בקשת החייב להחלפת מנהל מיוחד בשל חשש למשוא פנים

המנהל המיוחד מתמנה על-ידי הכנ"ר לפי סעיף 23 לפקודה הקובע כי: "ראה הכונס הרישמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם". יחד עם זאת, ולמרות שהמינוי הוא מינויו של הכנ"ר, נתונה לבית המשפט הסמכות להחליפו, לעניין זה ראו הדברים שנקבעו לאחרונה ברע"א 1661/18 מוחסן נ' כונס הנכסים הרישמי (19.07.2018): "חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן נהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעיניינו בפרט....יחד עם זאת, חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי לבקש מבית המשפט לפסול את בעל התפקיד שמונה בעיניינו, בטענה כי פעולותיו נגועות בנגוד עניינים או במשוא פנים. בבקשה כגון דא, נידרש החייב 'להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי' לניגוד עניינים.... 'טענות מסוג זה כלפי 'קצין בית משפט' בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעיניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב..". בהתאם לאמור, מקום ומועלית בקשה להחלפת בעל התפקיד, אין די בטענה, שמדובר באותו בעל תפקיד אשר מונה בהליך הקודם בעיניינו של החייב או בשל קיומם של "יחסים עכורים". לחייב אין עמדה לגבי זהותו של מנהל מיוחד, והוא אינו רשאי לבחור מנהל מיוחד "לפי מידותיו". כל עוד לא הוכחה עילת פסלות כאמור לעיל, אין מקום להתערב בשקול דעתו של הכנ"ר לגבי זהותו של המנהל המיוחד.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

חייבים שמנהל מיוחד חשף מידע לגבי התנהלותם או לגבי נכסיהם לא ישתפו פעולה, ההליך בעניינם יבוטל, בחלוף שנתיים יגישו בקשה נוספת ו-"הכל יתחיל מחדש". אין לאפשר לחייבים לבחור מנהל מיוחד ויש להותיר את העניין לשיקול דעתו של הכנ"ר. משכך, פסילת מנהל מיוחד תיעשה במשורה ורק כאשר תוכחנה עילות אותן קבע בית המשפט העליון כאמור לעיל.

נוכח האמור, מאחר והחייב לא עמד בנטל המוטל עליו בעת הגשת הבקשה להחלפת בעל התפקיד, לא הוכיח כי ישנו טעם מיוחד המצדיק להורות על החלפתו וטענותיו נועדו אך להחליף את בעלת התפקיד ללא כל עילה, בקשתו נדחית בזאת.

לפיכך, החייב סבור כי המנהל המיוחד אשר נידרש לבדוק את תביעת החוב, אינו יכול עשות זאת בצורה אובייקטיבית בשל החשש כי מאות שעות עבודה אשר מבססות דרישה לשכר טירחה, עלולות לרדת לטמיון אם ידחה את תביעת החוב.

מסגרת הדיון הספציפית בתביעת החוב ובהשגות החייב על תביעת החוב מפחיתה עוד יותר את החשש התאורטי מפני משוא פנים מצד המנהל המיוחד בהכרעה בתביעת החוב.

החלפת בעל התפקיד באותם הליכים נעוצה בהסכמה שבין הכונס הרישמי (אשר קובע, בהיבט הפראקטי, את זהות בעל התפקיד בבקשות חייב למתן צו כנוס), ובין עו"ד לב. הנימוקים הנוגעים להחלפה בתיקים האמורים, המבוססים ככל הנראה על שקולי נוחות וזמינות, אינם רלבאנטיים להליך זה, וספק האם בית המשפט היה נעתר להחלפת המנהל המיוחד בתיק זה, אפילו היתה מוגשת בקשה דומה לבקשות שהוגשו בהליכים האחרים.

...

כאמור, לצורך ביסוס המסקנה בדבר ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד יש להצביע על חשש סביר לפיו המנהל המיוחד לא ינהג באופן אובייקטיבי במתן הכרעתו בתביעת החוב.

החלפת בעל התפקיד באותם הליכים נעוצה בהסכמה שבין הכונס הרשמי (אשר קובע, בהיבט הפרקטי, את זהות בעל התפקיד בבקשות חייב למתן צו כינוס), ובין עו"ד לב. הנימוקים הנוגעים להחלפה בתיקים האמורים, המבוססים ככל הנראה על שיקולי נוחות וזמינות, אינם רלבנטיים להליך זה, וספק האם בית המשפט היה נעתר להחלפת המנהל המיוחד בתיק זה, אפילו היתה מוגשת בקשה דומה לבקשות שהוגשו בהליכים האחרים.

נוכח המפורט לעיל, בקשת החייב להחלפתו של המנהל המיוחד, עו"ד נדב לב, בבדיקת תביעת החוב של החברה הסינית - נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 63808-03-18 הולנדר נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: פר 65013 בפני כב' השופטת רבקה איזנברג בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: הולנדר איתן, ת"ז 57871485 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד שניידר יונית להלן: "המנהלת המיוחדת" החלטה

החריג לכלל הוא שעל חייב המבקש להחליף בעל תפקיד בעיניינו, להצביע על עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי לניגוד עניינים או משוא פנים כפי שהובהר בפסק דין מוחסן לעיל: "חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן נהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעיניינו בפרט....יחד עם זאת, חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי לבקש מבית המשפט לפסול את בעל התפקיד שמונה בעיניינו, בטענה כי פעולותיו נגועות בנגוד עניינים או במשוא פנים. בבקשה כגון דא, נידרש החייב 'להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי' לניגוד עניינים.... 'טענות מסוג זה כלפי 'קצין בית משפט' בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעיניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב..". (כן ראו פשר (נצ') 62135-02-15 והאסמכתאות המובאות בסעיף 46 שם-: רע"א 4400/15 בן משה (חלה) נ' זפט (30.6.2015); רע"א 8327/07 שוב נ' רוזנבלום (23.12.2007), השוו: ע"א 608/15 עופר נ' עו"ד דוד גולן) על החייב להוכיח, איפוא, עילת פסלות, וככלל, אין מקום שבית המשפט יחליף שיקול דעתו בשקול דעתו של הכנ"ר לגבי זהותו של הנאמן כל אימת שמועלית טענה סתמית כנגד בעל התפקיד שמונה.

...

דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים,לא מצאתי להיעתר לבקשת החייב.

כפי שצוין לעיל,לאחר שבחנתי את המונח לפני ,לא שוכנעתי כי נפל פגם במילוי תפקידה של הנאמנת ולא מצאתי כל בסיס לטענת החייב בדבר השתהות מצידה של הנאמנת,או בדבר התנכלות כלשהיא מטעמה: בתאריך 9.1.20 עתר החייב בעצמו לדחיית הדיון למשך 3 חודשים תוך שטען כי יציג מסמכים אשר יוכיחו את טענתו כי לא נעשתה הענקה פסולה (סעיף 12 ו 16 לתגובתו לדו"ח המסכם).

הנאמנת טענה בתגובתה כי מכתבי זימון של הגרושה לחקירה חזרו כלא נדרשו והחייב לא סתר טענה זו של הנאמנת בתשובתו ולא הכחיש כי בסופו של דבר רק באמצעות תיאום בא כוחו, התייצבה הגרושה לחקירה וזאת רק ביום 3.11.20.

לאור כל האמור ומאחר שבשים לב לבחינה הזהירה המתחייבת בהתאם לדין ולפסיקה,לא הוכיח החייב עילה ממשית או נסיבות חריגות המצדיקות העברת הנאמנת מתפקידה, דין בקשתו להידחות וכך אני מורה.

בין השאר התייחסתי בהחלטתי לטענת החייב שמדובר בבית מגוריו, וקבעתי: "אינני סבור שנכון לאפשר לחייב אשר יצר חובות משמעותיים, להמשיך להתגורר בוילה בעומר ששוויה כ-3.1 מיליון ש"ח, על שטח של 655 מ"ר ושטח בנוי של כ-231 מ"ר, עם בריכה. אם יימכר הנכס, גם לאחר תשלום מלוא חובותיו של החייב, תוותר בידיו יתרה אשר תאפשר לו לרכוש דירה סבירה בבאר-שבע, המתאימה לשימוש אדם המתגורר לבדו.". בקשת הפסילה ביום 5.11.18 ביקש החייב שאפסול את עצמי מהמשך הטיפול בתיק, מהנימוקים העקריים הבאים: ביום 18.10.18 התמנה עו"ד אזריק לייצג את החייב, ולקח לעו"ד אזריק זמן ללמוד את התיק ולהכיר את הנפשות הפועלות בו, וכן: "4. בימים האחרונים התגלו לח"מ (עו"ד אזריק, ע.כ) עובדות חדשות המרמזות כי יתכן וישנו מצב של משוא פנים ו/או ניגוד עניינים מובהק ובוטה של כבוד השופט עמית כהן, היושב בדין למול החייב עצמו ואף למול עוה"ד רן שובל המשמש כמנהל מיוחד בתיק ...

בסיכום הדברים מוסיף החייב וטוען כי אחיו של מותב זה הוא: "... כבעל אינטרס ועניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו ..."; כן טוען החייב: "במקרה אחר והרבה יותר פשוט, בית משפט נכבד זה, ובמותב זה, פסל מנהל מיוחד מלדון בעינייני חייבת אשר התגורר באותו האיזור של מנהל המיוחד.". החייב לא תמך בקשתו בתצהיר (אלא צירף תצהיר הפנייה כתמיכה לבקשתו להחלפת נאמן ובטול תביעות חוב).

עיקר תשובת המועצה- יש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר תצהיר; הבקשה אינה מגלה עילות פסלות; הבקשה לא הוגשה מיד כשנודע לחייב, ולא לבא-כוחו, העילות הנטענות לפסלות; הבקשה אינה מגלה חשש אמיתי למשוא פנים; העובדה שעו"ד אזריק מונה לייצג את החייב לאחרונה, אינה רלוואנטית, משום שהחייב היה מיוצג במשך כל ניהול ההליך; עו"ד קראוס (אשר הגיש את התשובה בשם המועצה) אינו חבר ומכר אישי של עו"ד איל כהן; אין לעו"ד קראוס עניין אישי במכירת הווילה; הנטען בקשר לפרוטוקול הדיון אינו מתאים לעובדות, הפרוטוקול משקף את שנאמן בדיון; המבקש היה מיוצג בדיון ולא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול; בית המשפט נענה למרבית בקשותיו של החייב בדיון, ואפשר לו, למורת רוחה של הגרושה ושל הנושים הנוספים, מכר עצמי במשך 8 חודשים ואף הקל ביחס לבקשת החייב עצמו.

...

ביום 18.1.17 קבעתי בבקשה 5: "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מורה כדלקמן:

התוצאה אין שום חשש למשוא פנים בניהול התיק, ועל כן הבקשה נדחית.

מאחר שאני סבור שלא היה שום בסיס לבקשה, ישלם החייב הוצאות בסך 2,500 ₪ לכל אחד מהמשיבים (הנאמן, הכונ"ר, המועצה והגרושה).

המנהל המיוחד מתמנה על-ידי הכנ"ר לפי סעיף 23 לפקודה הקובע כי: "ראה הכונס הרישמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם". יחד עם זאת, ולמרות שהמינוי הוא מינויו של הכנ"ר, נתונה לבית המשפט הסמכות להחליפו, לעניין זה ראו הדברים שנקבעו לאחרונה ברע"א 1661/18 חוסאם נ' כונס הנכסים הרישמי (19.7.2018): "חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן נהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעיניינו בפרט....יחד עם זאת, חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי לבקש מבית המשפט לפסול את בעל התפקיד שמונה בעיניינו, בטענה כי פעולותיו נגועות בנגוד עניינים או במשוא פנים. בבקשה כגון דא, נידרש החייב 'להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי' לניגוד עניינים.... 'טענות מסוג זה כלפי 'קצין בית משפט' בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעיניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב..". משכך, מקום שמועלות טענות משוא פנים או ניגוד עניינים כנגד בעל תפקיד בהליך פש"ר אין די להעלות טענות אלה רק משום שהמנהל המיוחד בודק מידע שהגיע אליו.

...

מדובר על ויכוח עסקי בינו לבין נושים שעדיין נמצא בשלב המו"מ. על כן "לאור התערבות יתרה והאשמות במעשים פליליים ללא כל בסיס קיימת אוריה עכורה בין החייב לבין הנאמן (צ"ל המנהל המיוחד) שעלולה לפגוע בסיכוי החייב לקבל הליך הוגן". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי לא נפל כל פגם בהתנהלות המנהל המיוחד, וכי יש לדחות את בקשת החייב.