בפנינו בקשת המאשימה לגביית עדות של עד התביעה קובי מוסא (להלן "העד") באמצעות היועדות חזותית בהתאם לתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות , תשנ"ט-1999 (להלן "התקנות").
ישנה פסיקה רחבה התומכת בכך, כך כב' השופטת דורנר:
"לנוכח העובדה כי אין באפשרות המבקשת לאכוף על העדים מטעמה להגיע לארץ על-מנת להעיד, ולנוכח טענת המבקשת כי מדובר בעדויות מרכזיות ומהותיות לתובענתה, הגעתי לכלל דיעה כי בנסיבות העניין האיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים בסוגיה מחייב את שמיעת העדויות בחקירה נגדית באמצעות כנוס וידאו, והדבר עדיף מאי-שמיעת עדויות אלה בכלל.
...
חרף הוראת בית המשפט היא לא המציאה את האישור הנדרש ותחת זאת בחרה לצרף הודעה מטעם המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה המעידה על כך שלא נעשתה כל פניה לרשויות הזרות בעניין העד ולפיכך יש לדחות את הבקשה.
דיון
לאחר בחינת טענות הצדדים שוכנענו כי יש להיענות לבקשה ולאפשר את שמיעת עדותו של העד יעקב מוסא באמצעות היוועדות חזותית.
ישנה פסיקה רחבה התומכת בכך, כך כב' השופטת דורנר:
"לנוכח העובדה כי אין באפשרות המבקשת לאכוף על העדים מטעמה להגיע לארץ על-מנת להעיד, ולנוכח טענת המבקשת כי מדובר בעדויות מרכזיות ומהותיות לתובענתה, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין האיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים בסוגיה מחייב את שמיעת העדויות בחקירה נגדית באמצעות כינוס וידאו, והדבר עדיף מאי-שמיעת עדויות אלה בכלל.
על הפרשנות שיש לתת לסעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש] עמד ד"ר ש' לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [1], בעמ' 115-114:
"הפרשנות המחמירה של סעיף 13 [לפקודת הראיות] חייבת להשתנות. האמצעים הטכניים הקיימים כיום מאפשרים הקלטת העדות בעזרת מיכשור של וידאו ואמצעים אלקטרוניים אחרים, שיוכלו לתת תמונה, פחות או יותר ברורה, על מהימנותו של עד, שאפילו חקירתו בחקירה שכנגד הוקלטה. השיקול שגביית העדות בחו"ל תמנע מהשופט התרשמות ישירה מהעדות פחת בהרבה בחשיבותו וכך גם האבחנות בין התובע לנתבע". (רע"א 3005/02 SmithKline Beecham P.L.C. נ' אוניפארם בע"מ, נו(6) 865 (2002)
כך גם כב' השופט רובינשטיין:
"באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה (ראו רע"א 3810/06 דורי נ' גולדשטיין, פ"ד סב(3) 175 (2007) שהזכיר חברי, ובינתיים חלפו שש שנים ועמן עוד נפלאות טכנולוגיות; אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי. מכל מקום, זהו מן התחומים שמן הסתם עוד נראה בהם התפתחויות, עם הוירטואליה בל תאומן שלנגד עינינו כמעט מיום ליום, אשר אף ההדיוט אינו יכול שלא להבחין בה". (ע"פ 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.02.2013)
גם כב' השופטת נאור, בפסק דין שעסק במקרה דומה בו נטען כי העד מבקש להשתקע בארה"ב ומשכך אינו יכול להגיע לישראל, קבעה:
"האפשרויות הטכניות הגלומות בדרך כלל באמצעי היוועדות חזותית מאפשרות, לדעתי, להקל במבחן "הסיבה הטובה", ובפרט לגבי עדים שלבעל דין אין שליטה על רצונם לבוא לישראל כמו שאירע בפרשת אהרוני הנזכרת" (רע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, סב(3) 175 (2007)
לכל האמור יש להוסיף ולציין כי ההגנה היא שטענה שעדותו של העד הכרחית ומשמעותית ולפיכך, יש להעדיף את העדות באמצעות היוועדות חזותית על פני האפשרות שהעד לא יעיד כלל;
"הגעתי למסקנה כי, אם יעמדו העדים בסירובם להגיע לישראל, יש להעדיף את גביית העדות בדרך של ועידת וידאו.