בקשת החזרת רכב תפוס של צד שלישי בהליך פשיטת רגל

כללי זוהי החלטה בבקשת המבקשת להשבת רכב מסוג מאזדה cx5 ל"ז 18-787-30 (להלן: "הרכב"), התפוס בידי המישטרה.

דיון והכרעה הבסיס הנורמאטיבי סעיף 32 (א) לפסד"פ מעניק סמכות לשוטר לתפוס חפץ בהתקיימן של אחת העילות הקבועות בו, כדלקמן – "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". מקום בו הוגש הליך פלילי נגד אדם על עבירה שעבר תוך העזרות בחפץ התפוס, מוענקת לבית המשפט סמכות להורות מה ייעשה בחפץ – "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין מישטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו". הפסיקה מנתה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא קובע את התנאים לשיחרור תפוס, כדלקמן – "בשקלול האינטרסים, תוערך מצד אחד מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המישטרה בהתאם לעוצמת התכלית שהתפיסה נועדה להשיג בנסיבות המשתנות של ההליך הפלילי המתפתח; מצד שני, ייבחנו היבטים שונים הנוגעים בטיבו של החפץ מבחינת בעל הקנין, כגון האם מדובר בחפץ שההחזקה בו מותרת על פי דין או אסורה...; מה מידת נחיצותו של בעל הקנין בחפץ, ושיעור ניזקו משלילת החזקתו בטרם הסתיים ההליך הפלילי. בהקשר זה, עשוי להיות הבדל בין תפוס המשמש אדם לעיסקו ולמשלח-ידו, לבין תפוס שאינו בר-שימוש יומיומי; כן עשוי להיות שוני בין חפץ כלה לבין חפץ שערכו אינו מושפע ממעבר הזמן, וכיוצא באלה שיקולים.

מכאן, שהרכב נרשם על שם המבקשת בלבד, למרות שנרכש על ידה ועל ידי משיב 2, אך בשל העובדה שמשיב 2 היה מצוי באותה עת בפשיטת רגל.

אשר למחלוקת בין הצדדים בנוגע לשווי הרכב, אציין כי מחיר הרכב הנטען על ידי משיבה 1 אינו רלוואנטי, שכן המחירון שהוצג על ידה הוא לגבי רכב משנת 2018 בעוד שהרכב נושא הבקשה שלפניי הוא משנת 2016.

...

לאור המסמכים שהוצגו על ידי המבקשת, אני קובעת כי מחיר הרכב עומד על 90,000 ₪.

לאור כל האמור, אני מורה כי הרכב ישוחרר לידי המבקשת בכפוף לתנאים כדלקמן: רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי.

הליכים קודמים : בתאריך 11.8.21 היתקיים דיון בבית משפט השלום בנצרת (בפני כב' סגן הנשיא, השופט נעמן אדריס) במסגרת בקשת המבקש להחזרת תפוסים שנתפסו מחזקתו במסגרת חפוש שערכה המשיבה בביתו ובעסקיו.

הוא הופך עכשיו מאדם אמיד שמנהל עסק לפושט רגל בשל חשדות בלבד.

עוד עולה מרישומי המבקשת כי שווי כלל הנכסים שנתפסו מהמבקש (כספים, כלי רכב, חשבונות בנק, שיקים שנתפסו) מגיעים כדי 1,925,922 ₪ שהנו סכום הנמוך משמעותית מהסכומים בהם בוצעו לכאורה ועל פי החשד הסביר העבירות כאמור לעיל.

זאת ועוד, כפי שעולה מטיעוני המשיבה ואף מחומרי החקירה שהוצגו בפניי (וב"כ המבקש לא חלק על כך) הרי שבידי המשיבה קמה לכאורה עילה חוקית לבקש צו להקפאת חשבונות בנק נוספים של בני מישפחת המבקש לרבות אישתו אשר למבקש שבפניי זכויות בהם על פי דין אך לא עשתה כן. ב"כ המבקש טען לקיומו של צד שלישי – השותף הנוסף בעסק באטל בוקס למסחר בע"מ (להלן : "החברה") הנפגע ללא עוול בכפו מהקפאת חשבונה העיסקי של החברה ואף עובדים וספקים הנפגעים מצו זה. יחד עם זאת ונוכח הראיות שנאספו כי המבקש "ערבב" רכוש אסור בסכומים גבוהים מאוד עם כספי החברה הרי שהפגיעה בשותפו של המבקש מוגבלת במהותה שעה שנהנה לכאורה מפירות הרכוש האסור במהלך פעילותה של החברה.

...

בתום הדיון הורה בית המשפט כי דין הבקשה בשלב זה להידחות וכי המבקש רשאי להגיש בקשתו לאחר 30 ימים ממתן ההחלטה תוך שבית המשפט מציין כי : "מדובר בחקירה כלכלית מסועפת, רחבת היקף, אשר נמצאת בעיצומה כפי שציין ב"כ המשיבה. נעשה מספר רב של פעולות חקירה וקיים צורך בביצוע פעולות חקירה רבות ומגוונות. באיזון המתבקש בין האינטרסים המתנגשים, נחה דעתי כי ידו של האינטרס הציבורי, בשלב זה, על העליונה, ולכן בקשת המבקש בשלב זה נדחית.

אם יגיעו למסקנה שצריך להגיש כתב אישום, אזי שיגישו כתב אישום, אבל בינתיים הוא צריך להמשיך לחיות.

" באשר לסוגיית ערבוב כספים שהתקבלו בדרכים חוקיות ואלו החשודים ככספים שהתקבלו לצורך ביצוע עבירה או שכר עבירה קבע בית המשפט העליון בע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל , פורסם במאגרים המשפטיים, (12.7.2010) נאמרו הדברים הבאים, היפים בשינויים המחויבים גם לענייננו: "משעה שסכומי כסף שונים הצטברו באותו חשבון עובר ושב, קל וחומר באותו הפיקדון ממש, כפי שאירע בעניינו של שחר, כי אז נטמעו הם זה בזה והתמזגו באופן המביא לאובדן "זהותם המקורית... משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, כפי שאירע בעניינו של שחר, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך" ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף - כולו - מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.

סוף דבר הבקשה לביטול צו ההקפאה שניתן בגין חשבונות הבנק מושא הבקשה נדחית.

לעניין בקשתו של חן הודיעה באת כוח הכנ"ר, כי הוא אכן מצוי בהליכי פשיטת רגל, ניתן נגדו צו כנוס נכסים ביום 3/10/17 (תיק פש"ר 35656-05-17 בבית משפט המחוזי בחיפה) ועורכת הדין ריקי אלמוג מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו.

על פי הנטען בכתב האישום, טייב כרת את ההסכם כשאין ביכולתו או בכוונתו לעמוד בו. לאחר שחן לא קיבל לידיו את מלוא הסכום שהוסכם, מסר טייב לחן המחאות מזויפות אשר חוללו בחשבונו של חן. בהמשך לכך סיכמו טייב וחן כי חן ימכור לטייב רכב.

לא למותר לציין, כי הסכם זה חתום על ידי רמי לוי (כמשכיר) ועל ידי חברת בס"ד מן השמיים (בבחינת "השוכר היוצא") ואילו הגורם השלישי החתום על ההסכם המשולש, על אף כותרתו של ההסכם, הוא חברה בשם אגרוגל בע"מ. עוד צורפו לבקשה חשבוניות שונות המופנות לחברת בס"ד מן השמיים בדבר רכישת ציוד כזה ואחר (חשבוניות מהשנים 2014, 2015).

אשר לעו"ד אופיר הציג בפניי נציג המישטרה את אישורו בכתב, כי אין לו היתנגדות לכל החלטה שתנתן בעיניין התפוסים, והוא אינו צד לעניין (סומן באות א').

בשל אותם שיקולים שפורטו לעיל, באין אחר הטוען לזכות בציוד, איני רואה מניעה מהשבת הציוד הנ"ל לידי חן, כפוף לכך שיזוהה כשלו לאחר שיתלווה לנציג המישטרה במקום ותימצא התאמה בין הציוד שבמקום למפורט בבקשה, ובכפוף לכך שבפועל יימסר הציוד לידי המנהלת המיוחדת, עורכת הדין ריקי אלמוג, אשר תוכל למכור את הציוד לטובת קופת הכנוס בהליך הפש"ר המתנהל נגד חן. לאור כל האמור לעיל: א) אני נעתרת לבקשה להחזרת תפוס בתיק 70187-05-18.

...

אף על פי כן, ולמרות האמור לעיל, בבואי לשקול בקשתו של לזרוף, אם להתיר שחרורו של הציוד התפוס לידיו ואם לאו, כאשר אין מנגד טוען לזכות באותו ציוד, אני סבורה כי יש לקבל את בקשתו.

בשל אותם שיקולים שפורטו לעיל, באין אחר הטוען לזכות בציוד, איני רואה מניעה מהשבת הציוד הנ"ל לידי חן, כפוף לכך שיזוהה כשלו לאחר שיתלווה לנציג המשטרה במקום ותימצא התאמה בין הציוד שבמקום למפורט בבקשה, ובכפוף לכך שבפועל יימסר הציוד לידי המנהלת המיוחדת, עורכת הדין ריקי אלמוג, אשר תוכל למכור את הציוד לטובת קופת הכינוס בהליך הפש"ר המתנהל נגד חן. לאור כל האמור לעיל: א) אני נעתרת לבקשה להחזרת תפוס בתיק 70187-05-18.

ב) אני נעתרת לבקשה להחזרת תפוס בתיק 70269-05-18, אך מורה כי הציוד יימסר לידי המנהלת המיוחדת עורכת הדין ריקי אלמוג, לאחר שיזוהה בידי המבקש, אשר יתלווה לנציג המשטרה ויזהה במקום את הציוד נשוא הבקשה.

הכיצד החשוד הנתון בהליכי פשיטת רגל יכול לרכוש רכב ששוויו למעלה מ-500,000 ₪? למעורבים בעיסקה הפתרונים.

ראה בעיניין סיטבון: "מקום שלנאשם חוב כספי כלפי צד שלישי, אך אותו צד שלישי לא קנה לו זכות קניינית בנכס מסוים של הנאשם ומבקש הוא להפרע את חובו, המסגרת הנכונה לעשות כן היא על דרך של הגשת תביעה אזרחית נגד הנאשם. במצבים אלה עצם העילה האזרחית של צד שלישי כלפי הנאשם לא די בה כדי לבסס היתנגדות לחילוט או בקשה להחרגת כספים ממנו...

מעבר ללשון סעיף 9, גם סעיף 8 להסכם קובע כי החזקה תועבר מיידית לקונה, והסעיפים המתייחסים לסנקציה שבידי המוכר קובעים כי אי-עמידה בפירעון כל התשלומים מאפשרת למוכר לנקוט בהליכים בגין יתרת החוב בצרוף ריבית והצמדה, וסעיף 12 עניינו בכך שהקונה מודע לכך כי אם לא יעמוד במלוא התשלומים, יוכל המוכר לנקוט בהליכים, לרבות בהליך שעניינו דרישה להחזרת הרכב, דהיינו אין המדובר ברכב שנותר בבעלות העורר, אלא העורר יצטרך לנקוט בהליכים כנגד החשוד, הרשום בהסכם כמי שקנה את הרכב, על-מנת להחזיר לידיו את הרכב.

" כיוון שהנכס התפוס היה מצוי ברשותו ובשימושו של החשוד, ואין עוררין על כך, והעורר לא פנה בהליך אזרחי לבקש פסק דין הצהרתי על-כך שהסכם המכר בטל, וכיוון שטענות העורר לבעלות ברכב התפוס נסתרו אף מלשון הסכם המכר בינו לבין החשוד ולכך מצטרפות תמהיות נוספות הקשורות בהסכם שפורטו לעיל, תשלום עבור רכישה שבוצעה באמצעות עסק של החשוד/ הקונה אין זכות חתימה ואין מעמד בו ופעילות עסק זה מצויה בחקירה בכל הקשור לחוק איסור הלבנת הון - יש לדחות את הערר.

...

דיון והכרעה דין הערר להידחות.

הנמקות בית-משפט קמא וניתוחו את טיב היחסים בין העורר לחשוד, ולשון ההסכם בין הצדדים מקובלת עלי, ולא מצאתי בטענות העורר עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית-משפט קמא.

אדגיש כי החלטת בית המשפט קמא לא התייחסה למועד עריכת ההסכם בין העורר לחשוד כעניין שמחלוקת וב"כ המשיבה הבהיר כי מועד חתימת ההסכם אינה מעלה או מורידה מטענות המשיבה בנוגע לבעלות על הרכב שכן המשיבה מתמקדת בתוכן ההסכם ובמהות התהנהגות העורר והחשוד ולא במועד חתימת ההסכם, ועל-כן טענות העורר בכל הקשור לתימוכיו למועד בו נחתם ההסכם, אין בהן כדי לשנות את המסקנה.

עוד נטען כי למעשה המבקשים 2 ו- 3 הנם צדדי ג' תמימים שאין מקום או בסיס לתפוס את רכושם ואף אם מדובר ברכוש משותף עם המבקש 1, שלו מיוחסות האשמות, הרי שביחס לחלקים ברכוש השייכים להם, אין אפשרות ובסיס לתפיסתם.

לענין הרכב, מוכנה המשיבה להחזירו למבקש 1, לאחר שיפקיד 30% מערכו ותאסר דיספוזיציה ברכב וקביעת המישטרה כמוטב יחיד בביטוח הרכב.

במהלך הדיון, הוגש לידי דוח סודי של הכונס הרישמי, המתייחס לבקשה להחזרת התפוסים וכן חלק מחומר החקירה המתנהל בענין.

א. מדוח הפעולה עולה כי מדובר בחקירת צח"מ של מרחב שומרון, עם חקירות ביטוח לאומי, בעקבות מעורבות חברות השייכות למבקש הנמצאות בהליכי חידלות פירעון, כאשר החשד הוא לקבלת גמלת פשיטת רגל, במירמה, באמצעות מסמכים מזוייפים וקבלת עשרות אלפי שקלים.

...

עוד אני סבור כי ניתן לייחס למבקש 1 עבירות לכאורה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה וזיוף המהוות כולן עבירות מקור על-פי החוק.

באשר למידתיות בין היקף העבירות והקפאת החשבונות ותפיסת הרכב, הכספים והתכשיטים, אני סבור כי נוכח שובל החובות ונפח העבירות בהיקף שצויין, שווי התפיסה הינו מזערי ובוודאי שאינו חורג מהמידתיות הנדרשת.

בהתחשב בכל האמור אני קובע ומורה בזאת כדלקמן: באשר לחשבון בבנק הפועלים סניף 656 ח-ן 088003 על שם חברת "דנלופ החזקות בע"מ" אני מאשר את המשך הקפאתו והעברת היתרה בו לקופת החילוט.