בקשת התובע לזימון עדים
כזכור, עסקינן בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת 1, מעסיקתו בזמנים הרלוואנטיים לתובענה, וכנגד הנתבע 2, שהיה ממונה על התובע אצל הנתבעת 1, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתעמרות בו בעבודה.
עוד נטען כי מר מאירי הוא פסיכולוג ולא יכול לתת חוות דעת בתחום הנפשי, הוא אינו פסיכולוג קליני בהכשרתו, ועדותו היא מפי השמועה ועדות סברה.
לעניין מסמכים רפואיים ומרשמים (נספח ג' למוצגי התובע), נטען כי הם אינם קבילים וחורגים מיריעת המחלוקת, הם כוללים טענות רפואיות שונות עליהן לא הוגשה חוות דעת רפואית כלשהיא, ומרשמי התרופות אינם מציינים האם הם הוצאו מבית המרקחת.
בנוגע לתצהירו של מר מאירי, תצהירו של מר מאירי מתווסף לחוות דעתו שהוגשה כדין יחד עם כתב התביעה ואין כוונה להחליפה, והתובע רשאי להציג ראיות בדבר טיפולים להם נזדקק באמצעות עדותו של הגורם המטפל, ללא שעדותו תהיה חוות דעת.
...
אף לא מצאתי מקום להיעתר בשלב זה לבקשת הנתבעים לפצל את עדויות העדים שביקש התובע לזמן, כך שחקירתם הנגדית תתקיים במועד אחר מעדותם הראשית.
העדים ייחקרו, אפוא, בחקירה נגדית באותו מועד בו יעידו בחקירה ראשית, כפי שהיה לו העדויות כולן היו נשמעות בעל פה.
לסיכום
בקשת התובע לזימון העדים מתקבלת.
בקשת הנתבעים להוצאת ראיות ותצהירים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בהחלטה זו.
בקשת הנתבעים להגיש ראיותיהם לאחר שתישמע כל פרשת התביעה נדחית, בכפוף להבהרות הפורטות לעיל.