
...
עוד אני סבורה כי את פרטי חשבון הבנק יש לבקש בשלב שלאחר קביעת הזכאות, וזאת על מנת למנוע אפקט מצנן.
במאמר מוסגר אציין כי כשלעצמי אני סבורה כי מקום שעל פי מבחן סיכויי התביעה (והבקשה לאישור) אין בידי הצדדים להצדיק פשרה במנגנון של פיצוי חלקי, ובפרט כאשר ניתן לאתר את חברי הקבוצה ולחשב את הזכות העומדת לכל אחד מחברי הקבוצה בנקל (ולו באופן מקורב), הרי שאין הצדקה לאמץ מודל הקובע סכום סופי, אלא שיש להעדיף את המודל הקבוע בסעיף 20(א)(1).
זאת ועוד, מקובלת עלי עמדת היועמ"ש וקו לעובד לפיה ככל שיאומץ מודל פשרה לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ובהנחה שימצא מוצדק, את יתרת הכספים יש להעביר לקרן שהוקמה לפי סעיף 27 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, ולא לקרן לרווחת העובדים שאין עליה כל פיקוח אפקטיבי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו