חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת המאשימה להכריז על עד תביעה 30 כעד עויין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת המאשימה לפי סעיף 179 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, להכריז על עד תביעה 30 (63 לכתב האישום), מר אייל הנדלר, עד עויין, בפתח החקירה החוזרת.
...
דיון לאחר שעיינתי בפרוטוקול חקירותיו של הנדלר ובהודעותיו במשטרה, החלטתי לדחות את הבקשה להכרזתו כעד עויין, אך להתיר למאשימה לחקרו במספר נקודות בחקירה החוזרת, תוך עימותו עם גרסאות שמסר במשטרה ובחקירה הראשית, ובקשה להבהיר את הדברים.
כעיקרון, מקובלת עלי עמדת ההגנה, לפיה, בשלב זה יש לערוך השוואה בין גרסת העד בחקירה הראשית לגרסתו בחקירה הנגדית, ולא בין הגרסה שמסר במשטרה לדברים שאמר בבית המשפט.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בתגובתו האמורה היתייחס הסניגור לבקשת המאשימה להכריז על עד התביעה האמור כ"עד עוין".
...
מכל האמור לעיל מסיק הסנגור כי אין זה המקום לעשות שימוש בסעיף 10א(3), שכן העד אינו מעיד כי אינו זכור את אמירותיו במס הכנסה אלא טוען כי מה שאמר שם הוא נכון.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2016 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

המאשימה הכריזה על העד עד עוין והגישה שתי הודעות שמסר במישטרה.
בשלב זה ביקש העד לסיים את מתן העדות על מנת לגשת לבית חולים בשל פריקת כתף ושבר ברגל.
גובי ההודעות הוזמנו כעדי תביעה והעידו : ע.ת.4, רס"מ עופר דובנו – העיד כי גבה עדותו של העד יהודה כהן ביום 6.7.09-ת/3.
...
טענה נוספת שהעלה הנאשם בהודעה ת/6, לפיה היה ברכב אדם שישי שיתכן כי נהג ברכב, נדחית על ידי כבלתי סבירה.
אשר על כן לאור כל האמור מבקש להשית עונש של מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה בתיק 2068/06 מבית המשפט לנוער נתניה במצטבר, פסילה בפועל ממושכת ומרתיעה, הפעלת הפסילה המותנת מאותו גזר דין במצטבר, פסילה על תנאי , מאסר על תנאי וקנס.
יתר על כן, חשוב לציין שבית המשפט מצא לזכות אותו בעבירה של נהיגה בקלות ראש.
אני מורה על הארכת עונש מותנה של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של 12 חודשים כפי שנפסק בבימ"ש לנוער ביום 10.7.07 בתיק תעבורה 2068/06 בשנתיים נוספות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ראיות התביעה: המאשימה העידה את השוטרים המעורבים, והגישה את מכלול הראיות והדו"חות המשקפים לעמדתה את תכני הארוע.
המאשימה מתבססת על עדות השוטרת הפקח ואביו של הנאשם.
בבית המשפט, עדותו של מוסא, הייתה שונה באופן מהותי, מהודעתו במישטרה, ועל כן, ביקשה המאשימה להכריז עליו עד עוין.
עוד הוא ציין, כי השוטרים שהגיעו לסייע לשוטרת ולפקח, **** מזרחי וקובי קריסמרו, ניסו לעזור לשוטרת ולפקח לאזוק את הנאשמת, ואילו הנאשמת המשיכה להיתפרע, לא נתנה להם לאזוק אותה, והוא לדבריו, חיבק אותה על מנת להגן עליה (עמ' 81, שורות 26 – 30; עמ' 82, שורות 13 – 17).
...
ככל שהנאשמת 1, הייתה נעתרת לבקשת השוטרת, וניגשת איתה לתחנת המשטרה הסמוכה, האירוע היה מסתיים בלא כלום.
לקביעתי, הנאשם 3, אף אמר לפקח, "אני מגיל 13 מתעסק עם המשטרה בוא תן לי אגרוף", אני דוחה את גרסתו של הנאשם 3, כבלתי אמינה, כאילו לא אמר את הדברים הללו.
סוף דבר: אשר על כן, על יסוד מכלול הממצאים שנקבעו לעיל, הנני קובע, כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום, ולפיכך הנני מרשיע את הנאשמים 2 ו-3 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביקש לתת אמון בעדותו של העד האובייקטיבי, שמעדותו בבית המשפט ותעוד היתנהגותו בפרוטוקול הדיון, אין ספק שאינו מבקש ל"הפליל" את הנאשם, כדברי ההגנה, אלא רק משום ששינה מעדותו בנקודה מסויימת, ביקשה המאשימה להכריז עליו 'עד עוין' ולקבל את גירסתו הראשונית בתחנת המישטרה.
דיון והכרעה: פרשת התביעה: ראיות התביעה מתבססות על עדות המתלונן אשר מכיר ומזהה את הדוקר באופן וודאי; על עדותו של עד ראייה אשר אף הוא מכיר ומזהה את הנאשם כמי שביצע את העבירה ובכך מחזק את גירסתו של המתלונן; סרטונים ממצלמות אבטחה שמתעדים את הארוע, האנשים תנועות וחפצים; וכן פציעתו של המתלונן אשר מבוססת על מסמכים רפואיים.
מכל האמור, אני מוצאת כי התביעה הוכיחה מעל לספק סביר את הנטען בכתב האישום והעובדות המפורטות בו, למעט כך שהחפץ החד הנצפה בסירטון הוא סכין מטבח באורך של 30 ס"מ, שכן, עד הראייה לא חזר על כך שראה את הסכין ולא מסר את תיאורה ובנוסף, הסכין שנתפסה בזירה לא הוכחה ככזו שהייתה מעורבת בארוע הדקירה ולפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של פציעת המתלונן בנסיבות מחמירות ובאמצעות חפץ חד ומזכה אותו מעבירת החזקת סכין.
...
בנושא זה, שהינו זיהוי שנערך על ידי בית המשפט באמצעות השוואה לתמונה שמהווה ראיה חפצית, יש להפנות להלכה בע"פ 602/06 אברהם נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (22.1.2007), שם נאמר: "הלכה היא כי בית המשפט רשאי לסמוך על מראה עיניו ועל התרשמותו ממראהו של נאשם בכל הנוגע לזיהויו...לא זו בלבד, שבית המשפט רשאי לעשות שימוש בכלי זה, אלא שתפקידו השיפוטי מחייב אותו להיעזר במראה עיניו, וכל עוד לא מדובר בהתרשמות הדורשת מומחיות – אין בכל כל פסול". וכך אני קובעת, כי מדובר בצילומו של הנאשם, זאת על אך ששלל זאת מכל וכל.
סוף דבר: לאחר שבחנתי את כלל הראיות, שמעתי את העדים, מצאתי שגרסת עדי התביעה לאירוע; המתלונן ועד הראייה, אמינה עלי בהיותה הגיונית, נתמכת בראיות שהוצגו לי ונשזרת זו בזו.
מכל האמור, אני מוצאת כי התביעה הוכיחה מעל לספק סביר את הנטען בכתב האישום והעובדות המפורטות בו, למעט כך שהחפץ החד הנצפה בסרטון הוא סכין מטבח באורך של 30 ס"מ, שכן, עד הראייה לא חזר על כך שראה את הסכין ולא מסר את תיאורה ובנוסף, הסכין שנתפסה בזירה לא הוכחה ככזו שהייתה מעורבת באירוע הדקירה ולפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של פציעת המתלונן בנסיבות מחמירות ובאמצעות חפץ חד ומזכה אותו מעבירת החזקת סכין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו