בקשת הנאמן בהסדר נושים לחיוב המשקיעה בתשלום רכיבי מלאי ולקוחות

בגדרה של תביעה זו, מבקש התובע מבית המשפט לחייב את הנתבע בסך הכספי של 17,595 ש"ח: מחצית משכ"ט הטירחה הכולל ששולם בתחילה בסך 7,500 ₪ וזאת משלא הוגשה התביעה הנוספת (הכספית) לבית משפט השלום, וכן את הסך של 10,095 ₪ שנפסק בהתאם להסכם הפשרה בין התובע ושכניו (2,380 ₪ שכר טירחת המומחה, 655 ₪ האגרה ששולמה וכן 6,000 ₪ בצרוף מע"מ שכר הטירחה).

  לעמדתה "יובהר שהוועדה סבורה כי לא ניתן להגיע לידי הסכמה עם לקוח ולפיה חלק משכר הטירחה של עורך הדין יהיה מורכב מהחזר כספי שיתקבל עבור שכר טירחת מומחה".  מנגד, ההבחנה בין רכיב שכר טירחת המומחה ורכיב האגרה אינה ברורה, משתכלית שניהם זהה - תשלום הוצאות על ידי הלקוח לשם הוכחת טענותיו, במנותק מהייצוג.

במקרים בהם נוהג הלקוח שלא בתום לב או מבקש לסיים את התקשרותו עם עורך הדין ללא סיבה "הוגנת", על הלקוח לשלם לעו"ד פצויי קיום (ציפייה) [ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20/03/2008) (להלן "הילכת קורפו")], המשקפים את התמורה הטמונה בהסכם שכר הטירחה בהפחתת השקעה והוצאות נחסכות (שם, סעיף 21).

פרופ' א' זמיר סבור כי יש לבחון הסדר שכר טירחה על רקע חובות האמון של עורכי דין כלפי לקוחותיהם, חובות הנובעות מדיני החוזים (חלק כללי) (להלן "חוק החוזים"), מדיני הגנת הצרכן ומכללי האתיקה החלים על עורכי דין [א' זמיר, שכר טירחה התלוי בתוצאה בשיעור של 100%, משפטים (טרם פורסם) סעיף 2]; דיעה דומה מוצגת בספרם של פרופ' נ' כהן ופרופ' ד' פרידמן, הסוברים כי ביחסי עורך דין לקוח שוררת, במסגרת דיני ההשפעה הבלתי הוגנת, הנחה בדבר קיומה של השפעה כזו, וזו עשויה להמשיך לחול מכוח סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (ד' פרידמן נ' כהן, חוזים, כרך ב' (תשנ"ג-1993), עמ' 984, ה"ש 75).

...

טענות הנתבע הנתבע שולל את טענות התובע וגורס כי דין התביעה להידחות.

אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה "תנאי ההסכם נדונו כולם על הלקוח בפירוט, הוסברו לו, והלקוח היה מרוצה... אין המדובר בחוזה אחיד אלא בהסכם שנתפר מראש ללקוחות, בפניהם, לאחר שהם קראו אותו ושאלו לגביו שאלות ואף ביקשו תיקונים כאלו ואחרים אשר נעשו בו במקום" (סעיפים 13 ו- 15 לכתב ההגנה).

ככל שהתביעה מתקבלת, כך סביר יותר שייפסקו לטובת הזוכה בהליך ההוצאות ששילם אותו הצד ויושב לו שכר הטרחה (ריאלי או לאו, בהתאם לנסיבות העניין).

סיכום נוכח הקביעות שלעיל ולסיכומו של דבר, על הנתבע להשיב לתובע סך של 15,055 ש"ח (5,000 ₪ השבה שכ"ט בשל הפסקת הייצוג כאמור בסעיף 40 לפסק הדין; 10,055 ₪ בשל הסעיפים המצויים בחלקו השני של הסכם שכר הטרחה ושלא נאכפו, כמפורט בסעיף 31 לפסק הדין).

כן ישלם הנתבע לתובע את האגרה כפי ששולמה, בסך 176 ₪, והוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

במרכזה של הבקשה דרישת הנאמן לחייב את המשקיעה בתשלום הסכומים בגין רכיב שווי המלאי ורכיב חוב הלקוחות שהינם מעבר לסך המינימום של 50 מיליון ש"ח ועד לסכום התיקרה של 70 מיליון ש"ח, לפי סעיף ד' לנספח ההבהרות להסדר הנושים.

...

כך, בסעיף 22 להסכם ההשקעה צוין: "המשקיע מצהיר ומתחייב, כי הוא ראה ובדק בעצמו ובאמצעות מומחים ובעלי מקצוע מטעמו את החברה, ואת כל נכסיה וזכויותיה של החברה מכל מין וסוג שהוא, וכי לאחר שבדק את כל האמור לעיל, מצא את החברה ונכסיה מתאימים למטרותיו, והוא מוותר על כל טענת אי התאמה בנוגע לחברה ו/או בקשר אליהם ו/או בקשר להתקשרותו זאת". בהמשך, בסעיף 24 להסכם ההשקעה צוין: "המשקיע מצהיר כי הוא חותם על הסכם זה, במצב החברה ונכסיה AS-IS, על סמך בדיקותיו, הערכותיו ותחזיותיו בלבד, וכי הוא לא הסתמך ולא יטען שהסתמך לצורך ההשקעה בחברה והתקשרותו בהסכם זה, על הבטחות, מצגים, התחייבויות כלשהן של הנאמן ו/או החברה ו/או מי מטעמם. למשקיע לא יהיו טענות כלשהן כלפי הנאמן ו/או החברה ו/או מי מטעמם לגבי החברה ו/או דבר הקשור אליה". בנסיבות אלה, חזקה על המשקיעה שכרוכשת סבירה, למדה את פרטי הסכם ההשקעה ואת הנתונים הקשורים לחברה, והסכימה להיכנס לעסקת ההשקעה לאחר ששקלה את צעדיה ואת הסיכונים הכרוכים בעסקה מעין זו, בייחוד מקום בו הייתה מיוצגת בידי עו"ד בעת עריכת ההסכם.

הגם שאני מסתייג מהאמור בבקשת החברה והמשקיעה, כאילו עומדת למבקשות זכות לברר את טענותיהן בתביעה כספית נפרדת, ומבלי להיכנס לגופם של דברים, אני מורה על מחיקת הבקשה על פי המבוקש, תוך חיוב המבקשות בהוצאות לטובת קופת ההסדר.

סוף דבר: אשר על כן, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ופוסק כי על המשקיעה לשלם לנאמן את הסכומים העולים מהחשבונות שערך בגין שווי מלאי וחובות לקוחות, תוך תיקון הסכומים שחושבו בגין מלאי ששימש לצריכה פנימית והפחתה בגין מזוט, הכל לפי הוראות החלטה זו. בגין בקשה זו אני מחייב את המשקיעה והחברה לשלם לקופת הנאמן סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות הבקשה 52.

באשר לבקשות שהגישה המשקיעה ואשר סווגו כבקשות 54 ו- 58, על יסוד המבוקש, אני מורה על מחיקתן.

כנטען בבקשה, המדובר בחברת טכנולוגיה, שהיא בעלת ידע יחודי עולמי בכל הקשור לפיתוח ויצור רכיבי תיקשורת להעברת נתונים על קוי חשמל, וזאת עבור ישומים ובקרה בניהול אנרגיה, אשר נקלעה למצב בו אין היא יכולה להמשיך בפעילותה על בסיס מקורותיה וקיים חשש, כי בהיעדר פיתרון, יגרם נזק בלתי הפיך שיגרום לקריסתה, שכן החברה הגיעה למצב ,בו אין לה המקורות הכספיים, אפילו לתפעול השוטף.

עוד נטען, כי חלק מהעובדים מתכוונים לפעול במסגרת חברה חדשה, שיקימו תוך שימוש בידע שרכשו בחברה לאור מצבה של זה של החברה, באה הבקשה לאפשר קבלת מימון ביניים עד לסך של 300,000$ מחברת אללוף קפיטל בע"מ - שמחזיקה גם במעט ממניות החברה והנה נושה מובטחת על חלק מנכסיה- על מנת לשמר החברה כעסק חי,עד לגיבוש הסדר נושים ומכאן הבקשה להקפאת ההליכים ל-60 ימים.

עוד התברר שלמרות התחזית האופטימית של החברה, המלאי של החברה אינו נמצא בשליטתה, אלא אצל גורמים אחרים שייצרו עבורה וכדי למכור מלאי יהיה צורך לייצר מלאי חדש בעלויות גבוהות או להגיע להסדר עם אותם גורמים.

הנאמנת טוענת, כי בקשת הנושה המובטח לקבוע בנגוד להוראות ההסכם, כי כל הכספים שיתקבלו אצל הרוכש כתוצאה מההזמנות הקיימות ישולמו לקופת הפרוק תוך 12 חודשים מכניסת הסכם המכר לתוקף, אינה ברת ביצוע לאור מצב החברה והצורך בהשקעת כספים רבים להפעלתה ולהשלמת ההזמנות הקיימות, על כן לא ניתן לחייב הרוכש לשלם לקופת הפרוק את כל הכספים שיתקבלו מההזמנות הקיימות תוך 12 חודשים, כיוון שקביעה זו יכולה לפגוע בתקבולים אשר יתקבלו כתוצאה מההזמנות הקיימות.

עוד מציינת הנאמנת כי בקשת הנושה המובטח להרחיב את זכות העקיבה שיש לו, לא רק על ההזמנות הקיימות של החברה, אלא על כל תקבול שיגיע כתוצאה מלקוח אשר הכספים המגיעים ממנו, משועבדים לטובתו של עו"ד פרקש, הנה הרחבה בלתי סבירה של זכות העקיבה של נכסים עתידיים ,שאינם קיימים בעת המכר והציעה כי טענותיו אלה ישמרו לעת החלוקה.

...

אכן, טוב היה לו ניתן היה להיעתר לכל דרישותיו של הנושה המובטח,אלא שבעניינו לא כך הדבר.

על כן, אני מאשרת לנאמנת לחתום על הסכם המכר (צורף כנספח 1 לבקשה 15), עם חברת אללוף קפיטל בע"מ, לרכישת כלל נכסי החברה במסגרת סעיף 34 לחוק המכר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 18530-09-22 איזי מלון בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' 21 לספטמבר 2022 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח 2018 החוק בעיניין: .1 איזי מלון בע"מ ח.פ. 515977270 .2 ר ו- נ סרוויסס בע"מ ח.פ. 515204774 ע"י ב"כ עו"ד פיני יניב ועו"ד לוטם דיין המבקשות ובעניין: .1 גנות אדריכלים בע"מ ח.פ. 513911578 .2 יעקב ויובל אכברט (1991) בע"מ חב.פ. 511562993 .3 שותפות ניהול מגדלי זיו ח.פ. 540215639 .4 רמות ניהול ואחזקה זיו בע"מ המ' 3 ו- 4 ע"י ב"כ עו"ד יהונתן כאהן ועו"ד דפנה כאהן .5 ירון- לוי ניהול פרויקטים בע"מ ח.פ. 514494582 .6 א. וייס בניה ופקוח בע"מ ח.פ. 511957599 .7 בנק דיסקונט לישראל בע"מ ח.פ. 520007030 הנושים המהותיים של חברת האם .8 מייקטלוג בע"מ ח.פ. 514105238 .9 NVC Technologies AG הנושים המהותיים של חברת הבת 10. נכסי זיסאפל (1992) בע"מ 11. נכסי כליל ומיכאל (1992) בע"מ המ' 11 ו- 12 ע"י ב"כ עו"ד יהונתן כאהן ועו"ד דפנה כאהן המשכירה וחברת הניהול 12. הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי ע"י ב"כ עו"ד כלנית הרמלין-וגר הממונה החלטה

במהלך שנת 2018 חל שינוי באופי הפעילות של חברת האם אך עדיין הרכיב העקרי היה סחר עם רוסיה.

דבר שגדע באחת את העסקים של חברת האם וחברת NVS עימה הייתה בקשר, עם לקוחותיה.

אשר לחיובי ארנונה : הרי הנכס מוגדר כהרוס ולכן זכאי לפטור מתשלום זה. נאמן שימונה יוכל לטפל בכך מול עריית תל-אביב.

המשיבות מדגישות, כי עלות שקום הנכס, המצוי במצב הרס מוחלט כרוכה בהשקעה של מיליוני שקלים; כי הערבויות הבנקאיות ניתנו למשכירה וחברת הניהול להבטחת כל התחייבויות חברת הבת כלפיהן, שלא בוצעו כלל ועיקר; כי הערבויות הבנקאיות הופקדו להבטחת ערבויות אלה ובדין חולטו לאחר שלא מולאו ההתחייבויות שלשמן ניתנו; עוד טוענות המשיבות, כי הפטור שהעניקו לחברת הבת מתשלום שכר דירה, חל רק עד סוף חודש אוקטובר 2022 ולא עד תחילת פברואר 2023 כפי שטוענות המבקשות.

למען הסדר הטוב, ובהוראתי, נסרקו אותן הודעות לתיק כמוצגים מב/1 עד מב/5 כולל.

בעת הדיון ולשאלת בית המשפט האם באפשרותם של המבקשים להצביע על משקיע אפשרי ללא צורך בתיווך של נאמן זמני נאמר כך: "... אני משיב כי הם חיפשו ועשו מאמצים וניסו לאתר משקיעים אחרים, אבל יכול להיות שהקשרים שלהם בישראל, שניהם לא מהארץ, לא טובים לדבר הזה. עובדה כי גם המשקיע שהיה להם היה לא ישראלי. ייתכן ונאמן שיש לו קשרים בישראל יוכל להצליח, ויכול להיות שלא" (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 16 – 19).

...

הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניין חברת הבת נדחית בזה.

הוראות להמשך ההליך: לאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של חברת הבת; כי קיים חשש סביר שהפעלת חברת הבת תפגע בנושים; כי לא קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת חברת הבת אני מורה בזאת על פירוקה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הבקשה לפתיחת הליכים והפעלה זמנית של חברת איזי מלון בע"מ ח.פ. 515977270 נדחית בזה.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 31885-01-22 רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ ואח' נ' טופולסקי ושות' בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט מוחמד עלי בעיניין: טופולסקי-רצף בע"מ התובעות 1. רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ 2. נ.א. קרמר בע"מ הנתבעות 1. טופולסקי ושות' בע"מ 2. טופולסקי סחר והשקעות בע"מ 3. כוכב שטרית אחזקות בע"מ התובעות שכנגד 1. טופולסקי ושות' בע"מ 2. טופולסקי סחר והשקעות בע"מ 3. כוכב שטרית אחזקות בע"מ הנתבעים שכנגד 1. רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ 2. נ.א. קרמר בע"מ 3. אורי קרמר 4. ציונה קרמר החלטה

כמו כן, עולה כי הצדדים החליטו בשלב הראשון על הקצאת מניות וכן תשלום סכום על ידי רצף לטופולסקי, ולצד זאת סיכמו כי בהמשך יבוצעו התאמות, ובמידת הצורך ייקבעו "תשלומי איזון" לאחר היתחשבנות בנוגע למספר רכיבים שלא סוכם לגביהם סופית, שכוללים: יתרות מלאי, רכוש קבוע ומקדמות מלקוחות בגין הזמנות פתוחות.

לטענת טופולסקי ההיתחשבנות הנכונה מוליכה למסקנה כי רצף חייבת לה מיליוני שקלים.

פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר" נקודת המוצא בעניינינו היא, כי מי שמבקשת לעשות שימוש בסמכות לסטות מההסדר הקבוע לגבי גילוי ועיון במסמכים הן התובעות.

...

המסקנה המתבקשת היא שלא זו בלבד שלא הונחו לפניי נימוקים שמצדיקים שימוש בסמכות האמורה, מספר נימוקים מוליכים למסקנה שאין לקבל את הבקשה.

קצרו של דבר, הבקשה נדחית; על התובעות לאפשר לנתבעות לעיין בראיה תוך 10 ימים.

אני קובע קדם משפט לאחר הגשת תצהירים ליום 21.12.2023, שעה 9:00.