בקשת המאשימה להעיד עדי תביעה באמצעות וידאו קונפרנס

בפני בקשת המאשימה להעיד את עדי התביעה באמצעות תעוד חזותי ("ווידאו קונפרנס").

...

" בהמשך, ביקשה המאשימה לתקן את כתבי האישום על דרך של הוספת העדים מר כריס סטריט וד"ר קאנדי נאראין (להלן ובהתאמה: "ע"ת 1", "ע"ת 2") וביום 28.11.16 נעתר בית המשפט למבוקש וקבע את מועדי הדיונים לימים 9.1.17 - 12.1.17.

סוף דבר אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

בפנינו בקשת המאשימה לגביית עדות של עד התביעה קובי מוסא (להלן "העד") באמצעות היועדות חזותית בהתאם לתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות , תשנ"ט-1999 (להלן "התקנות").

ישנה פסיקה רחבה התומכת בכך, כך כב' השופטת דורנר: "לנוכח העובדה כי אין באפשרות המבקשת לאכוף על העדים מטעמה להגיע לארץ על-מנת להעיד, ולנוכח טענת המבקשת כי מדובר בעדויות מרכזיות ומהותיות לתובענתה, הגעתי לכלל דיעה כי בנסיבות העניין האיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים בסוגיה מחייב את שמיעת העדויות בחקירה נגדית באמצעות כנוס וידאו, והדבר עדיף מאי-שמיעת עדויות אלה בכלל.

...

חרף הוראת בית המשפט היא לא המציאה את האישור הנדרש ותחת זאת בחרה לצרף הודעה מטעם המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה המעידה על כך שלא נעשתה כל פניה לרשויות הזרות בעניין העד ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

דיון לאחר בחינת טענות הצדדים שוכנענו כי יש להיענות לבקשה ולאפשר את שמיעת עדותו של העד יעקב מוסא באמצעות היוועדות חזותית.

ישנה פסיקה רחבה התומכת בכך, כך כב' השופטת דורנר: "לנוכח העובדה כי אין באפשרות המבקשת לאכוף על העדים מטעמה להגיע לארץ על-מנת להעיד, ולנוכח טענת המבקשת כי מדובר בעדויות מרכזיות ומהותיות לתובענתה, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין האיזון הראוי בין האינטרסים המעורבים בסוגיה מחייב את שמיעת העדויות בחקירה נגדית באמצעות כינוס וידאו, והדבר עדיף מאי-שמיעת עדויות אלה בכלל.

על הפרשנות שיש לתת לסעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש] עמד ד"ר ש' לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [1], בעמ' 115-114: "הפרשנות המחמירה של סעיף 13 [לפקודת הראיות] חייבת להשתנות. האמצעים הטכניים הקיימים כיום מאפשרים הקלטת העדות בעזרת מיכשור של וידאו ואמצעים אלקטרוניים אחרים, שיוכלו לתת תמונה, פחות או יותר ברורה, על מהימנותו של עד, שאפילו חקירתו בחקירה שכנגד הוקלטה. השיקול שגביית העדות בחו"ל תמנע מהשופט התרשמות ישירה מהעדות פחת בהרבה בחשיבותו וכך גם האבחנות בין התובע לנתבע". (רע"א 3005/02 SmithKline Beecham P.L.C. נ' אוניפארם בע"מ, נו(6) 865 (2002) כך גם כב' השופט רובינשטיין: "באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה (ראו רע"א 3810/06 דורי נ' גולדשטיין, פ"ד סב(3) 175 (2007) שהזכיר חברי, ובינתיים חלפו שש שנים ועמן עוד נפלאות טכנולוגיות; אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי. מכל מקום, זהו מן התחומים שמן הסתם עוד נראה בהם התפתחויות, עם הוירטואליה בל תאומן שלנגד עינינו כמעט מיום ליום, אשר אף ההדיוט אינו יכול שלא להבחין בה". (ע"פ 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.02.2013) גם כב' השופטת נאור, בפסק דין שעסק במקרה דומה בו נטען כי העד מבקש להשתקע בארה"ב ומשכך אינו יכול להגיע לישראל, קבעה: "האפשרויות הטכניות הגלומות בדרך כלל באמצעי היוועדות חזותית מאפשרות, לדעתי, להקל במבחן "הסיבה הטובה", ובפרט לגבי עדים שלבעל דין אין שליטה על רצונם לבוא לישראל כמו שאירע בפרשת אהרוני הנזכרת" (רע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, סב(3) 175 (2007) לכל האמור יש להוסיף ולציין כי ההגנה היא שטענה שעדותו של העד הכרחית ומשמעותית ולפיכך, יש להעדיף את העדות באמצעות היוועדות חזותית על פני האפשרות שהעד לא יעיד כלל; "הגעתי למסקנה כי, אם יעמדו העדים בסירובם להגיע לישראל, יש להעדיף את גביית העדות בדרך של ועידת וידאו.

בפני בקשת המאשימה כי עדותן של עדות התביעה יוליה ברמן ורחל אזולאי תשמענה על ידי בית המשפט בעיר אילת ולחילופין כי בית המשפט יורה על שמיעת עדותן באמצעות תעוד חזותי ("וידאו קונפרנס").

...

סוף דבר: הגם שאיני שולל עקרונית קיומה של סמכות להורות על עשיית שימוש בסעיף 110 לחסד"פ גם לצורך שמיעתו של עד באמצעות ויעוד מרחוק הרי שלא הוכח בפניי בעניינה של העדה אזולאי כי נבצר ממנה להופיע למתן עדות בעיר טבריה מעבר לחוסר הנוחות הקשורה בעשיית הדרך מאילת לטבריה ומכאן שאני דוחה הבקשות בעניינה.

בהתייחס לבקשות המאשימה כפי שהן נוגעות לעדה ד"ר ברמן, לא מצאתי כי בשלב זה הרימה המאשימה הנטל המוטל על כתפיה לצורך ההוכחה כי נבצר מהעדה להופיע למתן עדותה בעיר טבריה ומכאן כי בקשת המאשימה נדחית בשלב זה בעניינה.

עם זאת, מצאתי כי אין מקום לסתום הגולל בשלב זה על בקשת המאשימה שעה שיש להבהיר מצבה הרפואי של העדה ד"ר ברמן ולצורך כך אני מורה על דחיית מועד הדיון לתזכורת תביעה בלבד ליום 20.2.20 שעה 08:30.

מבוא ותמצית טענות הצדדים בפנינו בקשתה של המאשימה לגבות עדותו של עד תביעה באמצעות (Video conference), היועדות חזותית.

...

בין אם הסיבה היא הימלטותו מנושים או עבודה בחו"ל לשם החזר חובות ובין אם הסיבה קשורה בעדותו בתיק שבפנינו, מאחר ומדובר בכתב אישום בעבירת רצח, לאור עמדתו של העד שלא מתכוון לחזור לארץ בשלב זה ולאור האינטרס הציבורי, יש לנסות ולגבות עדותו בחו"ל, ואנו סבורים כי בדרך זו לא תפגע זכותו של הנאשם להליך הוגן.

בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 15, אותם יהיה על המאשימה להסדיר, אנו סבורים כי לא תפגענה זכויותיו של הנאשם להליך הוגן, כמובן שהצדדים יוכלו להעלות טענותיהם בשלב הסיכומים לענין משקלה של העדות.

ראו לענין זה פסק דינו של השופט א' רובינשטיין בע"פ 7900/11 רייפמן נגד מדינת ישראל: "באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה (ראו רע"א 3810/06 דורי נ' גולדשטיין, פ"ד סב(3) 175 (2007) שהזכיר חברי, ובינתיים חלפו שש שנים ועמן עוד נפלאות טכנולוגיות; אך כמובן, השכל הישר מורנו כי זאת כאשר הטעם לאי בואו של העד אישית הוא ראוי". לאור האמור לעיל אנו מורים כי בכפוף לקיום כל הסידורים בין מדינת ישראל לבין צרפת, עדותו של מ.מ תישמע באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור (היוועדות חזותית) בישיבה שתקבע לחודש נובמבר, לאחד מימי ב' או ד' בשבוע, בהתאם ליומנו של בית המשפט, מועד שיימסר לצדדים לאחר שתודיע ב"כ המאשימה כי הושלמו כל הסידורים לשמיעת העדות.

לאחר קיום דיון ראשוני בנובמבר 2021, במהלכו עלה הצורך בהעמקת הבירורים על-ידי נציגי המדינה, נימסר לי, כי אנשי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה פנו לעמיתיהם בסלובקיה, אשר עמדו בקשר עם עדי התביעה הסלובקים, ואלו מסרו כי אינם מוכנים להגיע לישראל כדי להעיד, ויהיו מוכנים להעיד רק באמצעות וידאו קונפרנס (ראו הודעה ובקשה שהוגשה בסוף נובמבר 2021).

בנוסף, ב"כ הנאשמים נדרשים להעביר לתביעה (עם העתק לבית-המשפט), תוך 14 יום, את עמדתם באשר לצורך להעיד את העדים המצויים בחו"ל, המפורטים בסעיפים ד' ו – ה' להודעת המאשימה שהוגשה ביום 6.11.22 (בקשה 143), או שניתן יהיה להגיש ראיות בהסכמה.

...

בדיון האחרון שהתקיים בסוגיה זו ביום 8.11.22 הכרעתי, כי לא קיימת עמדה עדכנית ברורה דיה לגבי עדת תביעה 69 – ורה סווקובה, שהיא נציגת בנק, וכן לגבי עדים נוספים המצויים בארצות שונות, ועל כן החלטתי זו לא תתייחס אליהם בשלב זה. עם זאת, הוגש מכתב מיום 20.9.22, עליו חתום התובע האיזורי JUDr.