בקשת הסנגור להסרת מעצר בעקבות תסקיר שירות המבחן

בהמשך לכך, נקבע כי העורר יוותר עצור עד החלטה אחרת לצורך קבלת תסקיר של שירות מבחן, אשר יבדוק את מידת המסוכנות הנשקפת מהעורר ואת האפשרות לאיינה באמצעות חלופת מעצר.

אם נעתרתי לבקשת הסניגור לידון כבר בשלב הנוכחי בטענותיו, עשיתי זאת כדי להסיר חשש שמא העורר מבלה את ימיו במעצר בהמתנה לתסקיר בהיעדר תשתית ראייתית בעוצמה מספקת לכך.

...

מכלול הנתונים הללו מוביל למסקנה כי המסוכנות הנשקפת מן המעשה ומן העושה היא ממשית.

בהתחשב בכל האמור לעיל, צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי ראוי לשקול חלופה בעניינו של העורר לאחר הגשת תסקיר בעניינו, על-מנת לקבל עמדה מקצועית לגבי מידת המסוכנות והאפשרות לאיינה באמצעות חלופה.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, הערר נדחה.

רק לאחר שנעצר בגין תיק זה, פנה בעצמו לטפול פרטי.

המבקש באמצעות סניגורו עתר לשינוי התנאים כך שיבוטלו התנאים המגבילים במהלך היום והמבקש יורשה לשהות מחוץ לבית ללא פקוח כלל.

שירות המבחן הבהיר מסקנתו באשר לתסקיר במסגרת התיק העקרי והתסקיר בתיק המעצר והסביר כי בכל אחד מההליכים נבדקים פרמטרים שונים ואולם, מסקנת שירות המבחן באשר לרמת המסוכנות של המבקש לא השתנתה והיא עודנה ברמה בינונית, גם אם פחתה במעט על פי שירות המבחן.

יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי יש להסיר את כל התנאים המגבילים ולאפשר למבקש להתנייד ללא כל פקוח וזאת בשים לב לעבירות בהן הורשע הנאשם הן כלפי המתלוננות והן כלפי שוטרים, לרקע לבצוע העבירות כלפי המתלוננות כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן והן האמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו, ודי בכך שאפנה לגורמי הסיכון כפי ששרות המבחן בעצמו מיפרט והמפורטים בתסקיר שירות המבחן.

...

יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי יש להסיר את כל התנאים המגבילים ולאפשר למבקש להתנייד ללא כל פיקוח וזאת בשים לב לעבירות בהן הורשע הנאשם הן כלפי המתלוננות והן כלפי שוטרים, לרקע לביצוע העבירות כלפי המתלוננות כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן והן האמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו, ודי בכך שאפנה לגורמי הסיכון כפי ששירות המבחן בעצמו מפרט והמפורטים בתסקיר שירות המבחן.

סיכומו של דבר שאני סבורה שאין מקום להיעתר לבקשת המבקש לביטול התנאים המגבילים והותרתו מעצר בית לילי בלבד ואני דוחה את הבקשה.

מזכירות בית המשפט תמציא החלטתי לצדדים.

שירות המבחן עמד על מאפייניו של הנאשם ועל קורותיו והגיע לכלל מסקנה, כי יש למצות את התהליך הטיפולי-איבחוני עם הנאשם, ולכן ביקש לדחות את הדיון, כאשר עמד על קשיים בתקשורת עם הנאשם בתקופה שקדמה להגשת התסקיר.

מאידך, הסניגורים ביקשו להסתפק בימי מעצרו נוכח נסיבותיו של הנאשם.

בידוע, שהשפעת אלכוהול על הסרת העכבות המוסריות של אדם רעה וחמורה; בשני המקרים נגרמו נזקים חמורים יחסית, לגוף ולרכוש, ועל נקלה יכולים היו המקרים להסתיים באופן גרוע הרבה יותר.

...

שירות המבחן עמד על מאפייניו של הנאשם ועל קורותיו והגיע לכלל מסקנה, כי יש למצות את התהליך הטיפולי-אבחוני עם הנאשם, ולכן ביקש לדחות את הדיון, כאשר עמד על קשיים בתקשורת עם הנאשם בתקופה שקדמה להגשת התסקיר.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר ויום בפועל לריצוי בניכוי מלא של ימי מעצרו בתיקים שלפניי על-פי חישוב שב"ס שיכריע; 6 חודשי מאסר וזאת על-תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות פיזית כלפי הגוף מסוג פשע; 3 חודשי מאסר וזאת על-תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור הנאשם על עבירת אלימות כלפי הגוף מסוג עוון, לרבות איומים והיזק לרכוש; נוכח נסיבותיו של הנאשם, לא מצאתי להטיל עליו רכיב עונשי כספי מסוג קנס או פיצוי.

בית משפט השלום לתעבורה בעכו מ"ת 13809-06-21 מדינת ישראל נ' נג'אר(עצור/אסיר בפקוח) תיק חצוני: 462576/2021 בפני כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי מבקשת באמצעות עו"ד מלי בנזינו מדינת ישראל משיב באמצעות עו"ד ויסאם ערף, מטעם הסנגוריה הציבורית נביל נג'אר (עצור/אסיר בפקוח) החלטה

זאת ועוד, נטען שבמסגרת התיק העקרי המשיב הודה במיוחס לו, המשיב משתף פעולה עם שירות המבחן, והתיק נדחה לצורך קבלת תסקיר שירות מבחן, ולבקשת שירות המבחן, ליום 15.5.22.

בבש"פ 6815/16 פלוני נ' מדינת ישראל (13.9.16), אליו הפניתה ב"כ המבקשת בדיון, עמד בית המשפט על כך שבטרם תישקל אפשרות יציאה לעבודה, על העצור, בתנאי איזוק אלקטרוני, להראות שהמסוכנות שנשקפת ממנו פחתה כך שאין צורך באמצעי זה, ורק אז, עם ההחלטה להסיר את האיזוק האלקטרוני, ולשחרר לחלופת מעצר, יכול שתשקל, במקרים המתאימים, אפשרות יציאה לעבודה.

...

אני מורה על ביטול האיזוק האלקטרוני.

לאור הודעת המשיבה כי בכוונתה להגיש ערר על החלטתי הנ"ל אני מעכבת את החלטתי הנ"ל עד ליום 23.3.22 בשעה 11:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לצדדים, ליחידה לפיקוח אלקטרוני בשב"ס, ולמשטרת ישראל.

בהחלטתי מיום 17.9.2020, לאחר שדנתי בטענות הסניגור לגבי הראיות לכאורה ועילת המעצר, הוריתי על קבלת תסקיר מעצר.

הדיון נדחה איפוא לקבלת תסקיר שירות המבחן.

אמנם הסניגור לא הגיש בקשה פורמאלית לדיון לפי סעיף 74 לחסד"פ (או אז היה ניפתח על ידי המזכירות תיק נפרד וסביר להניח שהיה מובא לעיוני והיה נדון על ידי), והעלה את בקשתו לראשונה בדיון, אולם הדבר הוא במידה רבה תולדה של היתנהלות המבקשת, שהיה עליה לשקול אם יש בדברים שהמתלוננת מסרה "פרט עובדתי חדש ומהותי" או אז היה עליה להעבירו לסניגור (למצער להביא את עצם הדבר לידיעת הסניגור ולהסתייג מהעברתו, אם באמתחתה נימוק המצדיק עמדה זאת) (ראו והשוו: בש"פ 6740/13 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו, 19.1.2014), והאסמכתאות שהובאו שם).

זאת ועוד, למסמכים האמורים עשויה להיות השלכה על הליכי המעצר (ויודגש על מנת להסיר כל ספק, שאינני מביע עמדה לגבי השפעת המסמכים, שטרם עיינתי בהם, על הליכי המעצר וכבר ציינתי בהחלטותיי את מורכבותה של בחינת המסוכנות בתיק זה).

...

ואולי היה צריך להתחיל החלטתי בכך כי הדרך הדיונית בה נקטה המבקשת מעוררת קושי.

קצרו של דבר, שאני מחליט לדחות את בקשת המבקשת.

בסופו של דבר החלטתי לא לעשות כן הפעם.