בקשת הנתבעות לסילוק התביעות כנגדן על הסף

פתח דבר זוהי בקשת הנתבע לסילוק התביעה כנגדו על הסף, מחמת היתיישנות.

...

הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובנספחיהם המצורפים, מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

סבורני, כי ההודעות הנ "ל מהוות הודאה, מפורשת לכאורה, של הנתבע, בזכות התובע לחוב הנתבע, ודי בהן כדי להחיות מרוץ ההתיישנות.

למעלה מן הצורך, סבורני כי חל במקרה דנן סעיף 7 לחוק ההתיישנות, וזהו נוסח הסעיף כיום לאחר תיקון 5 בשנת 2015: "מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה".

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה להידחות.

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים, מצאנו כי יש לקבל את בקשת הנתבע לסילוק התובענה כנגדו על הסף.

...

טענות הצדדים לטענת הנתבע, דין הבקשה לסילוק על הסף בהעדר יריבות, היעדר עילה והיעדר סמכות להתקבל.

מערכת יחסים עכורה זו אל מול המנכ"ל היא שהובילה בסופו של דבר לסיום יחסי העבודה, כך לטענת התובע עצמו.

לטעמנו, גם אם יוכיח התובע את הנטען על ידו בכתב התביעה, אין בכך כדי להקים אחריות אישית משפטית כבעל שליטה או כאורגן בחברה.

מכל האמור לעיל מצאנו, כי התובע לא הרים את הנטל להראות שיש לו עילת תביעה כנגד הנתבע והתביעה כנגד הנתבע 2 – תמחק.

לפנינו בקשת המבקשת (הנתבעת) לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת מעשה בית דין.

...

טענות הצדדים המבקשת טענה שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה שכלל את כל זכויות המשיבה עד לסיום העסקתה בחודש 11/2022, אשר הפך לחלוט.

הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הבקשה להתקבל מחמת "מעשה בית דין", כפי שיפורט להלן.

הסכם הפשרה נוקב הן במילים "סיום עבודתה" של המשיבה אצל המבקשת והן בתאריך סיום יחסי העבודה - "11/2022". יצוין כי המשיבה לא טענה שהסכם הפשרה אינו ברור וכי לא ניתן להבין את האמור בו. טענת המשיבה שלא ניתן לכלול בהסכם הפשרה תקופות שלא נתבעו בכתב התביעה מוטב שלא הייתה נטענת, ומשנטענה דינה אחת – להידחות.

] "גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול של הסכם פשרה כל אימת שמי מהצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה זו אף חותרת תחת יסודו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הוודאות והסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקת ביניהם. בכך יצא נפסד האינטרס הציבורי המחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים". בנסיבות אלה משניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הקודם שבו צוין במפורש כי הוא מתייחס לכל תקופת עבודתה של המשיבה אצל המבקשת וסיומה בחודש 11/2022 ומשלא הוגשה בקשה לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, יש לקבל את הבקשה ולהורות על סילוק התביעה על הסף מחמת "מעשה בית דין". סוף דבר התביעה נדחית מחמת "מעשה בית דין". המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט בסכום של 4,000 ₪.

עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף, מחמת היתיישנות.

...

לסיכום עניין זה, אף שחלק מהטעויות אשר נגרמו לשיטת פרופ' רייס במהלך הטיפול בתובעת התרחש עובר לניתוח השני, הרי שבסופו של יום הנזק בדמות הנכויות שנקבעו ע"י פרופ' רייס, והנזק בגינו ביקשה התובעת פיצוי כמתואר בכתב התביעה, התגבש במהלך הניתוח השניה ואחריו, וזהו המועד בו נולדה עילת התביעה באספקלריה של דיני ההתיישנות.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסכום כולל של 2,500 ₪ בגין הבקשה, וזאת בתוך 30 ימים, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

הנתבע 2 בתשובתו לבקשה ציין כי אינו מיתנגד לצירופה המבוקש של מ.פ.ר. כצד לתובענה, אשר כפי שנטען על ידו במסגרת הבקשה לסילוק התובענה על הסף, היא בעל הדין הדרוש והנכון, אך זאת כנגד מחיקתו מהתובענה שכן לא ניתן לטעון, מחד, כי מ.פ.ר. היא הרוכשת והיא בעל הדין הנכון ומנגד להותיר את הנתבע 2 כנתבע.

...

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי כתב התביעה, כפי שהוא מנוסח כיום, אינו מגלה עילת תביעה מבוססת דיה ביחס לנתבע 2 ובפרט כשהדברים נבחנים על רקע הבקשה לצירופה של מ.פ.ר. כנתבעת נוספת בהליך.

לבסוף אציין כי לא ראיתי לקבל את טענת התובעים לפיה דין הבקשה לסילוק התובענה על הסף להימחק על הסף מחמת אי קיום החובה הקבועה בתקנה 45(ד) לתקנות בעניין פנייה מוקדמת ומסירת הודעה על כוונת הגשה בקשה בעניין, זאת לנוכח המפורט לעיל והמשמעות הנובעת מהותרת כתב התביעה בנוסחו המקורי.

סוף דבר כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים ובכפוף לתשלום הוצאות הנתבע בשל הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, בסך של 5,000 שח, ללא תלות בתוצאות ההליך.